אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן

סימן מז

סימן מד

(א) במחבר סעי' ז' ברכות אהבה רבה פוטרת ברכת התורה וכו' וכו'- כ' בס' מגן גבורים הא דאה"ר פוטרת הוא דוקא כשמכוין עצמו לפטור באה"ר לימוד התורה או אף בסתם אבל אם אינו מכוין רק לשם ברכות ק"ש בלבד ודאי צריך לברך שנית (וכ"כ בפמ"ג סי' נ"ב במשבצות) והביאו כדמות ראי' לזה מהא דנדרים פ"א ע"א מפני מה ת"ח אינם מצויים וכו' רבינא אמר לפי שאין מברכין בתורה תחלה כדאר"י א"ר מאי דכתיב מי האיש החכם וכו' אר"י א"ר לומר שאין מברכין בתורה תחלה והקשה בס' גדולות מרדכי על המרדכי בשם הגאון מו"ה חיים ז"ל כיון דעכ"פ קראו הק"ש עם הברכות א"כ ממילא נפטרו בברכת אהבה רבה א"כ א"צ כלל לבה"ת, ולפ"ז א"ש דבאמת אם אין מכוונים לפטור עצמם ודאי צריך לברך בה"ת, והם היו מכוונים באה"ר רק לפטור ק"ש בלבד ולא הי' נחשב בעיניהם התורה להודות עלי' ולכך שפיר קאמר לפי שאין מברכין בתורה תחלה ובזה יש לפרש דא דאמרי' שם דבר זה שאלו לנביאים ולחכמי' ולמה"ש ולא פירשו עד שפי' הקב"ה בעצמו, וכבר התפלאו בזה הרר"י והר"ן וכל הקדמוני' מה זה שנעלם מעולם עון זה והלא ראו אותו בעיניהם שלא ברכו בתורה תחלה, ולפ"ז א"ש דבאמת כיון שראו אותם קורין הק"ש עם הברכות ואדם יראה לעינים ואף מלאכי השרת אין יודעין דברים שבלב (עיין באלי' רבה סי' ק"א סק"ח) א"כ לא ראו שום עון דהרי מצד הדין לא הוצרכו לבה"ת דכבר נפטרו באה"ר, אבל הקב"ה בוחן כליות ולב הוא ידע אשר נבזה בעיניהם התורה עד שכיוונו בפי' שלא לפטור אותה אף באה"ר ע"כ גילה הקב"ה בעצמו על עזבם את תורתי ודפח"ח:

(ב) במחבר סעי' י"ב ומג"א ס"ק י"ב בניעור כל הלילה אם צריך לברך ברכת התורה בבוקר עיין בשו"ת השיב משה סוף סי' ב' שהביא ראי' שאין עלי' תשובה דאפי' לא הפסיק בשינה צריך לברך בה"ת דהיום גורם לברכה שיבוא ולאו בהפסק שינה תליא דהרי מרע"ה ודאי הי' נזהר שלא יישן שיתין נשמין כמו דוד המע"ה ולא הפסיק מעולם בשינת קבע ואפי"ה בירך בה"ת כדאיתא בברכות כ"א ע"ע מנין לברכת התורה וכו' שנאמר כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו עיין בפירש"י שם ואי אמרת בהפסק שינה תלי' מלתא א"כ האיך בירך מרע"ה בה"ת כשבא לפתוח בדברי שירה קודם מותו הלא בברכה ראשונה שבירך בשעת קבלת התורה הי' נפטר בה עד יום מותו כיון שלא הפסיק שום פעם בשינת קבע א"ו לאו בהפסק שינה תלי' רק היום גורם לברכה שיבוא ע"ש באורך ודפח"ח (הגם שיש להשיב קצת דמרע"ה בירך להוציא כל ישראל ידי חובתן אעפ"י שהוא הי' פטור כדקיי"ל כל הברכות כולן אעפ"י שיצא מוציא מיהו לפימ"ש רש"י ר"ה כ"ט הטעם משום דכל ישראל ערבין זה בזה במצות י"ל דמרע"ה שהי' משבט לוי אינו בכלל ערבות כמ"ש הצל"ח ברכות דף כ' ע"ב דכהנים ולויים אינם בכלל ערבות ע"ש שנתן ב' טעמים לדבר א"כ אם הי' הוא פטור מבה"ת לא הי' יכול להוציא אחרים ידי חובתן אמנם באמת משמע בגמ' ברכות הנ"ל דכל ישראל יצאו בברכת משה מדלא קאמר להם אלא הבו גודל לאלקינו בעניית אמן ודי בזה שיצאו ידי:

חובתן וצע"ק):

(ג) ובשו"ת מהר"ם שיק או"ח סס"י א' כתב אנו עושין כהמג"א לכתחלה להניח להוציא עצמו ע"י אחרים ידי חובתו אבל אם אין כאן מי שיוציא אותו מברך בעצמו והטעם דהרי בעירובין פ' הדר חד אמר לא אברי לילה אלא לשינתא וח"א לא אברי וכו' לגירסא, ואמרינן דלא פליגי הא בתקופת טבת וכו' וכבר כתבו הספרים שצריך אדם לישן עד ד' שעות או יותר, וא"כ אותה שעה שצריך אדם לישן אז בודאי אינו מחויב לעסוק בתורה כיון דלא אברי לילה אז אלא לשינתא וא"כ יש איזה שעות בלילה דאינו מחויב לעסוק בתורה ואפי' אם הוא ניעור ועוסק מ"מ אינו מחויב וכל שאינו מחויב בדבר מפסיק בין החיוב וכעין דאמרי' לענין ציצית אם לילה לאו זמן ציצית צריך לברך בבוקר מחדש וא"כ שפיר מברכין ואפי' ניער כל הלילה צריך לברך כיון דאפסיק זמן שאינו מחויב ע"ש ועיין עוד שם בסי' ב' מ"ש נתינת טעם על מה שנוהגין לומר אחר ברכת התורה אלו דברים שאין להם שיעור וכו' ומוסיפין וגורעין ממה דאיתא במשנה וגמרא ועתה לא עת האסף דבריו מפני מיעוט הפנאי:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה