יכין נדה· רבי ישראל ליפשיץ
פרק ז
סעיף א
אבל הזוב והניע
ריר היוצא ע"י שיעול. וי"א ליחת החוטם:
סעיף ב
והשרץ
כל זמן ששדרתו קיימת והעצמות מחוברות בה נקרא לח:
סעיף ג
כפושרין מעת לעת
אם חוזרים תז"ז להיות לחים, טמאים:
סעיף ד
ואינו יכול להשרות ולחזור לכמות שהיה טהור
מלטמא בכזית. אבל מטמא כרקב. במלא תרווד:
סעיף ה
השרץ שנמצא במבוי
וספק נגע בו. דהו"ל ס"ט ברה"י:
סעיף ו
או עד שעת כבוד
שאז בסתמא בדקוהו. ולא היה עדיין וכ"ה גם בשעת כבוס:
סעיף ז
מטמא למפרע
כל טהרות שנגעה האשה:
סעיף ח
ר' שמעון אומר היבש מטמא למפרע
דמדהואיבשאפשר דמיד אחר כיבוד נפל:
סעיף ט
והלח אינו מטמא אלא עד שעה שהוא יכול לחזור ולהיות לח
ולא משעה שא"א שיהיה לח עדיין. ודוקא שרץ, דאי"ל דנפל מזמן מרובה. והשתא נפלו עליו מים ונתלחלח. דא"כ אמרטוטי אמרוט. אבל כתם אפי' נמצא לח. מטמא למפרע. דדלמא מזמן מרובה הוא והשתא נתלחלח:
סעיף י
טהורין
דאי"ל שהן מישראל. שהרי מצניעים כתמיהן. ועכו"ם אף שהן כזבים מד"ס. אכתמיהן לא גזר:
סעיף יא
וטועין
ר"ל מדיש שם גרי אמת שחזרו לטעותן. ואלו לא צניעי בכתמיהן:
סעיף יב
הבאין מבין העכו"ם
נ"ל דר"ל כתמים לחים שנמצאו במדורות הגוים. דביבשים אפי' ודאי מאשה נדה. טהור אפי' לב"ה. כפ"ד מ"ג:
סעיף יג
טהורין
דלא גזרו אכתמיהן:
סעיף יד
מבין ישראל ומבין הכותים
ר"ל כתמיהן הנמצאים בגלוי בעיר שישראל וכותים דרין בתוכה. אבל לא נכרים:
סעיף טו
ר"מ מטמא
דס"ל כותים לא מצנעי כתמים. ומדגרי אמת הן להכי טמא:
סעיף טז
מפני שלא נחשדו על כתמיהן
לזרק בגלוי, ותלינן בדם בהמה:
סעיף יז
כל הכתמים הנמצאים בכ"מ
בערי ישראל דמצנעי כתמיהן:
סעיף יח
ובסביבות בית הטומאות
שמשתמשין שם בנדותן:
סעיף יט
מפני שהם קוברין שם את הנפלים
לפי שעה. ושמא לא פנוהו אח"כ:
סעיף כ
לא היו קוברין
לנפלים כלל. דבדיניהם א"צ קבורה:
סעיף כא
נאמנים
כותים:
סעיף כב
לומר קברנו שם את הנפלים
נ"ל דקמ"ל דשורפין תרומה על פיהן:
סעיף כג
או לא קברנו
אף דלא חיישו אלפני עור לא תתן מכשול. י"ל דמיירי בראינו כהן כותי עומד שם ואוכל תרומה. דגם כהנים נתערבו ביניהן:
סעיף כד
אם בכרה
שבכרה כבר ואין זה ולד בכור. והוא שגזזו לולד או עבד בו בפנינו:
סעיף כה
אם לא בכרה
נ"ל דקמ"ל דנאמן לחייב לישראל ליתן לכהן לכשתלד מדאיכא נמי חזקה דמעיקרא:
סעיף כו
נאמנים על ציון קברות
לציין הקברות. דאף דמד"ס הוא. כיון דרמיזא בקרא זהירי בי':
סעיף כז
ואין נאמנין לא על הסככות
אילן המיסך על הארץ. וידוע קבר תחת אחד מענפיו אינו נאמן הכותי. תחת איזה מהן נקבר:
סעיף כח
ולא על הפרעות
ר"ל וכ"כ באבנים היוצאות מהגדר. וידוע קבר תחת א' מהן:
סעיף כט
ולא על הבית הפרס
שדה שיש בו קבר והתחיל לחרוש מהקבר ק' אמה למזרח או למערב או לשאר צד, כל עפר ההוא מטמא במגע ומשא, שמא נתגלגל עצם כשעורה לשם. ואינו נאמן כותי שלא נחרש:
סעיף ל
זה הכלל
לאתויי תחומין ויי"נ דג"כ א"נ: