אור ברסלב

יכין יבמות· רבי ישראל ליפשיץ

פרק ה

פרק ד

סעיף א

אין גט אחר גט
דבנתן גט ליבמה, אסור ליבם אותה או צרתה בין הוא בין אחיו, וגם נאסר המגרש בקרובת המגורשת, ואם נתן אח"כ גט גם לצרתה. לא נאסר בקרובותיה, מדלא מהני הך גט ב'. וכ"כ מה"ט בנתן אחיו ג"כ גט לראשונה וכ"ש לשנייה, לא נאסר בקרובותיה:

סעיף ב

ולא מאמר אחר מאמר
דבעשה מאמר ביבמתו, צריך ליבם זאת, ואם רצה לחלוץ לה אח"כ, צריכה ג"כ גט, וקאמר הכא דבעשה מאמר בב' צרות, או שעשו ב' אחין ב' מאמרים ביבמה א', א"צ גט למאמר ב':

סעיף ג

ולא בעילה אחר בעילה
דבעילה קונה ביבמה, ובבעל ב' צרות, או שנבעלו מב' אחין, א"צ גט לבעילה שנייה:

סעיף ד

ולא חליצה אחר חליצה
דחליצה ב' אינה כלום לפסלה לכהונה ולאסור בקרובותיה:

סעיף ה

כיצד
ר"ל כיצד הדין ביבם ויבמה א' דמודו בה כ"ע:

סעיף ו

צריבה הימנו חליצה
לזיקתו, ואסור ליבמה, מדהתחיל בגירושין, קיימי עליה בלא יבנה:

סעיף ז

צריבה הימנו גט
למאמרו דאע"ג דאמר דאין אחר חליצה ובעילה כלום ה"מ בלא קדים להחליצה מאמר שאוגדה בו, אבל בעשה בה מאמר קודם חליצה הרי צריכה להתיר איסורה לעלמא מה שנאסרה ע"י המאמר שמקודם אף שאח"כ חלץ או בעל:

סעיף ח

הרי זו כמצותה
דהכי תקנו חכמים שאם יבוא עליה קודם שיקדשה בפני ב' עדי' בשוה פרוטה חייב מכת מרדות:

סעיף ט

צריבה גט
לבעילתו הפסולה:

סעיף י

חלץ ועשה מאמר נתן גט ובעל
ר"ל או שאחר חליצה נתן גט או בעל:

סעיף יא

נתן גט
או נתן גט או חלץ אחר בעילתו:

סעיף יב

אין אחר חליצה כלום
וה"ה בסיפא אין אחר ביאה כלום כלומר כל מה שעשה אחר שבעלה לא הועיל כלום, רק היא כאשתו וצריכה גט. ומתני' ר"ע היא דס"ל אין קדושין תופסין בחייבי לאוין, להכי אין מאמר מועיל אחר חליצה. ואנן קיי"ל דקדושין תופסין בחייבי לאוין [אה"ע י"ח]:

סעיף יג

ואחת שתי יבמות ליבם אחד
שוין הן שיש אחר גט ראשון או אחר מאמר ראשון כלום ואין אחר חליצה או אחר ביאה כלום. ולדידן אחר חליצה, אפילו בה מהני קדושין או ביאה, וצריכין גט, מדקיי"ל קדושין תופסין בחייבי לאוין, אבל אחר ביאה נהי דבה אין אחריה כלום, בצרתה מהני קדושין או ביאה, בין מהיבם בין מאחיו, דמדאין הצרה אסורה רק מלאו הבא מכלל עשה, דבית א' הוא בונה ולא ב' בתים, הו"ל עשה ותפס בה קדושין [אה"ע ק"ע י"ב י"ג]:

סעיף יד

כיצד
כיצד הדין בב' יבמות ויבם א':

סעיף טו

צריכות שני גיטין
גט לכל א' כרבנן דיש מאמר אחר מאמר, דא"א ליבם א' מהן, כיון דגם חבירתה אגידא בי' ע"י מאמר, הו"ל בונה ב' בתים, ואפילו לאחר שגירש אחת אסור ליבם השנייה, דאז קם לי' בלא יבנה, מדהתחיל בגירושין:

סעיף טז

וחליצה
לאחת, ופוטרת צרתה:

סעיף יז

וגט בזו
דגט של הב' פסל את הראשונה, מדהתחיל בגירושין:

סעיף יח

צריכה גט
לבעלת המאמר:

סעיף יט

וחליצה
לאיזה שירצה ופוטרת צרתה:

סעיף כ

צריכות שני גיטין
זו למאמרו וזו לבעילה, ובגט לחוד לא נפקא בעלת ביאה, דביאה פסילה היתה:

סעיף כא

נתן גט ובעל
שעשה א' מאלו לצרת אותה שנחלצה תחלה:

סעיף כב

נתן גט וחלץ
שעשה א' מאלו השלש להצרה אחר שבעל חבירתה תחלה:

סעיף כג

אין אחר חליצה כלום
דמותר בקרובת שנייה ולא פסלה מכהונה כשחלץ לה [ועי' סי' י"ב], וה"ה דבבעל בתחלה, אין אחר ביאה כלום:

סעיף כד

בין שני יבמין ליבמה אחת
וכ"ש ב' יבמין בב' יבמות, די"א דצרה על האחין בכרת:

סעיף כה

חלץ
משנה זאת הוא כמו אמר מר, ור"ל הא דתנינן לעיל [מ"ג] חלץ ועשה מאמר וכו', אין אחר חליצה כלום, כך הוא הדין בין בתחילה וכו':

סעיף כו

בין בתחלה
שקדם חליצה למאמר וגט:

סעיף כז

בין באמצע
כגון גט חליצה ומאמר:

סעיף כח

בין בסוף
כגון מאמר גט וחלץ, בכולן מאמר שאחר חליצה א"צ גט, וכר"ע לעיל סי' י"ב:

סעיף כט

אין אחריה כלום
דלא נשאר זיקת יבמין עוד:

סעיף ל

באמצע ובסוף יש אחריה כלום
דמדהו"ל ביאה פסולה, עדיין נשאר זיקת יבמין:

תוכן העניינים

יכין יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה