אור ברסלב

ילקוט דוד - באוהל דוד· רבי דוד כהן־סקלי

פרשת בחקתי

פרשת אמור

א' זוהר דפ' קיג' עב' ונתתי שלום בארץ וכו' אבל בשעתא דרמש ליליא ובנ' שכב על ערסיה כמה גרדיני נמוסין מתערין בעלמא ואזלין ושאטין ובני נשא בעאן לאתרגזא מקמי קבה' ולדחלא מניה בגין דלא ישתכח נפשיה בגוויהו וישתזיב מנייהו ויבעי ליה לבר נש דלא יפיק מנייהו מלה בפומיה (רל' שלא יזכיר שם אחד מהם בלילה] בגין דלא יתער להו לגביה ולא ישתכחו בהדיה ההד' אמרו בלבבכם על משכבכם ודמו סלה דלא יפיק מנייהו מלה בפומיה וכו' עש'. ילקוט דוד חרפו':

ב' שם קיד' עב' ר' יוסי פתח מוסר ה' בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו וכו' כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דקב"ה בעי לאוכחא להו ולדברא להו בארח מישר כאבא דרחים לבריה ומגו רחימותא דיליה לגביה שרביטא בידיה תדיר לדברא ליה בארח מישר דלא יסטי לימינא ולשמאלא ההד' כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה ומאן דלא רחים ליה קב"ה וסני ליה סליק מניה תוכחה סליק מניה שרביטא כתי' אהבתי אתכם יאמר ה' מנו רחימותא דיליה שרביטא בידיה תדיר לדברא ליה ואת עשיו שנאתי בגין כך סליקת מניה שרביטא סליקת מניה תוכחתא וכו' עש' [ילקוט דוד]: משכיל דבר דברי הזוהר הנז' משקיטין ומישבין דעתו ולבו של אדם בעל יסורין בעל לב חי מרגיש וכתיב עיני תמיד אל ה' כי הוא יוציא מרשת רגלי אמן:

ב' שם קטי' עב'. כבד את אביך וכו' ואוקמוה במיכלא ובמשתיא ובכלא. הא בחיוי דאתחייב ביה בתר דמית אי תימא הא פטור מניה הוא. לאו כי. דאע"ג דמית אתחייב ביקריה יתיר דכתיב כבד את אביך דאי ההוא ברא אזיל בארח תקלא. ודאי מבזה לאבוי הוא ודאי עביד ליה קלנא ואי ההיא ברא אזיל בארח מישר ותקין עובדוי ואידא אוקיר לאבוי אוקיר ליה בהאי עלמא גבי ב"נ אוקיר ליה בההוא עלמא גבי קוב"ה וקוב"ה חייס עליה ואותיב בכורסייא דיקריה ודאי וכו' עש' ילקוט דוד תרפו':

שם קיב' עב' ואית ממנא רברבא על כלא מסטרא דשמאלא וההוא רשע בלעם הוה שכיח לגבי ההוא ממנא עלאה מכלא בחרשוי והיא הוה אמר בתרשוי בליליא בזמנא דאיהו שלטא בכל סיעתא דיליה והוא הוה אתי לאשתכחא גביה ואודע ליה מה דאיהו בעי כגוונא דא ויבא אלהים אל לבן הארמי ההוא בשכיח גביה ויבא אלהים אל אבימלך כלהו כגוונא דא בכל אתר אקרון ליה באינון חרשין וכו' וכל הני חרשין וחכמין הוו לאבימלך דכתיב וישקפ אבימלך מלך פלשתים בעד החלון כתיב הכא בעד החלון וכתיב, התם בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא וכו' ילקוט דוד באהל דוד:

משכיל דבר הנה לפי דברי הזוהר דהשקפה זו היתה השקפה שכליית עי' חרשיו וקסמין והוא במקומו יושב וידע מה נעשה בעד החצין עי' כשופ ליכא לאקשויי קושית הרא"ם על מה שכתב רשי' שראהו משמש מטתו שהקשה היאך היה משמש מטתו ביום וכו' וכן כמה קושיות של מפרשים על רשי' עיין עליהם דלפי פירוש זה של הזוהר אתי הכל שפיר:

תוכן העניינים

ילקוט דוד - באוהל דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה