אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן

סימן ט

סימן ח

(א) ברמ"א ס"ו ומיהו אם א"א רק בטלית של פשתן מוטב שיעשה טלית של פשתן וציצית של פשתן משיתבטול ממצות ציצית, והמג"א כתב דיעשה כנפות של עור ויטיל בו ציצית צמר ע' ס"י ס"ד עכ"ל, והקשה עליו בס' ארצות החיים א"כ אמאי עשה דוחה ל"ת בכלאים בציצית הא אפשר לקיים שניהם ע"י כנפות של עור ועוד קשה מגמ' יבמות דף ד' ע"ב דפריך לתנא דבי ר' ישמעאל למ"ל דכתב רחמנא להתיר כלאים בציצית הא כתיב ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם ונתנו פתיל תכלת ותכלת עמרא וסתם בגדים לר"י הם צמר ופשתים וא"ר עביד להו תכלת והשתא קשה אם לא יכתוב סמוכים להתיר כלאים בציצית י"ל דהא דאמרה תורה לעשות פתיל תכלת לבגד פשתים היינו אם הכנף של עור דבתר עיקר הבגד אזלינן וסיים דלא מצאנו ידינו ורגלינו בבית המדרש– ולע"ד נראה ליישב בפשיטות עפמ"ש בהגהות מרן בעל חת"ס ז"ל ע"ד המג"א על הראי' שהביא מסי' י' דאזלי' בתר עיקר הבגד וז"ל יש לחלק דהכא אין עיקר הבגד ראוי לציצית אלא ע"י הכנפות והו"ל כנפות עיקר ולא בטלו לגבי בגד עכ"ל. אמנם לפמ"ש מחצית השקל דלא התיר מג"א אלא בשעת הדחק ומה"ט העמיד מג"א דבריו על דברי רמ"א שמתיר בשעת הדחק וע"ז כ' מג"א דעדיף טפי שיעשה כנפות של עור ע"ש א"כ כיון דבשעת הדחק מותר לעשות ציצית פשתן בטלית פשתן א"כ גם בלא הכנפות של עור ראוי הבגד לציצית ולכן שפיר כ' מג"א דעדיף לעשות כנפות של עור דבטלו לגבי בגד והתינח כאן אבל לענין עשה דוחה ל"ת אם נימא דאין עשה דציצית דוחה ל"ת דכלאים ואין הבגד ראוי לתכלת אלא ע"י הכנפות א"כ שוב הכנפות הם העיקר, ומיושב קושי' א' וגם קושי' ב' מיבמות דשפיר פריך הגמ' לתדבר"י למ"ל הסמיכות להתיר כלאים בציצית תיפוק לי' מדא"ר עביד להו תכלת דאם אינו מותר רק מחמת הכנפות של עור א"כ הו"ל הכנפות עיקר ולא בטלו לגבי בגד וא"כ אינו חייב בציצית כלל וא"ש (ושוב לאחר שאמרתי דבר זה מדעתא דנפשאי כאשר יעיד עלי יודע תעלומות, מצאתי כן גם בס' ליקוטי חבר בן חיים חלק ראשון דף כ"ו עמוד ד' ונתתי שמחה בלבי שהלכתי בדרך צדיקים) – אמנם אי קשי' הא קשי' ע"ד המג"א ככתוב בס' זכרון אברהם וז"ל, עיין פכ"ז דכלים מ"ג ובתוי"ט שם עכ"ל – וכוונתו להקשות לפי פי' הרע"ב ותוי"ט שם וכ"כ לפי' הר"ש דדוקא כסדר השנויי' שם במתני' מצטרפין אבל בגד ועור וכו' אין מצטרפין דהמחברן בטלם דעתו אצל כל אדם ע"ש וזה הוא ג"כ דעת הרא"ש פכ"ז דמס' כלים א"כ האיך יוצא על דרך זה במצות ציצית הא לית כאן חבור כלל ואז לובש בגד בלי ציצית ועיין מל"מ פכ"ג דה' כלים ה"ד ולפי דבריו שם דלרמב"ם הוי חבור גם שלא כסדר השנוי במתני' יש ליישב דהמג"א לשיטת הרמב"ם קאי אכן לפי"ז קשה ממ"נ דהא לרמב"ם דהוי חיבור הוי כלאים דאורייתא כדאיתא ביו"ד סי' רצ"ט ס"ב ע"ש ולשאר פוסקים דסברי דל"ה כלאים לא חשיב חבור וא"כ לכאו' ממ"נ אינו יוצא אם יעשה כנפות של עור:

(ב) אכן צריך יישוב לפ"ז פשטות הגמ' מנחות דף מ' והוא בש"ע סי' י' ס"ד דהיא של בגד וכנפות של עור חייבת דבתר עיקר הבגד אזלינן משמע לכאורה דלא בטלה דעתו בכך לעשות כה"ג היא של בגד ולחבר לה כנפות של עור:

(ג) ובהערות הגאון מו"ה שמחה הלוי באמבערגער זצ"ל אבדק"ק אשאפפענבורג יע"א כתב על זה:

אולי י"ל דגם אם לענין קבלת טומאה בטלה דעתו אצל כ"א מ"מ המתכסה בבגד כזה אשר תכסה בה קרינן בי' וחייב בציצית, גם יש לחלק דלענין צירוף לעשותו בגד מבגד ועור יחד בטלה דעתו אבל לעשות "כנפות" של עור בבגד שלם או להיפוך אפשר שזה נקרא דרכו בכך, עוד יש לחלק למ"ד שאר מינין חייבין בציצית דההיא דהיא של בגד וכנפיה של עור לאו בגד ממש אלא היא של שק וכו' עכ"ל הטהור:

(ד) עיי' מג"א סק"ג ועיין מחצית השקל שכ' דט"ס יש בדבריו, אמנם בס' שלמי נדבה בסוף הספר פי' דברי המג"א כפשוטו בלי שום הגה"ה ע"ש ותמצא:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה