אור ברסלב
יכין נדה פרק ב

יכין נדה· רבי ישראל ליפשיץ

פרק ב

פרק א

סעיף א

ובאנשים תקצץ
לטותא שלא יגע כלל. מחשש חימום והוצאות ש"ז לבטלה. מיהו זב שבודק למנות ראיותיו ב' לטומאה וג' לקרבן ולמנות ז"נ ג"כ משובח:

סעיף ב

החרשת
שאינה שומעת ואינה מדברת:

סעיף ג

והסומא
אינה משנה דקיי"ל בודקת בעצמה ומראת לחברותיה:

סעיף ד

מתקנות אותן
לבדקן ולהטבילן:

סעיף ה

דרך בנות ישראל משמשות בשני עדים אחד לו
אחר תשמיש. ולרמב"ם הכא נקט חיובא אפי' אינה עסוק' בטהרות. ולרש"י ור"ב דוקא בעסוקה בטהרות:

סעיף ו

הצנועות מתקנות להן שלישי
לרמב"ם דמתני' בלא עסוקה בטהרות. א"כ בכה"ג שפיר רק צנועות בודקות לפני תשמיש. ולרש"י דבעסוקה בטהרות מיירי. א"כ בכה"ג כל הנשים אפי' לפני תשמיש חייבין. רק קמ"ל דצנועות בודקות בעד נקי שלא בדקה בו עוד. אפי' קודם התשמיש ומכ"ש אחר תשמיש שיש רבוי שכבת זרע. כולן חייבות לבדוק בעד נקי:

סעיף ז

לתקן את הבית
ר"ל קודם תשמיש:

סעיף ח

נמצא
דם:

סעיף ט

על שלו
אפי' שהה מלקנח:

סעיף י

טמאין
טומאת ז':

סעיף יא

וחייבין קרבן
חטאת כבועל נדה:

סעיף יב

נמצא על שלה אותיום
מיד אחר תשמיש:

סעיף יג

טמאים מספק
לתלות תרומה שנגעו ולא לשרפה:

סעיף יד

ופטורים מן הקרבן
מחטאת אבל חייבים באשם תלוי:

סעיף טו

איזהו אחר זמן כדי שתרד מן המטה ותדיח פניה
ר"ל בכדי שתושיט ידה תחת הכר ליטל העד ותבדק בו:

סעיף טז

ואחר כך
בראתה אחר שיעור זה:

סעיף יז

מטמאה
רק לטהרות:

סעיף יח

מעת לעת
למפרע:

סעיף יט

ואינה מטמאה את בועלה
טומ' ז' כבועל נדה. רק טומאת ערב מד"ס. כנוגע בה:

סעיף כ

ומודים חכמים לר' עקיבא ברואה כתם שמטמאה את בועלה
להבא אף דכתם נמי מד"ס. עכ"פ מסתבר טפי דדם נדה הוא. מדלא נתעסקה בדם אחר:

סעיף כא

כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן
בנודע לו שטהורה היתה א"צ לשאלה אח"כ. אפי' הגיע וסתה. אם שהה כשיעור שתטבול כיון דוסתות מד"ס. ס' טבילה מוציא מידי ס' ראיי':

סעיף כב

הבאין מן הדרך
קמ"ל אף דאין בעלה אצלה. רמיא אנפשה לטבול:

סעיף כג

בית שמאי אומרים צריכה שני עדים על כל תשמיש ותשמיש
לפניו ולאחריו. ומחר תעיין בכולם. ולא תבדק בעד א'. דשמא תחפם ש"ז שמבעילות אחרונות טפת הדם שראתה בבדיקות ראשונות:

סעיף כד

או תשמש
ר"ל תבדק העד בכל תשמיש:

סעיף כה

בית הלל אומרים דיה בשני עדים כל הלילה
א' תחילת הלילה וא' בסוף הכל:

סעיף כו

משל משלו חכמים באשה
בית רחם שלה נחלק לג' מקומות:

סעיף כז

החדר
הוא בפנים לצד אחוריה והוא המקור:

סעיף כח

והפרוזרור
סמוך לחדר לצד פניה:

סעיף כט

והעלייה
ע"ג שתיהן ומנוקב לפרוזדור:

סעיף ל

טמא
ודם עליי' טהור:

סעיף לא

נמצא בפרוזדור ספקו טמא
מספק טמאה טומאה וודאי'. ורק בנמצא מלול העלי' ולפני'. דאל"כ הוה ליה ס' טומאה דשמא מעליה:

סעיף לב

וכקרן
כמו כי קרן עור:

סעיף לג

וכמזוג
כיין אדום מזוג במים:

סעיף לד

בית שמאי אומרים אף כמימי תלתן
שנשרו במים:

סעיף לה

וכמימי בשר צלי
מוחל היוצא ממנו:

סעיף לו

ובית הלל מטהרין
ולת"ק תולין:

סעיף לז

הירוק
כאתרוג ככל סתם ירוק אם לא סיים ככרתי [כתוס' נדה די"ט]:

סעיף לח

אמר רבי מאיר אם אינו מטמא משום כתם
לטמא האשה:

סעיף לט

מטמא משום משקה
עכ"פ הו"ל דם להכשיר זרעים לק"ט:

סעיף מ

רבי יוסי אומר לא כך ולא כך
דהרי להכשיר בעינן דם שהנפש יוצא בו:

סעיף מא

כדם המכה
של תחילת שחיטה. וי"א דהקזה:

סעיף מב

שחור כחרת
מין צבע שחור:

סעיף מג

עמוק מכן
שחור ביותר מזה:

סעיף מד

טמא
וה"ה בכל הדמים. רק כמזוג אפי' עמוק טהור. בלא האדי' יותר ממזוג:

סעיף מה

דיהה מכן
חלש בשחרות:

סעיף מו

וכקרן כרכום כברור שבו
כעלה הברור והמזהיר באדמימות שבו:

סעיף מז

מבקעת בית כרם
שם מקום:

סעיף מח

ומציף מים
נותן כ"כ מים עד שיהיו צפין ע"ג העפר וחוזר ומעכירן:

סעיף מט

וכמזוג
מזוג שאמרנו כיצד:

תוכן העניינים

יכין נדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה