ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן
סימן סא
(א) במחבר ס"ט אסור לומר שמע ב' פעמים וכו' בתשו' בנין ציון סי' ל"ו נשאל על מה נסמך המנהג לומר בר"ה ויו"כ ויו"ט בשעת הוצאת ס"ת ג"פ י"ג מדות ואין חוששין למה שאחז"ל האומר שמע שמע משתקין אותו, והשיב עפ"י שיטת הב"ח כשכל הקהל אומרין אותו ליכא קפידא ומה שתמה עליו המג"א כאן סק"ט תי' על נכון (ועיין גם באלף המגן דלכתחלה מודה הב"ח שלא יאמרו רק היכא שיש כבר מנהג לומר ב' פעמים אין לבטלו מאחר דבצבור ליכא חשדא כ"כ ועיי' גם בספר הקובץ על הרמב"ם פ"ב מה' ק"ש) ובלא"ה נראה לחלק דדוקא באומר שני דברים שווים דרך תחנה ובקשה או דרך שבח ותהלה שייך החשד לא כן בקורא פסוקי תורה וכתובים, וראי' לזה שהרי מצוה לחזור הפרשה שנים מקרא ועפ"י האר"י יש לכפול כל פסוק ופסוק וקורין הפסוק שמע ישראל ב' פעמים זאח"ז ואין קפידא וכיון דמה שמזכירים י"ג מדות אין זה דרך תחנה דא"כ יהי' אסור לאומרם ביו"ט אלא עכ"ח לא אומרים רק כקורא פסוק בתורה, וכן בואני תפלתי, ע"כ אין בזה משום קורא שמע וכופלו עכ"ל ובס' פתחי תשוב' לאו"ח סי' תקפ"ד כתב לולי דמסתפינא הייתי אומר דבי"ג מדות לא שייך כלל החשד דב' רשויות כמו בשמע דהענין שהיו אומרים א' פועל טוב ואחד פועל רע וכי"ב מהבליהם והי"ג מדות גופי' הוא סתירה לדבריהם דבו נכלל כל המדות והנהגות העולם והכל ביחיד כידוע ליודעי חן עכ"ל (וצע"ק דבפסוק שמע ישראל ג"כ נרמז כוונה זו לדעת המפורשים ז"ל דאעפ"י שהוא מתנהג עם אחד במדה"ר שהוא ה' ועם א' במדה"ד שהוא אלקינו אעפי"כ הכל אחד):