פתיחה
אודה ה' בכל לבב בסוד ישרים ועדה (תהלים קיא. א). הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו (שם קיח. א). על אשר שם חלקי מיושבי בית המדרש ולא מיושבי קרנות (ברכות כח:). וזיכני ברחמיו הרבים לחדש חידושים רבים בתורתנו הקדושה, מהם חידושי תנ"ך. חידושי ש"ס. חידושי שו"ת. ועוד. ועוד. ולהדפיס מהם הרבה ספרים בס"ד, מהם על התורה, על תהלים, על הגדה של פסח, על מגילת אסתר, שאלות ותשובות בהלכה, ענייני שלום בית ועוד. להפיצם בישראל, ולזכות את הרבים. ותלי"ת קיבלתי הרבה מכתבי ברכה מרבנים חשובים, וכן טלפונים מהרבה אנשים שהתחזקו בס"ד ברוחני ובפרט מהסיפורי צדיקים שהבאתי בספרים הנ"ל, ומזה נתעודדתי והתחזקתי להמשיך לכתוב ולחדש ולהשתדל להוציא לאור עוד ספרים מועילים בס"ד.
הספר הנכבד הזה, ספר "יוסף לקח" יכיל: בס"ד ספר משלי ובסופו חידושים פרפראות, גמטריאות, דרושים ועוד, והוא נתחבר בפרט לרפואת הורינו היקרים מעלת אבינו מורנו החה"ש והכולל הרב מאיר הכהן בן שרינה נר"ו, אשר בעוה"ר, ביום שבת קודש פרשת כי תשא (שבת פרה), כ' אדר תש"ע, נפל למשכב, רחמנא ליצלן, אל נא רפא נא לו ברמ"ח איבריו ושס"ה גידיו, וזכות התורה הקדושה והרבנים המוזכרים כאן בספרי הנכחי תעמוד לו להתחזק בבריאות איתנה ונהורא מעליא, ויהיה בקרוב ממש בריא כאולם בעה"ו אכי"ר, וכן לרפואת מעלת אימנו מורתנו מרת זינה בת מבירכה מב"ת. אל נא רפא נא לה ברנ"ב איבריה ושס"ה גידיה, רפואה שלמה ובריאות איתנה אכי"ר. וכאן המקום להודות ולברך מקרב לב לכל אחי ואחיותי ולכל אשר באהליהם הי"ו, על טיפולם המסור בהונם ואונם, על הביקורים בכל יום, ועל קיום מצות "כיבוד הורים" בס"ד בהידור, תהי משכורתם שלמה מעם השי"ת וימלא כל משאלות לבם לטובה ולברכה בכל מכל כל ברוחני ובגשמי ויזכו לראות רוב נחת דקדושה וכל טוב מכל יוצאי חלציהם אכי"ר.
והנה בכתיבת החידושים נתרגלתי לכתוב בסייעתא דשמיא מיום לומדי בישיבה הקדושה והמפוארה, לשם טוב ולתהלה, ישיבת "כסא רחמים" ספרדית תכב"ץ, (ישיבת כסא רחמים גמטריא "זמרו לה' חסידיו והודו לזכר קדשו" (תהלים ל. ה).!). אשר בה מלמדים האחים המבורכים, שלשה המה מטיבי צעד, ובראשם מורנו ורבנו ועטרת ראשנו, הגאון האדיר, עצום ורב, אביר המעיינים בדורנו, שר התורה, מעלת כבוד מורנו הרב רבי ממנו אשר ילמדו רבים מאזוז מרן ראש הישיבה נר"ו. ואחריו יאיר נתיב מעלת מורי ורבי ועטרת ראשי מעלת כבוד מורנו הרב הגאון רבי צדיק מלא חכמה מאזוז נר"ו ר"מ ומנהל הישיבה. ואל השלשה לו בה מעלת מורי ורבי ועטרת ראשי הגאון העניו והחסיד כבוד מורנו הרב רב חכם מלא ידע מפוסקים מאזוז נר"ו ר"מ בישיבה. בני מרן הגאון הדיין המצויין רבנו "איש מצליח" זצוק"ל וזיע"א והי"ד. וכן שאר הרמי"ם בישיבה ה' עליהם יחיו אמן. שעודדו אותי ועזרו לי מאד בלימוד התורה, ובכתיבת החידושים, השם יתברך ימלא כל משאלות לבם לטובה ולברכה ויזכו לכל מילי דמיטב בגשמי וברוחני. ויראו פירות ופירי פירות בעמלם אמן ואמן.
וכבר ידוע מדברי חז"ל כמה גדולה מעלת מחדשי חידושים לפני הקב"ה יתברך שמו לעד, ובפרט מי שמשתדל גם לכותבם, ראה באורך בספרי הקטן "מעשה נסים- עשה לך רב", (ערך כתיבת חידושים), מה שהארכתי בזה מפי סופרים וספרים. וינעם לך. ואכמ"ל.
יש מהחידושים המוזכרים בספר הזה שדרשתי אותם ברבים בשיעור הקבוע בעזרת השם יתברך ובלי נדר, אחר תפלת מנחה גדולה (בשבתות שבין פסח לעצרת), בבית הכנסת "בן ציון" לעולי תוניסיה באשדוד יע"א.
(ראה למעלת הרב הגאון רבי יצחק ברדא נר"ו שכתב, בספרו אור ההלכה מהלכות שבת עמוד נז (הלכה טו) אפילו שמצוה להתפלל מנחה קטנה בימי החול לקיים מה שנאמר: "ייראוך עם שמש". להתפלל מנחה לפני השקיעה בשעה או פחות, עד השקיעה. מכל מקום ביום שבת קודש מתפללים מנחה גדולה, דהיינו חצי שעה אחרי חצות היום, שאז התעוררות הרחמים, וזה בין על פי הפשט ובין על פי הקבלה עיין שם. וראה מה שכתב בזה הגאון הנזכר נר"ו, בספר לבנימין אמר, למעלת ידידנו השקדן בתורה הרב המנוח רבי בנימין חדאד ז"ל, עמודים 58-61, עיין שם).
אחר קריאת תהלים המחולק. אנו יושבים קרוב לשעה ויותר, ודורשים חידושים על הפרשה וכן מעט הלכה. וכן סיפורי צדיקים. וברוך ה' שיעור זה נמשך כבר למעלה מכ"א שנים. והשם יתברך יעזרנו להתמיד בזה עוד רבות בשנים, מתוך בריאות איתנה ושובע שמחות, ולעשות רצונו כרצונו אמן. וכן יש חלק מהחידושים שנדפסו כאן שמהם דרשתי לפני קהל חברים מקשיבים הי"ו, מתפללי בית הכנסת "בית דוד" על שם מורנו הרב רבי דוד הכהן יהונתן זצוק"ל וזיע"א לעולי תוניסיה באשדוד. ובפרט בחודש סיון בשיעורים בערב בין מנחה לערבית, כמו כן השתדלתי להכניס כאן קושיות או תירוצים שנתחדשו לי ביום חג השבועות, ונתבקשתי מאת משתתפי השיעורים הי"ו, להעלות החידושים על גבי ספר לתועלת זיכוי הרבים. וברוך ה' כשעלה בידי וראיתי שנתאסף אצלי בסייעתא דשמיא הרבה חידושים על ספר משלי, התחלתי להדפיסם בגליוננו היקר "חסדי דוד" בחודש סיון, היוצא לאור מידי חדש בחודשו. (זה כ"ג שנה, השי"ת יעזרנו להתמיד בזה עוד רבות בשנים מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא אכי"ר).
וכן למדתי כמה וכמה הקדמות חדשות של דברי רז"ל במדרשים, ועל פיהם בניתי פירושים חדשים בפסוקים, בסייעתא דשמיא, וראה לגאון עוזנו רבנו חיים בן עטר ז"ל בספרו "אור החיים" (בראשית א. א.) שכתב, וזה לשונו: דע כי רשות לנו נתונה לפרש משמעות הכתובים בנתיבות העיון ויישוב הדעת הגם שקדמונו ראשונים ויישבו באופן אחר, כי שבעים פנים לתורה (במדבר רבה נשא יג טז), ואין אנו מוזהרים שלא לנטות מדברי הראשונים אלא בפירושים שישתנה הדין לפיהן, ולזה תמצא שהאמוראים אין כח בהם לחלוק על התנאים במשפטי ה', אבל ביישוב הכתובים ובמשמעות מצינו להם בכמה מקומות שיפרשו באופן אחר. עד כאן. וראה עוד לגאון הנזכר ז"ל (בראשית מו. ח) שכתב, וזה לשונו: ולא יקשה בעינך שיהיה פירושינו היפך דברי רבותינו ז"ל, כי כבר הודעתיך כי בפשטי התורה שאין הלכה יוצאה מהם רשות נתונה לתלמיד ותיק לחדש, ועליהם נאמר (שיר השירים ה. טז) חכו ממתקים וכולו מחמדים, ויש ליישב מה שהקשינו לדבריהם ז"ל והוא דחוק, והפשט כראי מוצק, והדרשה תדרש. עיין שם. ועל כל פנים גם שנעזר בספרים יקרים אלו לענין מקורות וכיוצא, כדאי מאד שישתדל לבדוק המקור שוב בתוך הגמרא או המדרש או בתוך החומש. כיון שפעמים רבות מצאתי שהדברים במקורם יותר מדוייקים וברורים. וכך ינצל בעזרת האל וישועתו משגיאות.
תחילת חיבורו של ספר זה פירושים על משלי התחיל בחודש אייר תהא שנתנו מלאה חידושים, כשהיינו לומדים טעמי ספר משלי כל יום חמישי (בשבועות שבין פסח לעצרת), בערב אצל מעלת מורי ורבי ועטרת ראשי מרן ראש הישיבה הגאון רבי מאיר מאזוז נר"ו, ובפרט בחג השבועות שקוראים בו ביום את כל ספר משלי, ובמשך השנים השתדלתי בס"ד ללמוד ספר משלי עם פירושים בספרים שונים בפרט של רבותינו זצוק"ל וזיע"א, ואשר חיים עודנה נר"ו, וברוך ה' עלו לי בסייעתא דשמיא הרבה חידושים, והייתי מעלה הדברים על הכתב, והייתי מעביר החידושים לפני מורי ורבי ועטרת ראשי הרב החסיד שבכהונה, הרב נסים הכהן זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא וזכותו תגן עלינו אמן, (וכבר אשתקד הוצאתי בס"ד לעילוי נשמתו ספר מעשה נסים- עשה לך רב, יכיל: תק"ח פירושים במשנת עשה לך רב וקנה לך חבר, ובו הבאתי הרבה שבחיו והליכותיו בקודש ועוד), והוא כאב את בן רצני, והיה מאשר לי את רוב החידושים, אפילו שהיו קלים ופשוטים, ופעמים דחוקים, והיה מעביר עליהם קולמוס, וכותב למעלה הסבר מדוע התירוץ אינו מתקבל, ויש כאלה גם שלא היה דוחה לגמרי, אלא עושה לידם סימן 3 עיגולים, וזה מרמז, שפירוש זה מעט דחוק. או שאינו ראוי לכתיבה, וזה נותן עידוד וחשק ותמריץ להשתדל לכתוב להבא חידושים יותר מוצלחים.
יש לציין שאת החידושים היינו מקבלים כל יום שלישי שנכפל בו כי טוב, והיינו מצפים בכליון עינים למורנו ורבנו הנזכר, שיבוא מביתו אל הישיבה, עם החידושים אם על התורה, אם בגמרא, ועוד, ונראה אם החידושים שחידשנו הם נכונים, ופעמים היינו מנסים לתקן את החידוש על ידו, והוא היה מאיר לנו פנים ומסביר לנו מה הדוחק או הטעות בחידוש. וזה היה נותן לנו שמחה וסיפוק רוחני מלימודנו. ועד היום ברוך ה', כשעולה לי איזה חידוש ונראה לי שהוא מעט מורכב וכיוצא, אני קודם מרצה אותו בטלפון למורי ורבי הנזכר, לבדוק אם הוא ראוי אם לאו, ולצערי הרב, לא כתבתי הכל בחוברת אחת מכורכת ומסודרת, רק בדפים מדפים שונים, ולכן יש חידושים שראיתי שנכפלו רק בשינוי לשון ומקור, ופעמים הייתי משמיט אותם, ופעמים משאיר אותם, וקובץ על יד ירבה, וברוך ה' אחרי עמל וטורח מרובה, הצלחתי להעלות את רוב החידושים על הכתב, ואם כי היה ביכולתי בסייעתא דשמיא, להאריך ולפתח הדברים יותר, עקב הזמן הדחוק, לא הארכתי מדאי. ועוד חזון למועד. (ועדיין נשארו לי עוד הרבה חידושים מפוזרים בדפים שונים, והשם יתברך יעזרני לבררם ולהדפיסם בזמן קרוב מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא אמן). וכן לפתח את המקורות, וחלק לערוך מחדש.
וכאן יש לי חובה נעימה להודות לכל עשרות הרבנים נר"ו, ששלחתי להם איזה ספר מספרי, וביקשתי מהם שישלחו לי את ספריהם שחיברו, כדי להתבשם מאור תורתם ויראתם, ולקיים "טוב סחרה מסחר כסף" (משלי ג. יד). ונעתרו לי בזה, ובזכותם חידשתי בעזרת האל וישועתו, עוד הרבה חידושים על דברים שכתבו בספריהם, בבחינת אין בית המדרש בלי חידוש (חגיגה ג.). ובבחינת "יגדיל תורה ויאדיר" (ישעיה מב. כא). ושכרם כפול ומכופל מן השמים בזה ובבא לזכות לכל הברכות האמורות בתורה בגשמי וברוחני אמן.
ובהזדמנות זו אני פונה ומבקש מכל אדם ואדם, שהבטחתי לו איזה ספר מספרי בעבר, או ששילם בעד אחד הספרים שהוצאתי לאור, ועדיין לא קיבל את הספר יפנה אלי לפי הכתובת הרשומה מאחורי פתח השער, ובעזרת ה' יתברך ייענה. וסליחה מראש על העיכוב והטירחא.
ויזכר לטובה ידיד נפשי רב אחאי, רב כהנ'א ורב חסד'א, מעלת הגאון הגדול, עצום ורב, חכם ובקי טובא, רבי אהרן הכהן נר"ו (ר"מ בישיבת "אור יוסף" צרפת, ומח"ס אמרי אהרן, ועוד לו רבות בכתובים, השי"ת יעזור לו להוציאם לאורה תורה מפוארת בכלי מפואר, מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא והרחבת הדעת ושובע שמחות אמן). שעזר לי ועודדני בזה הרבה. וכן רוב ככל החידושים הנמצאים כאן בספר הנכחי, הייתי מרצה לו דרך הטלפון והיה שומע אותם בסבלנות רבתי, וגם היה מאשר לי אותם ומוסיף בהם דברי נופך ועוד. (והובאו הדברים בספר בשמו במקומם), השם יתברך ימלא כל משאלות ליבו לטובה ולברכה, ויזכה הוא וכל משפחתו ה' עליהם יחיו אמן, לכל מילי דמיטב בגשמי וברוחני, ונזכה לראות את כל חידושיו יוצאים לאורה מתוך שובע שמחות והרחבת הדעת אמן ואמן.
ויהי רצון שבזכות החידושים ולימוד התורה בספר זה, השם יתברך ויתעלה שמו, ימחל לי ולמשפחתי על כל חטאינו ועונותינו, בין באונס, בין ברצון, בין בשוגג, בין במזיד, בין בדיבור, בין במעשה, בין בגילגול זה, בין בגילגולים אחרים. והריני מבקש סליחה מחילה וכפרה מכל אדם שפגעתי בו ח"ו, וראה למעלת ידידנו הרב הגאון רבי משה חורב נר"ו, בהקדמתו לספרו קרן אור בשבח מעלת החידושים (אות טז) שהביא משם הגאון לב אריה ז"ל, בהקדמתו שכתב: "בזמן שבית המקדש קיים אדם מקריב קרבן ומתכפר לו, וכשהוא כותב בספר מה שלומד כתיבה זו היא העולה במקום קרבן ואף יותר מקרבן" עיין שם. ועיני צדיק תחזינה בגמרא (מנחות קי) אמר ריש לקיש, מאי דכתיב: "זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם" (ויקרא ז. לז). כל העוסק בתורה כאילו הקריב עולה מנחה חטאת ואשם אמר רבא, האי לעולה למנחה עולה ומנחה מיבעי ליה? אלא אמר רבא, כל העוסק בתורה אינו צריך לא עולה (ולא חטאת) ולא מנחה ולא אשם, (אין צריך לא עולה וכו' - דהכי משמע זאת התורה לעולה כלומר במקום העולה למנחה בשביל המנחה כגון לכם בשבילכם כלומר התלמוד תורה מכפר על עונותינו. רש"י). עיין שם. וכן אמרו במדרש (ויקרא רבה כה. א): אם נכשל אדם בעבירה ונתחייב מיתה בידי שמים, מה יעשה ויחיה? אם היה למוד לקרות דף אחד - יקרא שני דפים, לשנות פרק אחד - ישנה שני פרקים. אלמא יש כפרה ברוב לימוד. ויעשה חסד ואמת, ובזה יתכפרו עוונותיו, שנאמר: "בחסד ואמת יכופר עון" (משלי טז. ו). עיין שם. וכן איתא בזוהר הקדוש (שלח קנט.) על פסוק: "ויבאו עד נחל אשכול וגו'" (במדבר יג. כג). רבי יהודה פתח, "כה אמר האל ה' בורא השמים ונוטיהם וכו'" (ישעיה מב. ה). כמה יש להם לבני אדם להסתכל בעבודת הקדוש ברוך הוא, כמה יש להם להסתכל בדברי תורה שכל מי שעוסק בתורה כאילו מקריב כל הקרבנות שבעולם לפני הקדוש ברוך הוא, ולא עוד אלא שהקדוש ברוך הוא מכפר לו על כל עונותיו ומתקנים לו כמה כסאות לעולם הבא עיין שם. ויהי רצון שהשם יתברך יעזרנו שלא נחטא עוד, ונשוב כולנו בתשובה שלמה מאהבה, לכבודו יתברך ויתעלה שמו, ונעשה רצונו כרצונו אמן.
וברוך ה' האל החונן לאדם דעת שעזרני בזה ויצא מתחת ידי בסייעתא דשמיא דבר מתוקן, עד היכן שידי יד כהה משגת בסייעתא דשמיא. את אחי הקוראים ה' עליהם יחיו אמן. אבקש לקרוא וללמוד בספר זה, והיה אם יהיה מי שיתחזק מדברי חז"ל המובאים כאן, והיה זה שכרנו. והכל הוא להרבות כבוד שמים של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, יתברך ויתעלה שמו.
ובזכות הלימוד בספר זה, השם יתברך ויתעלה שמו, יפקוד כל העקרים והעקרות בזרע חייא וקיימא אמן. וכל הרווקים והרווקות ימצאו זיווג הגון ונאה בקרוב אמן. וכן יתרפאו כל חולי עמו ישראל בגשמי וברוחני. ויקרא דרור לכל שבויי עמו ישראל. וימלא משאלות ליבם של עמו ישראל לטובה ולברכה אמן ואמן.
ואל הקורא הנכבד אקרא! אם ימצא שגיאה בדברי יודיעני בזה ומכל מלמדי השכלתי, ושכרו כפול מן השמים. וכן אם ימצא כאן איזה חידוש שנדפס כבר בספרי הקודמים ונכפל כאן בלי שום שינוי או תוספת, נא לדון אותי לכף זכות, כי בשגגה היתה, ועקב עיסוקי וטרדותי הרבים, לא הרגשתי בזה. והדן חבירו לכף זכות דנין אותו לזכות (שבת קכז:). לא ניתנה התורה למלאכי השרת (ברכות כה:).
ובכלל הברכה יתברך מפי עליון מעלת מורי ורבי ועטרת ראשי, פארי הוא הדרי, הגאון המופלא וכבוד ה' מלא, אביר המעיינים בדורנו, מרן ראש הישיבה הרב ממנו אשר ילמדו רבים מאזוז נר"ו, (ראש ישיבת "כסא רחמים" ספרדית, ... ישב על כסא רחמים, "ישב" גמטריא מאיר מאזוז בדיוק!). אשר נתן לי הרבה עידוד בהדפסת גליוננו "חסדי דוד" ובהוצאת החידושים לאורה, וכן גם עבר על חלק מהחומר, וגם שמע כמה חידושים מספרי הנכחי, ונהנה מהם, ואמר לי "מתוק מדבש",! השם יתברך ישלח דברו וירפאהו ויתן לו עוז תעצומות להמשיך להנהיג ולהדריך את הישיבה עד ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן. ונזכה לראות בס"ד את כל כתבי יד קדשו - חידושיו במהרה יוצאים לאורה מתוך הרחבת הדעת ושובע שמחות אמן.
ובכלל הברכה יתברכו במיטב הברכות מגידי השיעור ופעמים רבות שאני נמצא באזכרות או בשיעורים במקום אחר, והם לי לאחיעזר ואחיסמך לתת את השיעור הקבוע במקומי, בבית מדרשנו "בית דוד" על שם מורנו הדיין המצויין הגאון רבי דוד הכהן יהונתן זצוק"ל וזיע"א, ובעוד מקומות, מעלת ידידי היקרים: הרב אלחנן הכהן שליט"א, הרב אליהו זוארץ שליט"א, הרב יוסף לוי שליט"א, הקב"ה יריק עליהם ועל משפחתם שפע ברכה והצלחה בכל מכל כל ברוחני ובגשמי וכל טוב אכי"ר.
ויהי רצון שהשם יתברך יעזרני בקרוב לברך על המוגמר להוציא לאור את שאר ספרי הקטנים "אורחות חיים" ח"ב הנהגות צדיקים. "אילת השחר" חידושים על מגילת אסתר. "אמרי יוסף" ח"א דרושים בענייני מוסר. "אמרי יוסף" ח"ב חידושים מאמרים ומעשיות על המועדים ועוד. "ביד רמה" ח"ב חידושים ורמזים על הגדה של פסח. "בית החיים" הלכות שמחות. "בית יוסף" חידושי תפלה. וכן חידושי מערכות. "בית כהן" שאלות ותשובות בהלכות נשיאת כפים. "בית לחם" חידושים על מגילת רות. "בסוכות תשבו" דרושים לסוכות, הלכות ארבעת המינים. "דברי חכמים" חידושי מגילת קהלת. "דרכי איש" חידושים על ספר משלי, (שלא נדפסו בספרי הנכחי), "הסירו מכשול" דברים שאנשים נכשלים בהם. "וישב יוסף" ח"ג שו"ת ובסופו ספר "דברי יוסף" חידושי תורה. "וישב יוסף" ח"ד שו"ת ובסופו ספר "וליוסף אמר" חידושי תורה. "וישב יוסף" ח"ה שו"ת ובסופו ספר "שער יוסף" חידושי תורה. "וישב יוסף" ח"ו שו"ת ובסופו ספר "יד יוסף" חידושי תורה. "ויאמר יוסף" ח"א חידושים על כל חמשה חומשי תורה. "ויאמר יוסף" ח"ב חידושים על ההפטרות. "ורפא ירפא" חידושים בהלכה בענייני רפואה. "זכרון להולכים". "חיי היהודים בג'רבא". "חיים וחסד" חידושים על ספר איוב. "יד רמה" חידושים על התלמוד. "לקט יוסף" - ערכי הכינויים מהש"ס המדרשים והזוהר עם חידושים ועוד. "מעשיהם של צדיקים" סיפורים ועובדות מחכמי ורבני ג'רבא ועוד. "צדיק כתמר יפרח" חידושים על ספר תהלים. "שירת הים" ח"ב חידושים על שיר השירים. "שלום אהלך" ח"ב ענייני שלום בית ועוד. "שמות לפסוקים". "תפארת אבות" חידושים על מסכת אבות. וכן להוציא לאור ספר שו"ת מעשה נסים ח"ו, למורי ועטרת ראשי מוהרנ"ך זצוק"ל וזיע"א, וכן עלה במחשבה בס"ד להוציא לאור ספר "יגדיל תורה" יכיל: עשרות רבות של פירושים בפסוקי התורה, שחידשתי בס"ד, ע"פ הקדמות מממדרשים ומספרי רבותינו ועוד. וספר זה יועיל בעה"ו למי שרוצה ללמוד בס"ד כיצד לחדש חידושים ע"פ הקדמות חז"ל, ולראות את מתיקות ועריבות התורה, כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה. וכן שאר החידושים אשר עימי בכתובים, מתוך בריאות איתנה והרחבת הדעת אמן. ובהזדמנות זו אני פונה ומבקש מכל מי שרוצה לעזור לי בס"ד, בהוצאה לאור בהדפסת אחד מן הספרים הנ"ל, להצלחה או למנוחת הנפטרים וכיוצא, יפנה אלינו ושכרו כפול ומכופל מן השמים בזה ובבא אכי"ר.
וברכות יעטה על אבי מורי החכם השלם רבי מאיר הכהן נר"ו, ואימי מורתי זינה מנשים באהל תבורך, השם יתברך ישלח דברו וירפאם רפואה שלמה אכי"ר, אל נא רפא נא להם, אל נא רפא נא להם, ויתקיים בהם מקרא שכתוב: "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך", וכן מקרא שכתוב: "עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו". וירוו נחת מכל יוצאי חלציהם, וימלא כל משאלות לבם לטובה ולברכה, ויזכו לכל הברכות האמורות בתורה אמן. וכן את אחי ואחיותי גיסי וגיסותי וכל אשר להם הי"ו, יהי רצון שיזכו לאורך ימים ושנות חיים. מתוקים ומתוקנים. ששים ושמחים. שמחה בו משיגים. עשירים מאושרים, ויזכו לכל מילי דמיטב בכל מכל כל בגשמי וברוחני אמן.
גם ברכות יעטה על ראש חמי וחמותי היקרים ר' תמיר מאדאר נר"ו ורעיתו מרגלית מנשים באהל תבורך. יהי רצון שיזכו לראות בשמחת בו"ב ובשמחת יוצאי חלציהם וירוו מהם נחת ולכל הברכות האמורות בתורה ולכל מילי דמיטב בגשמי וברוחני, והשם יתברך ימלא כל משאלות לבם לטובה ולברכה אמן.
ולא אחשוך את פי לברך את אשתי היקרה נוות ביתי ועזרתי בחיים רעיתי מרת אילת, (אשת חיל מי ימצא סופי תיבות אילת). מנשים באהל תבורך, אשר עומדת לימיני בכל כחה, לטפל בכל צרכי הבית, ובזכותה הגעתי עד הלום. ושלי ושלכם שלה היא. יהי רצון שהשם יתברך ימלא כל משאלות לבה לטובה ולברכה ויתן לה כח להמשיך לעמוד על המשמר. וכן את ילדינו היקרים זיוה. מרגלית. מאיר דוד. תהילה. נאוה. איתמר תמיר. נועה. יעל. נרם יאיר וזרח. ומטהם יפרח, עד ביאת משיח במהרה בימינו אמן. ויהי רצון שנזכה לחנכם על ברכי התורה והיראה, בקדושה ובטהרה, ויתקיים בנו מקרא שכתוב: "וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בוניך" (ישעיה נד. יג). אמן. והשם יתברך יתן לנו ולכל עם ישראל, חיים ארוכים טובים ומתוקנים. חיים של שלום, חיים של טובה, חיים של ברכה, חיים של פרנסה טובה, חיים של חילוץ עצמות, חיים שיש בהם יראת חטא, חיים שאין בהם בושה וכלימה, חיים של עושר וכבוד, חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים, חיים שימלא לנו כל משאלות ליבנו לטובה ולברכה אמן.
ואחרונים חביבים הנדיבים היקרים די בכל אתר ואתר הי"ו, שעזרו לנו הן לשעבר הן בהווה והן בעתיד, בסיוע לעשרות הגמחי"ם הנמצאים בסייעתא דשמיא ברשותינו, וכן בהדפסת הספרים. למרות הקושי והטורח הגדול שיש להם, (ובספרי הקטן שו"ת וישב יוסף ח"ג, עודנו כ"י), הארכתי בשבח מעלת המתנדבים בעם ה' עליהם יחיו אמן. עיין שם ותרוה נחת). יהי רצון שהשם יתברך ימלא כל משאלות לבם לטובה ולברכה ויזכו לכל הברכות האמורות בתורה אמן.
והריני מגלה דעתי ורצוני כי כל החיבורים שהוצאתי בס"ד לאור בעבר, ושאזכה להוציא בסייעתא דשמיא. הכל הוא לשם יחוד קודשא בריך הוא ולאקמא שכינתא מעפרא, ולהצלחת כלל ישראל בארץ ובתפוצות. ולמנוחת כל נפטרי ישראל. וכל מחשבה או פניה זרה של גאוה וכיוצא ח"ו בכל אופן שתהיה הרי היא בטלה ומבוטלת כחרס הנשבר. ועיני לשמיא נטלית להשם יתברך ויתעלה שמו, שיפתח לבנו להבין התורה ולזכות ליראת שמים טהורה, להנצל מיצר הרע, ומהרהורים רעים ומחשבות רעות. ועזרני להתגבר על היצר הרע, ולעשות רצונך כרצונך, ושיהיו כל מעשינו לשם שמים לכבודו יתברך ויתעלה שמו. רפאני ה' וארפא, ברמ"ח איברי ושס"ה גידי, רפואה שלמה ובריאות איתנא ונהורא מעליא, ותזכני לחדש עוד חידושים רבים אמתיים ומועילים בתורתנו הקדושה ולזכות להוציאם לאורה מתוך שובע שמחות והרחבת הדעת לתועלת זיכוי הרבים אמן ואמן.
טרם אכלה לדבר אשא תפלה. לאל נורא עלילה. אנא ה'! סלח נא! מחל נא! לעמך ישראל בניך רחומיך, אין לנו פה לדבר, ולא מצח להרים ראש, ראה עמך זה כמה ימים רבים ושנים נאנחים בגלות, ועיניהם לך מצפות ומיחלות, נקום נקמת דם עבדיך השפוך. דחק את דוחקינו. לחץ את לוחצינו. הכרת והשמד אויבנו שונאינו וכל מבקשי רעתינו, הפר עצתם וקלקל מחשבותם, חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה, קבץ עמך ישראל המפוזרים בתפוצות, והעלם לארץ האבות, ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות, שלח משיח בן דוד עבדך, ובנה מקדשך, ונקריב שם קרבנותיך, תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם אמן ואמן.
הכותב וחותם ביום שלישי ב' כסלו תשע"א (יום הולדתי ה-37), לסדר: "והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה" ראשי תיבות גמטריא יוסף!
ע"ה יוסף כהן בן לא"א הרב מאיר הכהן נר"ו.
בשם ה' נעשה ונצליח
לשם יחוד קודשא בריך הוא, וכו', הריני בא לכתוב חידושי תורה על ספר משלי ממה שקבלה נשמתי בהר סיני, והכל לעשות נחת רוח ליוצרנו, ויהי נועם ה' אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו.
טעמים למנהגנו ללמוד ספר משלי מפסח עד עצרת.
א. יש לומר בפשיטות כיון שזמן זה קודם מתן תורה, וקיימא לן דרך ארץ קדמה לתורה כדאיתא בילקוט שמעוני (בראשית רמז לד). ומשל למה הדבר דומה, לאדם הרוצה לנהוג במכונית, הרי שקודם שהוא עולה לרכב לנהוג הרי הוא צריך ללמוד את כללי הנהיגה מה מותר ומה אסור וכו'. ורק אחר כך יוכל לנהוג בעה"ו בבטחה. אותו דבר גם לגבי לימוד תורה צריך קודם שמקבל את התורה ללמוד את הדינים והמוסרים שבה מה מותר ומה אסור, כדי שיקיים אותה כהלכתה. וראה במסכת דרך ארץ (פרק ז הלכה י) ושם איתא: אמר רבי עקיבא כך היה תחילת תשמישי לפני חכמים, פעם אחת הייתי מהלך בדרך, ומצאתי מת מצוה, ונטפלתי בו כארבעת מילין, עד שהבאתיו למקום קברות, וקברתיו, וכשבאתי והרציתי את הדברים לפני רבי אליעזר ורבי יהושע, אמרו לי על כל פסיעה ופסיעה שפסעת, מעלה עליך כאילו שפכת דם נקי, אמרתי להם, רבותי, למה, אם בשעה שנתכוונתי לזכות, נתחייבתי, בשעה שלא נתכוונתי לזכות, על אחת כמה וכמה, מאותה שעה לא זזתי מלשמש תלמידי חכמים. הוא היה אומר די לא שימש תלמידי חכמים קטלא חייב. עד כאן. והחי יתן אל ליבו.
ב. יש לומר לפי מה שכתב מרן ז"ל בשולחנו הטהור אורח חיים (סימן תצג סעיף א) נוהגים שלא לישא אשה בין פסח לעצרת עד ל"ג בעומר, מפני שבאותו זמן מתו תלמידי רבי עקיבא וכו' עיין שם. והוא מהגמרא (יבמות סב:) ושם אמרו: שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לו לר' עקיבא מגבת עד אנטריפס, וכולם מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. ולכן כדי לעשות תשובת המשקל, לומדים מוסר ספר משלי לתקן זאת. ופשוטן של דברים הוא שלא נהגו כבוד זה בזה היינו שזלזלו אחד בשני ולא חשו לכבודו של השני כמובן לפי גודל מעלתם. וראה עוד מה שכתב שם מהרש"א ז"ל. והנה כל קורא דברים אלו תחרד נפשו כיצד עשרים וארבע אלף תלמידים שכולם היו בודאי בגדר "מחיה מתים" קדושי עליון ובגלל שלא נהגו כבוד זה בזה נענשו במיתה כזו חמורה. ואם בארזים נפלה שלהבת מה יענו אזובי הקיר! (מועד קטן כה:). והנה ידוע מה דאיתא בגמרא (שבת קיב:) אמר רבי זירא אמר רבא בר זימונא: אם ראשונים בני מלאכים - אנו בני אנשים, ואם ראשונים בני אנשים - אנו כחמורים, ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר, (חמורו דר' פנחס - מפורש בהכל שוחטין (חולין ז, א), ודר' חנינא במסכת תענית (כד, א). רש"י). אלא כשאר חמורים. עד כאן. והיינו שחמורים אלו, היו אוכלים רק דברים מעושרין. עיין שם. ואם כן יש להבין לפי זה כיצד תנאים שהם בודאי בגדר "מחיה מתים", שהרי בגמרא (מגילה ז:) איתא שרבא החיה את רבי זירא, לאחר ששחט אותו ביום פורים. וראה עוד בגמרא (בבא קמא קיז.) שרב יוחנן החיה את רב כהנא. שהם מדור האמוראים, מה הכוונה בעשרים וארבעה אלף תנאים קדושים אלו, שלא נהגו כבוד זה בזה, ואפשר לומר בהקדים מה דאיתא במסכת אבות (פרק ו משנה ג) ואין כבוד אלא תורה, שנאמר: "כבוד חכמים ינחלו" (משלי ג. לה).
וכו' עיין שם. ואולי יש להסביר הכוונה לפי דרגתם שלא כיבדו אחד את השני בזמן שהיו מקשים קושיות בלימוד וכיוצא, וכמו שעיני צדיק תחזינה בגמרא (מנחות סח:) יתיב רבי טרפון וקא קשיא ליה: מה בין קודם לעומר לקודם שתי הלחם? אמר לפניו יהודה בר נחמיה: לא, אם אמרת קודם לעומר שכן לא הותר מכללו אצל הדיוט, תאמר קודם לשתי הלחם שהותר מכללו אצל הדיוט? שתק רבי טרפון, צהבו פניו (שמח. רש"י). של רבי יהודה בן נחמיה. אמר לו רבי עקיבא: יהודה, צהבו פניך שהשבת את זקן, תמהני אם תאריך ימים. אמר רבי יהודה ברבי אלעאי: אותו הפרק פרס הפסח היה, (פרס הפסח - שתי שבתות קודם הפסח דתניא (פסחים דף ו) שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח ל' יום רשב"ג אומר שתי שבתות על שם ששתי שבתות חצי ל' יום פרוס קרי להו לשון פרוסה. רש"י). כשעליתי לעצרת שאלתי אחריו: יהודה בן נחמיה היכן הוא? ואמרו לי: נפטר והלך לו. עד כאן. והדברים מבהילים! ויש להזכיר כאן דברי רז"ל בגמרא (מועד קטן ה. :) רבי ינאי הוה ליה ההוא תלמידא דכל יומא הוה מקשי ליה, בשבתא דריגלא לא הוה מקשי ליה. (משום דאתו כולי עלמא לפירקא, ואי מקשי ליה ולא הוה מצי לפרוקי - הוה מכסיף. רש"י). קרי עליה: "ושם דרך אראנו בישע אלהים" (תהלים נ. כג). (שמחשב בשעות, אי זה מהן להקשות אי זה מהן שלא להקשות. רש"י). עיין שם. ואולי אפשר לומר יותר הטעם שהיתה קפידא על רבי יהודה בר נחמיה, כיון שצהבו פניו ואפשר שגם רבי טרפון שדרש זה היה שדרשת שבת הגדול, ומחמת שגרם בזה בזיון לרבי טרפון נענש במיתה רחמנא ליצלן. איברא דיש מקום קצת להקשות מהא דאיתא בגמרא (תענית ט.:) רב הונא בר מנוח ורב שמואל בר אידי ורב חייא מווסתניא (מאותו מקום. רש"י). הוו שכיחי קמיה דרבא. כי נח נפשיה דרבא אתו לקמיה דרב פפא.
כל אימת דהוה אמר להו שמעתא ולא הוה מסתברא להו הוו מרמזי אהדדי. (אחוו להדדי - מראין ומביטין זה לזה, דלא סלקא להו שמעתא כרבא. רש"י). חלש דעתיה. אקרויה בחלמיה "ואכחד את שלשת הרעים" (זכריה יא. ח). (אקרויה - היו מקרין אותו מקרא זה בחלום: ואכחיד את שלשת הרועים בירח אחד שרוצין לעונשן בשמים, משום דמכספי ליה. רש"י). למחר, כי הוו מיפטרו מיניה אמר להו: ליזלו רבנן בשלמא. רב שימי בר אשי הוה שכיח קמיה דרב פפא, הוה מקשי ליה טובא. יומא חד חזייה דנפל על אפיה, שמעיה דאמר: רחמנא ליצלן מכיסופא דשימי. קביל עליה שתיקותא, (רב שימי שתיקותא מלהקשות עוד. רש"י). ותו לא אקשי ליה. עד כאן. מדוע במקרים הללו לא נענשו על זה? ויש לומר דשאני דאצל רבי יהודה בר נחמיה, צהבו פניו דהיינו שהיה שמח מאד שלא יכול רבי טרפון להשיב לו, וגם שזה היה בפרוס הפסח כשיש הרבה אנשים שבאים לשמוע את דרשת הרב ויש בזה יותר בושה לרב, וראה בגמרא (מכות י.) רבינא אמר: כל האוהב ללמד בהמון - לו תבואה. והיינו דאמר רבי: הרבה תורה למדתי מרבותי, ומחבירי יותר מהם, ומתלמידי יותר מכולן. וראה בגמרא (חולין ו.) תני רבי חייא: "כי תשב ללחום את מושל בין תבין את אשר לפניך ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה" (משלי כג. א) - אם יודע תלמיד ברבו שיודע להחזיר לו טעם בין, (פירוש: שאל). ואם לאו - תבין את אשר לפניך (פירוש מעצמך ואל תשאל ותביישנו). ושמת סכין בלועך, (פירוש חזק עצמך ועצור פיך מלשאול). אם בעל נפש אתה פרוש הימנו. עיין שם. וראה עוד לרבינו יהודה החסיד ז"ל בספר חסידים (סימן תתקסג) שכתב, וזה לשונו: הרב שדורש ברבים ושמע התלמיד ויש לו קושיא במה שהרב אומר אם יודע התלמיד שהרב שמח אם יקשה לו ולא יהיה בוש שלא ידע להשיב ישאל ואם לאו אסור ואל ילבין פניו ברבים וכו' עיין שם. וראה בזוהר הקדוש (שלח קעא:) ושם מבואר מעשה נורא, והוא: שהיה תלמיד חכם אחד מפרש בדברי תורה, והיה שם אחד שידע שכשיגיע אותו תלמיד חכם לענין אחר יכשל ביה. ואמר אותו אחד לחבורה שתוקו ולא תאמרו דבר ובגלל ששתקה החבורה נכשל אותו חכם באותו ענין והתבייש, ואותה בושה גרמה לאותו אחד שידונו אותו בדין קשה ארבעים יום ולסוף ארבעים יום יצערוהו בגהנם שעה ומחצה, כך פסק עליו מלך המשיח. עיין שם. ושוב ראיתי אחר זמן למעלת ידידנו שא"ב הגאון רבי יעקב חיים סופר נר"ו בספר ויחי יעקב (עמוד סח אות כו) מה שהאריך בענין זה עיין שם וינעם לך.
ג. יש לומר כעין זה, לפי מה שכתבו בעלי המוסר ז"ל, שימים אלו ימי הספירה הם ימים קשים, מצד פטירתם של תלמידי רבי עקיבא, בימים אלו, כמו שהבאתי לעיל (אות ב). ועל ידי שמרבים במוסר ותוכחת ממתיקים את הדינים, כמו שעיני צדיק תחזינה בגמרא בגמרא (תמיד כח.) איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם? יאהב את התוכחות. שכל זמן שתוכחות בעולם נחת רוח באה לעולם, טובה וברכה באין לעולם ורעה מסתלקת מן העולם, שנאמר: "ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב" (משלי כד. כה) וראה עוד באבות דרבי נתן (פרק כט משנה א) ושם איתא: יש לך חברים מקצתם מוכיחים אותך ומקצתם משבחים אותך. אהוב את המוכיחך ושנא את המשבחך, מפני שמוכיחך מביאך לחיי העולם הבא והמשבחך מוציאך מן העולם ע"ש. ותמיד על האדם לשמוע מוסר ותוכחת וכדכתיב: "החזק במוסר אל תרף" (משלי ד. יג). ומסופר על הגאון הסבא מסלובודקא זצ"ל, שקרא פעם לאחד הבחורים והשמיע באוזני כמה דברי מוסר שצריך היה להשמיע באוזניו. כעבור שבוע קרא שוב לאותו בחור, ושוב אמר לו אותם דברי מוסר ממש שכבר אמר לו שבוע קודם לכן. תמה הבחור והעיר: והלא אותם דברים כבר אמר לי הרב לפני שבוע? ענה לו הסבא מסלובודקא: וכי כאשר תהיה בתחנת רכבת בלונדון, תעמוד שם על הפסים והרכבת תתקרב והקטר ישמיע צפירה כדי שתזוז מן המקום, כלום תאמר גם אז ששמעת כבר אתמול על קול הצפירה?!... (למנוע מכשול)
ד. יש לומר לפי דאיתא במסכת אבות (פרק ג משנה ט) אמר רבי חנינא בן דוסא, כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו, חכמתו מתקיימת, וכל שאין יראת חטאו קודמת לחכמתו, אין חכמתו מתקיימת. עיין שם. וראה עוד במסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב' (פרק לב) רבי [חנינא] בן דוסא אומר כל שקדמה יראת חטאו [לחכמתו סופו להתקיים. חכמתו ליראת חטאו] אין סופו להתקיים. מעשיו לחכמתו סופו להתקיים. [חכמתו למעשיו אין סופו להתקיים]. משל למה הדבר דומה לאחד שבא אצל החנוני. אמר לו: תן לי רביעית יין. אמר לו: הבא כלי ופתח לו את תיקו. אמר לו: תן לי שמן. אמר לו: הבא כלי ופתח לו את המפושלות. אמר לו: בן מאירה כלי אין בידך ואתה מבקש ליטול יין ושמן. כך הקב"ה אומר לרשעים מעשים טובים אין בידכם ואתם מבקשים ללמוד תורה שנאמר: "ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי" (תהלים נ. טז). חוקי אין את משמר היאך את מספר בהם ואתה שנאת מוסר (שם שם). עיין שם. וכן אמרו בגמרא (שבת לא.) אמר רבה בר רב הונא, כל אדם שיש בו תורה ואין בו יראת שמים דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיות ומפתחות החיצונות לא מסרו לו בהי עייל, (באיזה פתח נכנס לפתוח את הפנימים. רש"י).עיין שם. וראה עוד בגמרא (יומא עב:) אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מאי דכתיב: "למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין" (משלי יז. טז). - אוי להם לשונאיהן של תלמידי חכמים שעוסקין בתורה, ואין בהן יראת שמים. מכריז רב ינאי חבל על דלית ליה דרתא. (חצר. רש"י). ותרעא לדרתא עביד. (שהתורה אינה אלא שער ליכנס בה ליראת שמים לכך צריך שתקדים לו יראת שמים. רש"י) עיין שם. וראה עוד במדרש (שמות רבה מ. א) אמר רבי הושעיא כל מי שהוא יודע ואין בידו יראת חטא אין בידו כלום, כל נגר שאין בידו ארגליא שלו אינו נגר למה שקפליות של תורה ביראת חטא שנאמר: "יראת ה' היא אוצרו" (ישעיה לג. ו), א"ר יוחנן כל מי שיודע תורה ואינו עושה מוטב לו שלא יצא לעולם אלא נהפכה השליא על פניו, לכך נאמר: "ויאמר לאדם הן יראת ה' וגו'", (איוב כח. כח). א"ר חייא בר אבא מהו הן יראת ה' וגו' אמר האלהים אם היו לך מעשים טובים אני נותן לך שכר ומה שכר תורה שנאמר: ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה וסור מרע בינה, ואם סרת מן הרע אני מעמיד ממך בני אדם שמבינים בתורה, מהיכן אתה למד מיוכבד ומרים בעת שיראו מהאלהים כדכתיב: "ותיראן המילדות את האלהים" (שמות א. ז), א"ר ברכיה בשם רבי חייא בר אבא שכר היראה תורה, שמיוכבד העמיד הקב"ה את משה וזכה שתכתב התורה על שמו שנאמר: "זכרו תורת משה עבדי" (מלאכי ג. כב). וכתיב: "תורה צוה לנו משה" (דברים לג. ד), מרים על ידי שסרה מן הרע ומן החטא העמיד ממנה הקדוש ברוך הוא, בצלאל וזכה לחכמה ולבינה, הדא הוא דכתיב: "ראה קראתי בשם בצלאל" (שמות לא. ב). וכתיב: "ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת" (שם לא. ג). עד כאן. וראה עוד במדרש תנחומא צו (אות יד) ושם איתא: היראה גדולה מן החכמה ומן הבינה, כי מי שיש לו חכמה ובינה ואין בו יראה, אינו כלום. עיין שם. ולכן לומדים ספר משלי קודם חג מתן תורה, כדי שלא נהיה ח"ו בבחינת ולרשע אמר אלהים וגו', וגם כדי שנוכל לקיים את התורה שקיבלנו בחג מתן תורה וכאמור.
ה. יש לומר כיון שבזמן זה מתחילים הימים החמים, תקופת הקיץ, הרי שהיצר הרע מתחיל לרקד, ומה יעשה האדם ולא יחטא, צריך להחזיק במוסר, וכך בעה"ו יתגבר על היצר הרע, ולכן יש ללמוד מסכת אבות בזמן זה, שבהם יש הרבה מוסרים ודינים מן התורה, והתורה היא הסגולה לנצח היצר הרע במלחמה כמו שעיני צדיק תחזינה בגמרא (סוכה נב.) על פסוק: "רק רע כל היום" (בראשית ו. ה). אמר רבי שמעון בן לקיש, יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו שנאמר: "צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו" (תהלים לז. לב). ואלמלא הקדוש ברוך הוא שעוזר לו אינו יכול לו שנאמר: "ה' לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו" (שם לז. לג). תנא דבי רבי ישמעאל, אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח אם ברזל הוא מתפוצץ אם אבן הוא נימוח דכתיב: "הוי כל צמא לכו למים" (ישעיה נה. א) וכתיב: "אבנים שחקו מים" (איוב יד. יט). אם ברזל הוא מתפוצץ דכתיב: "הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע" (ירמיה כג. כט). עיין שם. וראה עוד בגמרא (קידושין ל:) כך הקדוש ברוך הוא אמר להם לישראל, בני! בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין. ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו שנאמר: "הלא אם תטיב שאת" (בראשית ד. ז). ואם אין אתם עוסקין בתורה אתם נמסרים בידו. שנאמר: "לפתח חטאת רובץ" (שם). ולא עוד אלא שכל משאו ומתנו בך. שנאמר: "ואליך תשוקתו" (שם). ואם אתה רוצה אתה מושל בו. שנאמר: "ואתה תמשול בו" (שם). עיין שם. וראה עוד בגמרא (עבודה זרה ה:) אשריהם ישראל, בזמן שעוסקין בתורה ובגמילות חסדים - יצרם מסור בידם ואין הם מסורים ביד יצרם, עיין שם. וכן איתא באבות דרבי נתן (פרק טז משנה ג) יצר הרע אין לו תקנה אלא בדברי תורה עיין שם. וכן אמרו בזוהר (מקץ צא.) דאין לך דבר (שבכוחו) לשבר היצר הרע אלא התורה. עיין שם. וכן איתא במדרש (בראשית רבה כב. ו), רבי חנינא בר פפא אמר, אם בא יצרך להשחיקך דחהו בדברי תורה. עיין שם. (וכל הטעמים הנ"ל נכונים גם לאלה הנוהגים לקרא פרקי אבות מפסח ועד עצרת, כמו שכתבתי במקום אחר ואכמ"ל.
המחבר ס"ט.