ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן
סימן ב
(א) במחבר ס"ו אסור לילך בקומה זקופה ולא ילך ד"א בגלוי הראש ויבדוק נקביו עכ"ל יש להבין מאי שייכות יש להך דיבדוק נקביו שהוא משום נקיות לאיסור דקומה זקופה וגלוי הראש שהוא משום להראות הכנעה לפני המקום ל וי"ל הכוונה דע"י שיבדוק נקביו יראה פחיתות האדם ושפלותו כי הוא כלי מלא בושה וכלימה וכמחז"ל הובא לקמן סי' ק"ג רבש"ע יצרתנו נקבים נקבים חלולים חלולים גלוי וידוע לפניך חרפתנו וכנמתנו וכו' וכאשר יתבונן בשפלותו ודלות ערכו יראה כי לא יאה לו לילך בקומה זקופה וגלוי ראש וק"ל – ובגמ' ברכו ט"ו הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים שלימה יפנה ויטול ידיו וכו' וידוע מ"ש בזה בספר נחל קדומים פ' וארא עפ"י גמרא סנהדרין ל"ט ע"א א"ל ההוא אמגושא לאמימר מפלגך לעילאי דהורמיז (פרש"י שד) מפלגך לתתאי דאהורמיז (הקב"ה קרי הכי) א"ל א"כ היכי שביק לי' אהורמיז להורמיז לעבורי מיא סרוחים בארעי' (א"כ האיך מניח אהורמיז להעביר מים בארצו שכל מה שאדם מכניס דרך פיו מוציא דרך הנקבים התחתונים) עיי"ש וז"ש הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים שלימה לאפוקי מדעת אמגושא הנ"ל דשני רשויות יש אהורמיז והורמיז "יפנה" וע"י עשיית צרכיו יתברר לו ביטול דיעה זו כגמ' הנ"ל ודפח"ח, אמנם לדרכינו יבואר בפשיטות טפי דידוע דכל זמן שהאדם אינו מכיר שפלות עצמו אינו יכול להכיר גדולת הבורא ית' וכמ"ש חז"ל הסומא באחת מעיניו פטור מן הראי' ופירש בס' נועם אלימלך דלכן נתן הב"ה לאדם ב' עינים כדי שבא' יראה שפלות עצמו ובב' יראה גדולת הבורא אמנם הסומא בא' מעיניו שאינו רואה שפלות עצמו פטור מן הראי' שעיקר תכלית הראי' כדי להתבונן בגדולת הבורא ודפח"ח, וז"ש הרוצה לקבל עליו עול מ"ש שלימה "יפנה" ועי"כ יכיר שפלות עצמו כנ"ל וממילא יוכל לקבל עליו עול מ"ש בשלימות וא"ש:
(ב) והנה רש"ל בתשו' סי' ע"ב מייתי ראי' מהמדרש דקאמר שלא הטריח הקב"ה על ישראל לקרות ק"ש פרועי ראש ומשמע דאם ירצו יכולים לקרות ק"ש בגלוי ראש א"כ מוכח דאין בזה חשש איסור רק מנהגן של ישראל, והאחרונים דחו ראי' זאת עיי' בישועות יעקב כאן סק"ב ובשדה חמד (דינים) מערכת ביהכנ"ס סי' ח' בשם תשו' שבו"י וחת"ס ז"ל וע"ע בס' הנ"ל (כללים) מערכת הגימ"ל אות גלוי הראש -- וראיתי שם בסוף הדיבור שנסתפק במי שיש בראשו פערריקע (פאה נכרית) אי מהני להצילו מידי גלוי הראש והביא בשם פחד יצחק שכ' בשם תשו' מהר"ש הלוי שהיושבי' עם פערריקע בלא כובע הם כיושבים בראש מגולה ותמיהני שלא ראה כאן בעטרת זקנים ובבאה"ט בשם ע"ת דשערות שקורין פרו"ק חשובים כסוי אך מפני מראית העין יש ליזהר אם אפשר עכ"ל:
(ג) ראיתי בס' לקוטי מהרי"ח דף ה' בשם ספר ייטב פנים להגאון מסיגעט ז"ל במאמר דורש טוב לילך מכוסה כל הראש ולא כמו עתה שמחצית הראש הוא מגולה והכובע חבוש בקצה הראש וכו' ע"ש: