יכין זבים· רבי ישראל ליפשיץ
פרק ג
סעיף א
הזב והטהור שישבו בספינה
קטנה. שנסטית בדריכה מועטת. וכ"כ אסדה ובהמה:
סעיף ב
או באסדא
עצים מהודקים יחד לשוט בנהר. פלעססע בל"א:
סעיף ג
או שרכבו על גבי בהמה
סתמא נכפפת תחת הרוכב:
סעיף ד
הרי אלו טמאים מדרס
הטהור ובגדיו נעשו מדרס דשמא כרע הטהור ונתלה הזב. ונעשה האדם אה"ט קודם שפירש ממטמאו. ואחר שפירש הו"ל ראשון לטומאה. אמנם בגדיו של טהור נעשו עי"ז משכב ממש. דהו"ל אה"ט. עיין פתיחה סי' כ"ג. [ואילה"ק האיך הבגדים של הטהור טמאין מדרס הרי אין מיוחדין למשכב רק ללבישה. וא"ל לזב שיושב עליהן. עמוד ונמ"ל. וכ"כ קשה אוטומאה שגזרו אבגדי ע"ה מחשש שמא ישבה עליהן אשתו נדה. הרי מדמיוחדין ללבישה. אם תשב עליהן יאמרו עמונמ"ל. תי' א"מ הגאון זצוק"ל דרק בכלים קשים מחלקינן בין מיוחדין לשכיבה או לא. משא"כ בבגדים רכים. דהרי שוכב בהן בעודן עליו. וכן מצאתי כמזרחי ויקרא ט"ו פ"ד בשם ת"כ ורמב"ם ספ"ז ממשכב]:
סעיף ה
על הגשיש של מטה
עצים שמהדקים חלקי מטה זב"ז. וי"א מושב לכרעי מטה:
סעיף ו
ועל האכלונס
שטאנגע:
סעיף ז
בזמן שהן מחגירין
כחיגר. שכשיושבין עליהן נוטין לכאן ולכאן:
סעיף ח
עלו באילן שכחו רע
והיינו כל שאין בעובי עיקרו בכדי לחוק רובע קב:
סעיף ט
בסוכה
ענף:
סעיף י
שכחה רע
שדקה כ"כ שכשאחזה נכפפת. אף שהיא מחוברת לאילן שכחו יפה:
סעיף יא
בסולם מצרי
קטן הוא:
סעיף יב
בזמן שאינו קבוע במסמר
לכותל:
סעיף יג
על הכבש
גשר או. טרעפפע:
סעיף יד
בזמן שאין עשוין בטיט
דכולן נכפפים תחתיהן:
סעיף טו
מגיפין או פותחין
זב וטהור שסגרו או פתחו יחד הדלת:
סעיף טז
וזה פותח
דזה מושך הילך וזה הילך:
סעיף יז
עד שיהא הטהור מעלה את הטמא
שכובד הזב על הטהור. משא"כ איפכא אינו רק ראשון. וחכמים ס"ל גזרינן הא אטו הא:
סעיף יח
מפשילין בחבלין
זב וטהור שגדלו יחד חבל. ואפילו היו שניהן מצד א':
סעיף יט
בין ביושבין
ר"ל בין מעומד או מיושב:
סעיף כ
בזמן שמשאם כבד
דעי"ז נשען הזב על הטהור:
סעיף כא
וכולן טהורין לבני הכנסת
ר"ל לאוכלי חולין בטהרה דהו"ל ספק היסט גם אינו היסט גמור:
סעיף כב
וטמאין לתרומה
מד"ס:
סעיף כג
ר' יהודה אומר בל שאינה יכולה להמיט באדם
להתנדנד כשעולה בה האדם.
סעיף כד
ובסולם צורי
גדול הוא:
סעיף כה
אפי' מצד אחד
אפילו עלו מצד אחד:
סעיף כו
הטהור מכה את הטמא
ר"ל הזב:
סעיף כז
טהור
בגדיו טהורים ממדרס אבל הן ראשון כמשא הזב:
סעיף כח
טמא
מדרס:
סעיף כט
שאם ימשך הטהור
הוכה:
סעיף ל
הרי הטמא נופל
דהכי אורחא. ולהכי הוה ליה כזב נשען עליו. ובגדיו טמאים מדרס: