אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן

סימן ח

סימן ז

(א) במחבר ס"א יתעטף בציצית וכו' הלום ראיתי בס' לשון חכמים דפוס פראג דף ס"ט עמוד ג' שכ' בשם הגאון בעל נוב"י ז"ל שהזהיר מלומר היחודים שאומרים קודם הנחת התפילין ובפרט היחוד שקודם לבישת הטלית שכ' בו כשם שאני מתעטף גופי בציצית כך תתעטף נשמתי באור הציצית וכשם שאני מתכסה בטלית בעוה"ז כך אזכה לחלוקא דרבנן ולטלית נאה לעוה"ב בג"ע וא"כ עובד ע"מ לקבל פרס ע"ש והנה בימינו כבר שגור בפי כל לומר נוסח זה באין פוצה פה ומצפצף והנח להם לישראל אם אינם נביאים וכו' ופקפוקו של הגאון ז"ל נ"ל ליישב עפמ"ש המהרש"א בח"א ספ"ק דסוטה דהא דאסור לעבוד ע"מ לק"פ ה"ד במצוה שנתחייב בה כבר אבל במצוה דאינו מחויב רק הוא מביא עצמו לידי חיוב בזה רשאי לעבוד ע"מ לקבל פרס יע"ש א"כ בציצית דאינו מחויב ללבוש בגד בת ד' כנפות כמבואר לקמן בסי' י"ז וי"ט (ע"ש במג"א וטו"ז) רק כשמתעטף בו אז חל עליו חיוב מצות ציצית א"כ הוא ברצונו הטוב מכניס עצמו לידי חיוב בכה"ג רשאי לעשות ע"מ לק"פ ואומרי' שפיר וכשם שאני מתכסה בטלית בעוה"ז וכו':

ב) והנה בונן גבורים מייתי קושי' מבעל באר שבע בתשו' סי' ד' אמאי מברכי' על הציצית וצונו הא לא נצטוינו עליהם כלל כיון דחובת גברא הוא יע"ש ותי' עפ"ד התוס' ערכין דף ב' ד"ה הכל דדוקא לקנות אינו מחויב אבל אם יש לו טלית בת חיובא אסור למיעבד טצדקי למפטר נפשי' כמו דאמרי' בש"ס ענשיתו אעשה ועיין במרדכי בה"ק דף פ"ב וא"כ כל שיש לו בגד בת חיובא שפיר נצטוה ללובשו בציצית ע"ש ומ"מ אין זה סותר למ"ש לעיל דכיון דעכ"פ אינו מחויב לקנות בגד בת חיובא והוא קנאו א"כ הוא מביא עצמו לידי חיוב ואינו דומה לשאר מצות כגון תפילין ולולב ושופר דמחויב לקנות ובעכ"ח רמי חיובא עלי' לכן שפיר דמי למיעבד ע"מ לקבל פרס:

(ג) במג"א ס"ק י"א נ"ל דמ"מ חייב לבודקן משום דאין סומכין על החזקה במקום דיכולין לבררו, ע' מ"ש בזה בילקוט הגרשוני חלק א' מערכת בי"ת אות "בדיקה במקום ס"ס'" ועוד שם במערכת חי"ת אות "חזקה במקום דיכולין לברר" ועיי' כאן בהגהות דגו"מ שהקשה על המג"א ותי' בס' ארצות החיים דכאן ג"כ איכא נגד חזקת הציצית שהם שלימים חזקת חיוב דרמי עלי' לקיים המצוה וא"י מידי חיובו עד שיודע לו בודאי שקיים מצותו וע' בס' חידושי הרז"ה מהגאון ר' וואלף אלעסקר מבראד ז"ל שחולק על המג"א וכתב דדוקא ברוב צריך לברורי אבל בחזקה א"צ לברורי ע"ש טעמו ונימוקו עמו וע' בשו"ת בית אפרים חיו"ד סי' ו' וגם בהקדמה לחלק חו"מ שחקר ג"כ בזה:

(ד) והנה במג"א סי' י"ג סק"ה כ' כיון שבדקו פ"א בשעת ברכה שוב א"צ לבודקו ולכן מי שיצא מבהכנ"ס והסיר טליתו אפי' הסיח דעתו וצריך ברכה אפ"ה א"צ לבודקו ולכאורה י"ל דלהטו"ז כאן סק"ח שכ' משום חומר לא תשא החמירו לבודקו קודם ברכה א"כ ה"ה בנד"ז צריך לבודקו קודם ברכה, אך אפשר דגם הטו"ז מודה בזה דדוקא אם דנין מצד חזקה כ' הטו"ז דמשום חומר לא תשא החמירו שלא לסמוך אחזקה אבל היכא שבדק פ"א שוב אין דני' מצד חזקה אלא מצד ראות העין שראה שהם כשירים ובכה"ג גם להטו"ז א"צ לבדוק כשמברך שנית וע' כאן בארצות החיים בחלק ארץ יהודא סוף סק"ז:

(ה) בישועות יעקב סי' זה סק"ג הביא מס' עולת שבת בשם מהרי"ל לעשות הכתפים של הטליתות קטנים רחבים דאל"ה אמרינן אתי אוירא דהאי גיסא ואוירא דהאי גיסא ומבטל לי' והשיג מתוס' עירובין דף י' דל"א אתי אוירא דהאי גיסא רק במחיצות אבל לא בכלים ע"ש וחידוש שכ' כן בשם עולת שבת והוא מפורש במג"א רס"י ט"ז בשם מט"מ בשם מהרי"ל (אך באמת גם על המג"א יפלא שלא כ' כן בשם מרן הב"י בסי' זה שכתב כן בשם האגור בשם מהר"י מולן שעפ"י א"ז נהגו קצת לעשות חתיכה מרובעת ברצועות אכן יש לעשות הכתפי' רחבים דלא ליתי אוירא דהאי גיסא וכו' עכ"ל ע"ש) ובגוף קושיתו כבר קדמו במור וקציעה בשם הח"צ ובתוספת שבת סי' שס"ב כ' דמהרי"ל לא ס"ל כסברת התוס' וע' בארצות החיים מה שמיישב אליבא דמהרי"ל קו' התוס' עירובין באופן אחר וע' בשו"ת שאילת יעב"ץ ח"ר סי' כ':

(ו) במחבר סי"ז נתכסה בבגד שהוא חייב ציצית ולא הטיל בו ציצית ביטל מצות ציצית עכ"ל, בס' זכרון אברהם (הגהות לאו"ח מהגאון ר' אברהם בינגא אבדק"ק ווירצבורג יע"א) הגיה שצ"ל מצות עשה כלשון הרמב"ם פ"ג ה"י שהוא מקור דברי השו"ע, ובהערות שבראש הס' כ' ע"ז הגאון ר' שמעון הורוויץ מלייפציג דלדעתו בדיוק שינה הב"י בשלחנו הטהור מלשון הרמב"ם דעל לשון הרמב"ם יקשה הלא אמרו מנחות מ"ד ע"א שעובר בחמשה עשה ולמה כ' רק ביטל מ"ע דמשמע רק עשה א' לכן שינה הב"י בשלחנו וכ' ביטל מצות ציצית סתמא ויש במשמעו גם חמשה והוא ברור ולזה כיון הגר"א בביאורו ע"ש ודפח"ח:

(ז) והנה ז"ל הגמ' במנחות שם אמר רב ששת כל שאינו מניח תפילין עובר בשמונה עשה, וכל שאין לו ציצית בבגדו עובר בחמשה עשה, כל כהן שאינו עולה לדוכן עובר בג' עשה, כל שאין לו מזוזה בפתחו עובר בשני עשה עכ"ל, והרמב"ם ז"ל לא הביא מזה רק בפ"ד מתפילין הכ"ו לענין תפילין ובפט"ו מה' תפלה הי"ב לענין דוכן ובציצית ומזוזה לא הזכיר כלום וצ"ע למה השמיט כ"ז וכבר עמדו בזה הגאון ר' ישעי' בערלין בס' אומר השכחה ובתשובת בנין ציון סי' ז' ובמגן גבורים לקמן רס"י כ"ד ומצאתי בש"ס ווילנא במס' מנחות בהגהות הגאון ר' שמעלקא טויבש מיאסי די"ל דמש"ה לא העתיקו הרמב"ם בהל' ציצית משום דרב ששת דוקא דרש כן משום דלא דרש וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' שקולה מצוה זו כנגד כל המצות כולן ע"כ דרש עובר בחמשה עשה כפירש"י והיינו דמפסיד ה' עשה כמ"ש בב"י או"ח סי' כ"ד עיי"ש משא"כ לדרשת שקולה מצוה זו כנגד כל המצות א"כ א"צ לומר דיפסיד ה' עשה הלא הוי כמפסיד כל המצות ומש"ה הר"מ דהעתיק הך דרשה דוראיתם אותו לא הוצרך להעתיק המאמר עובר בה' עשה לענין ציצית אולם מה שלא העתיק במזוזה צלע"ג כעת עכ"ל הטהור:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה