יכין יבמות· רבי ישראל ליפשיץ
פרק ו
סעיף א
הבא על יבמתו בין בשוגג
שסבר אשה אחרת היא:
סעיף ב
בין במזיד
שהתכוון לזנות עמה:
סעיף ג
בין באונס
שאנסוהו לבעלה:
סעיף ד
בין ברצון
שהתכוון למצוה:
סעיף ה
הוא אנוס והיא לא אנוסה
רק מזידה או שוגגת, וה"ה שניהן אנוסין:
סעיף ו
אחד המערה
שלא הכניס כל האבר רק העטרה:
סעיף ז
קנה
והרי היא כאשתו לכל דבר:
סעיף ח
ולא חלק בין ביאה לביאה
אפילו בעלה שלא כדרכה, שדחק האבר בנקב אחוריה [סנהדרין נ"ד ב']:
סעיף ט
וכן הבא על אחת מכל העריות שבתורה
באחת מביאות הנ"ל:
סעיף י
ממזרת ונתינה לישראל
אי"ל דמיירי כשהיא בת כהן ונבעלה מישראל דהרי בכה"ג חללים הם ובל"ז פסולים מתרומה ומלהנשא לכהן, אלא ר"ל שילקה בהערה בה:
סעיף יא
פסל
שנפסלו מלהנשא לכהן משום חללה או זונה, ונאסרו נמי מלאכל תרומת בית אביה, *) (וממזרת ונתינה דנקט לאו משום לפסלה לכהונה ע"י שנבעלה מישראל נקט לה, דהרי פסולה וקאי, אלא לענין שהמערה בה ילקה כגמר ביאה):
סעיף יב
ולא חלק בין ביאה לביאה
וגם אשת ישראל שנאנסה, אע"ג שמותרת לבעלה, אפ"ה מדנבעלה באיסור, אסורה לכהן ואסורה גם בתרומת בית אביה מדנעשת זונה:
סעיף יג
מן האירוסין לא יאכלו בתרומה
של בית אביה, מדנתקדשה קדושי עבירה:
סעיף יד
רבי אליעזר ורבי שמעון מכשירין
עד שתבעל, וקיי"ל כת"ק:
סעיף טו
מן הנשואין פסולות
מדנעשת חללה:
סעיף טז
מן הארוסין כשרות
דאפי' ת"ק לא פסל רק בעודה אשתו, דמשתמרת לביאה פסולה:
סעיף יז
ולא ישא את הבוגרת
קטנה בת י"ב שנים שהביאה ב' שערות, נקראת נערה ששה חדשים, ואח"כ נקראת בוגרת:
סעיף יח
לא ישא את מוכת עץ
שהוכתה בעץ או בשום דבר באותו מקום ואבדה בתוליה:
סעיף יט
חולץ
הא קמ"ל דלא חיישינן לבזיונו דכה"ג:
סעיף כ
כהן הדיוט לא ישא אילונית
סימניה מפורשין פ"א סי' י"ב. וה"ה לישראל רק נקט כהן משום ר"י דס"ל דכהן אפילו יש לו בנים לא ישאנה:
סעיף כא
אלא אם כן יש לו אשה ובנים
או או [וברש"י ל"ג אשה]:
סעיף כב
ושנבעלה בעילת זנות
מאדם שאסורה להנשא לו באיסור השוה בכל, או שנבעלת מחלל או מעכו"ם. וכן הגיורת אסורה לכהן. אבל נדה שנבעלה לא נעשית זונה [אה"ע ו' ח']:
סעיף כג
זכר ונקבה
ובמתו והניחו זכר ונקיבה ביחד מבין שניהן, יצא. ואפ"ה אסור מדרבנן לישב בלא אשה, ובאפשר ישא בת בנים [אה"ע א']:
סעיף כד
נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי ליבטל
כשלא קיים פו"ר. ובהיה הוא או היא בדרך או חולה, אינו עולה למניין [שם קנ"ד]:
סעיף כה
ורשאי השני לשהות עמה עשר שנים
אבל לג' לא תנשא:
סעיף כו
האיש מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה
והכי קיי"ל [סי' א']. מיהו באין לה בן ובת וטוענת שהוא גורם מדאינו יורה כחץ, וטוענת שרוצה בן שתשען עליו מטילין חרם סתם אם טוענת שקר ואז צריך לגרשה [שם קנ"ד ס"ו]: