אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן

סימן יא

סימן י

(א) במחבר ס"א חוטין צריך שיהיו טוין לשמן, במגן גבורים מייתי קושי' הביאור מרדכי לשיטת הרמב"ם דמזוזה א"צ עיבוד לשמה מפני שאינו חובת הגוף רק חובת הבית כמ"ש בתשו' לחכמי לוניל מובא בכ"מ פ"א דתפילין א"כ הה"ד בציצית כיון דאינו חובת הגוף דכל שאינו לובש אינו חייב לא ליבעי טוי' לשמה ועיי"ש דכתבו לחלק בין ציצית למזוזה ואתה תחזה שכבר קדמם בדרישה ופרישה לטור יו"ד סי' רפ"ח ע"ש וגוף הקושי' כבר כתובה בשו"ת ברכת אברהם לרבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל בסי' מ' ואינו תח"י כעת וע"ד הציצית הנעשים במאשין ע' בתשו' חסד לאברהם מהד"ת סי' ג' דלא בעי' כח גברא בעשיית ציצית רק שיהי' הטוי' לשמה וע' בתשו' בר ליואי או"ח סי' י"ט שכתב דבדבר דבעי לשמה מחויב לעשות כדרך עשיית דוב בני אדם ולא ע"י המאשין ותלי"ת אכשור דרא ואין לוקחים ציצית כאלו:

(ב) במחבר ס"ט יעשה נקב באורך הטלית וכו' עיין במג"א ס"ק י"ג מה שהקשה על בעל העיטור שמצריך לעשות ב' נקבים וגם על הטור ביו"ד סי' ש' -- ומראה מקום אני לך לעיין במקומות שדברו בזה ה"ה בתשו' חת"ס או"ח סי' א' ובס' פתחי תשובה לאו"ח להרב מו"ה ישראל איסר מו"ץ דווילנא ובשירי קרבן לירושלמי פ' כלל גדול הלכה ב' ד"ה בקשור ובס' מעין החכמה לתרי"ג מצות בל"ת דכלאים דפוס לבוב דף קפ"ו וקפ"ז ובתוס' רעק"א למשניות פ"ט דכלאים אות מ"ד:

(ג) במחבר סי"ב מנין חוטי הציציות בכל כנף ארבעה כפולים שהם שמונה וכו'. הרמב"ם פ"א מציצית סוף ה"א כתב ואין לחוטי הענף מנין מן התורה וביאר הכ"מ ז"ל דאע"ג דהרמב"ם ז"ל בעצמו כ' שיעור מנין החוטין בה"ו כיצד עושין הציצית וכו' ומכניס שם ד' חוטין וכופלן באמצע כו' יע"ש היינו מדרבנן אבל מדאוריי' אין שיעור למנין החוטין יע"ש אמנם באמת תמה ע"ז ונשאר בצ"ע דמפורש להדי' בש"ס דמנין חוטי הציצית הוא מה"ת כדאמרי' ביבמות ה' ע"ב ובמנחות ל"ט ע"ב וההיא גדילים למניינא הוא דאתי גדיל שנים גדילים ארבעה ע"ש וכן מהאי דמס' ב"ב דף ע"ד הוי לך למימני חוטין כו' ע"ש משמע דמנין החוטין מדאוריי' הוא, וכתב הגאון מו"ה גרשון חנוך ז"ל מראדזין במאמר פתיל תכלת דף נ"א דנראה לו דאין כוונת הרמב"ם ז"ל כלל על מנין חוטי הציצית לומר שאין להם מנין מה"ת דודאי חוטי הגדיל היוצא מן הכנף יש להם מנין מה"ת וכדילפי' גדיל שנים גדילים ארבעה אכן כוונת הרמב"ם ז"ל הוא על חוטי הענף היוצא מן הגדיל שחוטי הענף היוצא מן הגדיל אין להם מנין מה"ת ובחוט אחד יוצא מן הגדיל סגי מה"ת והיינו שדקדק הרמב"ם ז"ל ואין לחוטי הענף כו' ולא כ' ואין לחוטי הציצית כו' כי לחוטי הציצית באמת יש להם מנין מה"ת, ושוב מצא ביאורו הנ"ל בס' קרית ספר להרמב"ם ז"ל שכ' וז"ל ואין לחוטי הענף מכין מן התורה ואע"ג דגדילים ד' כדלקמן היינו בגדיל אבל בענף דהיינו ציצית אין לחוטין מנין מה"ת דפתיל וציצית דהוה ענף לא משתמעי יותר מחד יע"ש:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה