אור ברסלב
יכין שבת פרק טו

יכין שבת· רבי ישראל ליפשיץ

פרק טו

פרק יד

סעיף א

קשר הגמלין
רצועה שקשורה בחוטמו:

סעיף ב

וקשר הספנין
חבל שקשור בספינה. דאלו קשר קיימא הן. דומיא דקושרי יריעות חוטי המשכן (ועי' במלאכת קושר):

סעיף ג

וכשם שהוא חייב על קישורן כך הוא חייב על התירן
כדהוה במשכן שהתירו חוטין שברשתות לקצרן או להרחיבן:

סעיף ד

רבי מאיר אומר כל קשר שהוא יכול להתירו באחת מידיו אין חייבין עליו
אפי' הוא של קיימא:

סעיף ה

שאין חייבין עליהן כקשר הגמלין וכקשר הספנין
רק פטור אבל אסור. ואינן מפורשים במשנה. רק בגמ' מפרש להו. שהן קשרים שהן רק לזמן ידוע. ולא לקיימן לעולם:

סעיף ו

קושרת אשה מפתח חלוקה
שקושרת שפת חלוקה שבימין בכתף שמאל. ושבשמאל בכתף ימין. ומתירתו בכל יום:

סעיף ז

וחוטי סבכה
(הויבע):

סעיף ח

ושל פסיקיא
אזור. ובכולהו קא משמע לן אף דאפשר למפשטינהו בדוחק בלי התרת הקשר. סד"א בטולי מבטל ליה קמ"ל:

סעיף ט

ורצועות מנעל וסנדל ונודות יין ושמן
(שלויכע). אף דאית ביה ב' קשרים. ויכול להוציא היין בדוחק בשיתיר רק קשר א'. סד"א חד מנייהו בטולי בטליה. קמ"ל:

סעיף י

וקדרה של בשר
שקשר מטלית עלי' אף שיכול להוציא המרק בדוחק דרך דד שבקדירה. אפ"ה לא מבטל ליה:

סעיף יא

רבי אליעזר בן יעקב אומר קושרין לפני הבהמה
ברוחב הפתח. ואף דיש תרי חבלים ואפשר להוציא הבהמה בדוחק בהתרת חבל א'. אפ"ה לא בטליה לא'. מהן:

סעיף יב

קושרין דלי
(איימער):

סעיף יג

אבל לא בחבל
דאזור לא מבטל ליה. משא"כ בחבל הו"ל קשר קיימא:

סעיף יד

רבי יהודה מתיר
בחבל שצריך למלאכתו דלא מבטל ליה. ולרבנן גזרי' אטו חבל דעלמא:

סעיף טו

כלל אמר רבי יהודה כל קשר שאינו של קיימא אין חייבין עליו
ולרבנן אף על גב שאינו של קיימא אפילו הכי היכא דמצינו דוגמתו בקיימא גזרינן:

סעיף טז

מקפלין
(צו לעגען):

סעיף יז

את הכלים
שפשטן היום (עי' במכה בפטיש). ואיידי דתנא קשר חלוקה. שהוא תקון המלבוש. תנא נמי השתא הנך תקוני בגדים:

סעיף יח

אפילו ארבעה וחמשה פעמים
אפשר דר"ל אף שמקפל ד' וה' קפולין לא מחזי כמתקן:

סעיף יט

ומציעין את המטות
(דיא בעטטען מאכטן):

סעיף כ

מלילי שבת לשבת אבל לא משבת למוצאי שבת
והכי קיי"ל (ש"ב מג"א סק"ו). וה"ה כל דבר אף שאין בו טרחה. אין עושין משבת לחול או ליו"ט. כהדחת כלים (שכ"ג ס"ו). או לחפש בס"ת מקום קריאת מחר (מג"א סס"י תרס"ז):

סעיף כא

ר' ישמעאל אומר מקפלין את הכלים ומציעין את המטות מיום הכפורים לשבת
כשיו"כ ביום ו'. ולדידן א"א שיחול יו"כ בא' ג' ו'. (תכ"ח). רק בזמן המשנה שהיו מקדשין ע"פ ראיה:

סעיף כב

וחלבי שבת קריבין ביום הכפורים
דשבת קדיש וחמיר טפי מיו"כ. דמחלל שבת בסקילה. ויוה"כ אינו רק בכרת שהוא בידי שמים:

סעיף כג

ר' עקיבא אומר לא של שבת קריבין ביום הכפורים ולא של יום הכפורים קריבין בשבת
וכ"ש דאין מקפלין מזה לזה. מדהו"ל צורך הדיוט:

תוכן העניינים

יכין שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה