יכין עירובין· רבי ישראל ליפשיץ
פרק ה · סעיף לט
את כולה
דנדונת כבתחלה, שלא היתה צריכה שיור (ונ"ל דאף דמשנה א' ומשנה ז' מיירי בתחומין, מפסיק להו במשנה ו' דמיירי בערובי חצרות, דקמ"ל דאף בהך דמשנה ו' דהיא עכשיו של רבים, אפ"ה נאמנין עבד ושפחה לומר שהיתה של יחיד, וכדאמרי' בש"ס (דנ"ט נ') במתא דני ר' חייא):