ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן
סימן נה
(א) ברמ"א ס"ה ומיהו אין מדקדקים בשערות אלא כל שהגיע לכלל שנותיו מחזיקינן אותו כגדול ואמרי' לענין זה מסתמא הביא ב' שערות – והטעם דלענין תפלה וצירוף עשרה דהוא מדרבנן סמכינן על חזקה דרבא – ובשו"ת ראב"ח סי' ל"ח פלפל הרבה בזה ונסתפק אי סמכינן כאן על חזקה זו ואף דהוא מדרבנן מ"מ כיון שיכול לברר לא סמכינן על חזקה היכא דאיכא לברורי כדאמרי' בפסחים דף ד' למאי נ"מ לישיילי' הרי דאף דחזקתו בדוק מ"מ אם ישנו כאן לא סמכינן על החזקה היכא דאיכא לברורי אף דהבדיקה אינו רק מדרבנן ע"ש – ובס' מגן גבורים תי' דלדידן א"צ לברר כי קיי"ל באהע"ז סי' קנ"ה סעי' כ"ב דאין ממאנין בזמן הזה אף דנבדקו ולא נמצאו ב' שערות משום דקיי"ל גומות אעפ"י שאין שערות ואין אנו בקיאין בזה ע"ש, ומעתה ממילא ליכא לברורי לדידן כיון דאף אם לא ימצא השערות עדיין יש ספק שמא איכא גומות, וגומות אעפ"י שאין שערות, ואין אנו בקיאין לבדוק אחר הגומות היכא דליכא שערות, ומעתה כיון דאינו עומד להתברר מכל וכל שפיר סמכינן על החזקה וכמ"ש הנוב"י לענין ס"ס דאם אינו יכול לברר ב' הספיקות א"צ לברר כלל ע"ש וה"ה בזה ובזה תי' קושי' האחרונים בהא דקאמר בברכות דף מ"ז ע"ב הא גופא קשיא אמרת הביא ב' שערות אין לא הביא לא, והדר קתני אין מדקדקין בקטן, ומאי קושיא דלמא הא דקתני אין מדקדקין בקטן מיירי בהגיע לכלל שנים דאמרי מסתמא הביא סימנים מטעם חזקה דרבא (עיין לקמן סי' קצ"ט סעי' י' ברמ"א) ולפ"ז א"ש דשפיר מקשה איך קתני ואין מדקדקין בקטן, משום דכיון דבזמן הש"ס הי' בקיאין לבדוק אחר גומות א"כ ממילא שפיר ליכא למיסמך על חזקה דרבא כיון דיכול לברורי אם יש בו גומות ושערות וז"ב ודפח"ח:
(ב) במג"א ס"ק יו"ד פסק דנער הנולד בשנת העיבור באדר ראשון ושנת י"ג שלו ג"כ מעוברת אפ"ה לא נעשה בר מצוה עד אדר שני:
והגאון בעל מעיל צדקה בתשו' סי' כ"א חולק עליו ומביא ראי' מן המכילתא בילקוט יהושע דר"א המודעי ס"ל דמרע"ה נולד בז' אדר ראשון ומת בז' אדר ראשון א"כ סובר דנתמלא שנתו באדר הראשון ושאר תנאים לא פליגי עליו רק מטעם אחר א"כ מי יוכל לפסוק דלא כר"א המודעי, אמנם בתשו' אמרי אש חאו"ח סי' נ"ה סותר ראי' המעיל צדקה ונשאר פסק המג"א קיים יעו"ש:
(ג) בטו"ז סק"ד חולק על פסק המחבר ס"ו דישן מצטרף למנין והקשה עליו כמה קושיות, ועיין בשו"ת מהר"י אסאד או"ח סי' כ"ו דמתרץ כל קושיותיו בטוב טעם, גם עיין בס' שדה חמד (כללים) מערכת יו"ד שהאריך בזה כל הצורך והביא דגם הרב זכור לאברהם אביגדור בתשו' בחא"ח סי' י"א השיג ע"ד הטו"ז שדברי תימה הם דאטו מפני שהוא ישן יצא מכלל ישראל לא ניחא למרייהו דנימא הכי ואף דשורה רוח טומאה על הישן הא מקרא מלא דבר הכתוב השוכן אתם בתוך טומאותם ופרש"י אעפ"י שהם טמאים שכינה ביניהם ולגבי צירוף לעשרה דתלי בבני קדושה וכל בי עשרה שכינתא שריא ישן הרי הוא מבני ישראל ומבני קדושה ושפיר מצטרף ר ומה שהקשה הפר"ח מההיא דאהע"ז סי' קל"ח דאם נתן לה הגט כשהיא ישנה אינה מגורשת תי' בס' דבר אלי' סי' נ"ה דהתם טעמא אחרינא איכא משום דהגט לא מינטר וכ"כ הר"ן בגיטין ואדרבה משם ראי' דישן כנעור דמי דהא בנתן לה כשהיא ישנה א"צ ליטלו ממנה ולחזור וליתנו לה עכ"ל – וכתב שם עוד דבס' מתת ידו סי' י"ד ג"כ האריך ליישב קו' הטו"ז והפר"ח בדין זה בדברים ישרים ונכוחים וסיים שדין זה דישן מצטרף שריר וקים יעו"ש: