ילקוט דוד - באוהל דוד· רבי דוד כהן־סקלי
פרשת אמור
א' זוהר דף פח' טב' זל' בתר דנפקא נפשא מן גופא וכו' אסור למשבק ליה בלא קבורתא וכו' בגין דמיתא דישתהי כ"ד שעות דאינון יומם ולילה בלא קבורתא יהיב חלישותא בשייפוי דרתיכא וכו' עש' (ילקוט דוד): משכיל דבר משמע שאין איסור הלנת המת אלא אם ישהה כד' שעות אבל בלינת לילה אחת אן איסור וזה באמת חידוש הוא דהא כתם לינה הוא לילה אחת כמו ולא ילין חלב חגי עד בקר ואפשר דהתם שאני דכתיב בהדיא עד הבקר אבל בכאן כתוב סתם לא תלין וסיים כי קבור תקברנו ביום ההוא שיכול לסבול פרושו ביום ההוא משמת דהיינו שיעור יום אחד דהיינו כד' שעות ועי' להרב ברכי יוסף יוד' סי' שנז' שהעתיק לשון הרב גינת וורדים וזל' ומסיק דמיד בשקיעת החמה אין להשהותו והמשהה אותו עובר בלאו זה ועי' פתחי תשובה סי' הנז' שק' א' עש' באהל דוד] עי' בנסמך לקמן בעבר הדף תרפה',:
ב' שם קב' ז"ל אמר ר' יצחק קפטרא אדא קשירא ברגלוי דכהנא בשעתא דהוה עאל וכו' עש' ונ"ל שזה היה בבית שני שלא היו ראוים ככ' ולהכי היו חוששים שמא יארע בו מילתא שיכולים להמשיכו לחוץ [משכיל על דבר] באהל דוד]:
ג' שם קד' עב' זל' ועד' לא ליבעי ליה לאניש לאתערבא צולמא דיליה בצולמא דעכו"ם עיין בזוהר פ' ויחי דף ך' ומשמע שם דלא כמ"ש אנן עש' ודוק בגין וכו' בגין דהאי קדישא והאי מסאבא ע"ש ונל' דר"ל דלא יקבר ישראל בתוך קברי גויים וכן גוי אין לקוברו בקברי ישראל בגין דהאי קדישא והאי מסאבא וראיתי בהגהות מהרחו זל' שכתב דיש מפרשים דהכונה שלא יסתפר ישראל מן הגוי עשב' ואעפ' שרבותינו במגילה אמרו שמרדכי עה' ספר לו ועשה לו תגלחת המן וכן הוא שהרחיצו במרחץ יש לומר דשאני התם כדי לקיים ואתה על במותמו תדרוך וכוונתו להכניעו ולהשפילו בזה ולקיים בו והיו מלכים אומניך וכו' [משכיל על דבר] ועי' בשע' יו"ד סי' קנו' ס"א:
ד' שם קב' אמר ר' יהודה כיון דהוה עאל וטמטם עינוי דלא לאסתכלא במה דלא אצטריך והוה שמע קל גדפי כרובייא מזמרי ומשבחי הוה ידע כהנא דכלא הוה בחדוה ויפוק בשלום ועם כל דא בצלותיה הוה ידע דמלין נפקין בחדותא ומתקבלן ומתברכן כדקא יאות וכדין חדותא בעילאי ותתאי וכו' עש' אבי ראה גם ראה כמה מפלא תמים דעים עם בניו ובני בחיריו כי גם הדומם ישפיע לו חיות ויהיה חי מדבר ולשורר ולזמר ולפשוט ולקמוט גדפייהו והכל להראות חיבתם של ישראל ראה חיבתכם לפני המקום משכיל על דבר תרפה':
ה' שם דפ צה' תח' בשעתא דקבה' הוה קטיל לבוכרי דמצראי וכו' ביה שעתא עלו ישראל בקיומא דאות קדישא אתגזרו ואשתתפו בכנסת ישראל ואתאחד בה כדין ההוא דמא אחזיאו ליה על פתחא ותרין דמי הוו חד דפסחא וחד דמא דאתגזרו והוה רשים על פתחא רשימא דמהימנותא חד הכה וחד הכה וחד בינייהו וכו' עש':
משכיל דבר הנה הכא אומר הזוהר בפירוש דהמילה עשו בלילה וכן במאי דכתיב ויהי בדרך במלון ותקח צפורה וכו' דמשמעות קרא דזה המעשה הוה במלון בלילה והגם דקימ"ל דמילה זמנה ביום ולא בלילה ואפילו מילה שלא בזמנה כדפסק ביוד' שע' סי' רסב' סא' עש' ב' תשובות בדבר חדא דשעת הסכנה שאני ועוד שעדין לא נתחדשה הלכה זו דביום ולא בלילה עד למתן תורה ודוק' תרפו' באהל דוד עיין בנמשך בדף עב' ע"א בסוף הדפ ותבין: ו' שם ק' עב' אמר ר' אבא בראש השנה נברא אדם וקאים בדינא קמי מאריה ותב בתיובתא וקביל ליה קבה' אמר ליה אדם אנת תהא סימנא לבניך לדרי דרין בהאי יומא קיימין בדינא ואי יתוכון אנא אקבל להון ואיקום מכורסייא דדינא ואתקיים על כורסיא דרחמי וארחם עליהו וכו' עש': משכיל דבר מכאן משמע דבראשית הבריאה היתה בכה' אלול וכמש' רזל' וסדר זמנים קדם לבריאת העולם דאג לא תימא הכי הוי האדם נברא בששה בתשרי לא בכ"ה אלא ודאי סדר זמנים קדם (באהל דודו תרפו':
ז' עי' מה שכתבתי בסעיפ א' לעיל בפרשה הזאת והן עתה אחר התבוננות נראה דהזוהר שני דברים אשמעינן חדא דאין להשהותו כד' שעות משום דמעכב עבידתא דקבה' מלמעבד כדקאמר הזוהר דאפשר דקבה' גזר עליה בגין למיתיה בגלגולא וכו' ואחר כך קאמר טעם אחר משום דרוח מסאבא אזדמן לשריא עלוי ולסאבא לההוא גופא וכו' ועל טעם זה השני קאמר הזוהר לקמן בסמוך לזה וזל' לא לבעי ליה לאניש למיבת ההוא גופא ליליא חד בגין דרוחא מסאבא אשתכח בליליא וכו' דמשמע דעיקר בזה ההיא הלילה ודוק, תרפח:
ח' ולקחתם לכם וכו' פרי עץ הדר וכו' זל' התקונים תקונא חד ועשרין דפ נו' ע"ב אתרוג איהו שכינתא תתאה ודמיא ללבא דאיהו לשמאלא דאיהו גבורה ובגין כך צריך בר נש לנטלא אתרוג בידא שמאלא וצריכה למהוי אתרוג דדמיא ללבא שלימה בתיומת דילה בגין ההוא דאתמר ביה ויעקב איש תם למהוי שלימה עמיה וכמה דלית פסול ביעקב דלעילא צריך דלא יהיה פסול באתרוג לקיימא קרא כלך יפה רעיתי ומום אין בך ואם היא ירוקא היא משובחת יתיר כדיוקנא דהות אסתר ירקרקת דאתמר בה ותלבש אסתר מלכות ואתקריאת הדסה על שם הדם והדס אית ליה תלת הדסין לאשתכללא בתלת אבהן ואתקריאת ערבה מסטרא דתרין שפוון דאינון למודי ה' ואתקריאת לולב מסטרא דחי' עלמין דאיהו כליל חי' ברכאן דצלותא ולקבלייהו עבדין חי' נענועין בלולב בשית סטרין תלת לכל סטרא וסטרא וכו' ואינון חי' פרקין בדרועא ימינא וחי בשמאלא לל' דרל' יד פרקין דיד והכף ותלת פרקין בכל יד ויד דהיינו קנה והזרוע והכתף וחי' בגופא לגבי שדרא דהיינו חי' חוליות שבשדרה וחי' בברית מילה דהיינו ראש העטרה שנתגלית במילה ופריעה לשמונה ימים היינו חי' ילקוט דוד: ט' עוד שם בתקונים ובגלותא השיב ימינו אחור מפני אויב מאי אויב דא סמאל דכל אלהים אחרים אינון לאחור ובגין דלא יסתכלון בשכינתא דאיהו למערב דאיהו אחור שוי לה בימינא ובגין דא אסור לצלאה למערב דאיהו אחור בגין דתמן אלהים אחרים וכו' עש':
משכיל דבר הנה מצאנו ראינו בכאן טעם מספיק שאין מתפללין למערב הגם דשכינה במערב משום דהשיב אחור ימינו שבגלותא החזירה מאחור שהוא מערב לימינו שהוא דרום משום דאלהים אחרים אינון לאחור ולכך אין מתפללין לשם אלא דעדין צ"ע דלמה נפנים צפון ודרום אפ בזה"ז באהל דוד: יוד' עוד שם נז' עב' פורים אתקריאת על שם יום הכיפורים דעתידין לאתענגא ביה ולשנויי ליה מענוי לעונג ומה דאיהי שכינתא אסור ביה נעילת הסנדל בההוא זמנא אתמר בה מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב וענונא וחדוה וכמה טבין מזומנין לגבה ודא יהא בזמנא דפורקנא בעגלא וכו' ילקוט דוד:
משכיל דבר הנה משמע מדברי הזוהר דבימות המשיח יתבטל יום הכפורים שהיא מצוה מפורשת בתורה וצע' ואפשר דלא קאמר אלא לענין אכילה ושתיה שזה אינו מפורש בכתוב דלא כתיב אלא תענו את נפשותיכם דיכול להתפרש לכמה גוונים אבל לענין קדושתו ושלא לעשות בו מלאכא כיום השבת קדושתו קדושת עולם וקל' אלול תרפח באהל דוד:
יא' שם קא עב' עדבא די יהושע כתיב ביה על פי הגורל על פי הגורל ודאי דאיהו אמר דא חולקא דיהודה דא חולקא דבנימין אוף הכה כיון דכהנא שוי ידוי אינון עבדין מדלגין וסלקין בידא דכהנא ושראן באתרייהו ההד' והשעיר אשר עלה עליו הגורל עלה עליו מעצמו שדילג עליו וכו' תרפט ילקוט דוד:
יב' שם בההוא שעתא דהוו זמינין ישראל למעבר ימא ולאתפרעא ממצראי וכו' מה שניין אלין מאלין אי ימותון כלהו כחדא או יהדרון כלהו למצרים וכו' יהיבנא ליה במאי דיתעסק מיד אמר ליה השמתה לבך על עבדי איוב כי אין כמוהו בארץ לרעיא דהוה בעי לאעברא עאניה בחד נהרא עבר זאבא לקטרגא ליה בעאניה וכו' בעוד דהוא אשתדל ביה באיוב שביק לון לישראל ולא אשתכח קטיגורא בהדייהו אוף הכה בהאי יומא דלטורא זמין לאללא בארעא ובעינא לשדרא לקבליה במה דיתעסק ובעוד דהוא אשתדל ביה שביק לון לישראל וכו' עש' ילקוט דוד תרפט' והנה צל' דע"פ ה' נימולו בלילה הגם דכתיב וביום השמיני ימול ביום ולא בלילה והגם שיצאו לדרך ואיכא סכנה בזה לנמולים יש לומר דשאני הכא דכתיב ליל שמורים הוא לה' ומיד נתרפאו והתרצא פסח על שם שפסח על אבותינו:
זוהר קח' והאי עול לא שריא במאן דאיהו כפית לאחרא ועל דא עבדין פטורין מעול מלכות שמים ואי מהאי עול פטורין מכל שאר פטורין דהא שאר לא שריא עליה דבר נש עד דאשתכח גביה בהאי עול וכו' אוף הכה יצא לחפשי חנם דהא עבדא הוא וכל מה דעבד חנם הוא בלא עול מלכות שמים וכו' הא ודאי פגים ליה להאי אתר דשביק עול מלכותא דלעילא ונטיל עול דמאריה וכו' עש':
משכיל דבר מכאן משמע דעבד עברי פטור מכל המצות וגרע מעבד כנעני שמל וטבל לשם עבדות דקי"ל דחייב בכל המצות שהאשה חייבת בהם דהיינו בכל מצות לא תעשה ובכל מצות עשה שלא הזמן גרמא והכא התירה לו התורה השפחה כנענית שהיא מחייבי לאוין וכן משמעות הזוהר דקאמר פטורין מעול מלכות שמים ואי מהאי פטורים מכל שאר פטורין וכו' דמשמע דפטורין מכל וכל ממצות עשה וממצות לא תעשה והו באמת חידוש הוא בעיני שיהא הוא גרוע מעבד כנעני וצריך לדרוש בספרי דבי רב בזה באהל דוד: