אור ברסלב

יכין מכשירין· רבי ישראל ליפשיץ

פרק ה

פרק ד

סעיף א

מי שטבל בנהר
ומים שעליו מכשירים דלרצון היו כפ"ד מ"ב:

סעיף ב

טהרו שניים את הראשונים
דלא ניחא ליה בשנייה. ודלא כר"א פ"ד מ"ה. ואין להקשות מחבית רפ"ד. נ"ל דהתם לא סגי בלא"ה. משא"כ הכא היה אפשר שיטבול אם גם לא היה הנהר השני. מיהו באותו נהר עצמו אפילו הלך בו מיל. כולו לרצון. רב"א:

סעיף ג

דחהו חברו לשכרו
שהיה חבירו שכור. ודחהו לנהר ב' אחר שטבל:

סעיף ד

וכן לבהמתו
ר"ל לדחיית בהמתו. שדחתו בהמתו. כ"כ ע"ר הגאון זצוק"ל:

סעיף ה

ואם כמשחק עמו
שדחהו חבירו לרצון:

סעיף ו

הניתזין
שלא בכוונה:

סעיף ז

העושה צפור במים
שמעלה ע"פ מים אבעבועות:

סעיף ח

הניתזין
מהצפור:

סעיף ט

ואת שבה
בצפור:

סעיף י

שינוגבו
דעל ידי שיבללם. יתנגבו מהר. עיין פ"ג מ"ו:

סעיף יא

וחכ"א אינן בכי יותן
פליגי אי ניזל בתר סופו. דרצונו שיתלחלח מעיקרא כדי שיתנגב בסוף. כ"כ ע"ר א"מ הגזצוק"ל:

סעיף יב

ה"ז בכי יותן
המים שבקנה המדה:

סעיף יג

ר"ע אומר לעמקו בכי יותן
דניחא ליה ברושם לח שבקנה לידע עי"ז עמקו. והמים התחתונים מהרושם אע"ג דלא ניחא ליה בהו. הואיל ולא אפשר. הו"ל כאחורי חבית רפ"ד. ה"נ א"א שיהיה רושם למעלה. אם לא יתלחלח הקנה גם למטה. רב"א:

סעיף יד

הרי זה בכי יותן
כדלעיל:

סעיף טו

טהורים
ר"ל אמק"ט ואינן מכשירין. אפילו אותן מים שבחלק האבן היוצא למעלה משטח המים. דעכ"פ מחוברין הן למקוה:

סעיף טז

החובט על השלח
העור עם השער נקרא שלח. ומכה עליו אחר כבוסו. לנערו מהמים:

סעיף יז

לתוך המים
ר"ל אם הכה עליו בתוך המים. ואף שמתכוון שיצאו המים. ולא דמי למנער אילן פ"א מ"ב דהכא העור תוך המים. וחוזרים ונכנסין בו:

סעיף יח

מפני שהוא מתכוין שיצאו עם הצואה
ונעשה כוונתו:

סעיף יט

המים העולין בספינה ובעקל
מקום בשולי הספינה שמתקבצין שם המים שנדחקו בסדקים:

סעיף כ

ובמשוטות
רודער:

סעיף כא

ואם נער
ונתכוין שיצאו המים. אז היוצאין מכשירי'. כהרעדת אילן פ"א מ"ב:

סעיף כב

המוליך את הספינה לים הגדול לצרפה
לבדקה. וי"א שלא תסדק בחום:

סעיף כג

המוציא מסמר לגשמים לצרפו
לחזקו אחר ליבון באש:

סעיף כד

קסיא
כסוי שעל המאכל שבשולחן:

סעיף כה

והשיפא של לבנים
מחצלת גמי לכסות הלבנים:

סעיף כו

כל הנצוק
שמערה מכלי טהור לטמא:

סעיף כז

טהור
לא נטמא העליון. דניצוק אינו חבור:

סעיף כח

חוץ מדבש הזיפין
שהוא עב:

סעיף כט

והצפחת
קמח בדבש שג"כ עב קצת:

סעיף ל

בש"א אף המקפה
זופפע עבה:

סעיף לא

מפני שהיא סולד' לאחריה
כשנפסק הקלוח השותת. קופץ העמוד שנגע במשקין טמאים שלמטה. לאחוריו לתוך כלי העליון:

סעיף לב

המערה מחם לחם
מטהור לטמא:

סעיף לג

מצונן לחם טמא
דצונן לתוך חם מעלה הבל מתחתון הטמא. והוא מתערב בניצק:

סעיף לד

וכחו של תחתון
חומו:

סעיף לה

ומגיסה
מהפכת בכף:

סעיף לו

אם הזיעו ידיה
מהבל הטמא:

סעיף לז

היו ידיה טמאות
דההבל מחבר הזיע שבידיה עם המאכל ושאני מניצק. דהכא עליון טמא:

סעיף לח

רבי יוסי אומר אם נטפו
רק בנטף זיע מידיה לקדרה. נטמאה:

סעיף לט

היין טהור
אמק"ט ואינו מכשיר. דלא חשיב משקה:

סעיף מ

עד שיערה לתוך הכלי
דמדצרפם ועירה אותן מן המאזנים לכלי אחר. אחשביה משקה:

סעיף מא

כשהן מנטפין
ג"כ כך דינן:

תוכן העניינים

יכין מכשירין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה