דברי פתיחה והקדמה
לקוראים הנכבדים ה' עליהם יחיו אמן, נא לקרא דברי פתיחה והקדמה אלו! תזכו למצוות!
בס"ד, ערב שבת קודש דברים תש"ע, נתחיל בס"ד בדברי תורה מפרשת השבוע: אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת ודי זהב. (א. א)
אפשר לפרש בדרך דרש ורמז, אם אפשר ובעיני ה' יוכשר, פסוק זה, על איזה אופנים לקניית התורה.
א) "אלה הדברים" - תיבת "אלה" ראשי תיבות לדעת את ה'. או לדעת ה' אלוקים. והמשיך "הדברים" רמז לתשובה, וכדכתיב: "קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו (הושע יג. ד). רמז כדי שיזכה לחכמת התורה ותתקיים בידו צריך שיהא ירא שמים, וכדאיתא במסכת אבות (פרק ג משנה ט) אמר רבי חנינא בן דוסא, כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו, חכמתו מתקיימת, וכל שאין יראת חטאו קודמת לחכמתו, אין חכמתו מתקיימת. עיין שם. וכן אמרו בגמרא (שבת לא.) אמר רבה בר רב הונא, כל אדם שיש בו תורה ואין בו יראת שמים דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיות ומפתחות החיצונות לא מסרו לו בהי עייל, (באיזה פתח נכנס לפתוח את הפנימים. רש"י). עיין שם. וראה עוד בגמרא (יומא עב:) אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מאי דכתיב: "למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין" (משלי יז. טז). - אוי להם לשונאיהן של תלמידי חכמים שעוסקין בתורה, ואין בהן יראת שמים. מכריז רב ינאי חבל על דלית ליה דרתא. (חצר. רש"י). ותרעא לדרתא עביד. (שהתורה אינה אלא שער ליכנס בה ליראת שמים לכך צריך שתקדים לו יראת שמים. רש"י) עיין שם. וראה עוד במדרש (שמות רבה מ. א) אמר רבי הושעיא כל מי שהוא יודע ואין בידו יראת חטא אין בידו כלום, כל נגר שאין בידו ארגליא שלו אינו נגר למה שקפליות של תורה ביראת חטא שנאמר: "יראת ה' היא אוצרו" (ישעיה לג. ו), א"ר יוחנן כל מי שיודע תורה ואינו עושה מוטב לו שלא יצא לעולם אלא נהפכה השליא על פניו, לכך נאמר: "ויאמר לאדם הן יראת ה' וגו'", (איוב כח. כח). א"ר חייא בר אבא מהו הן יראת ה' וגו' אמר האלהים אם היו לך מעשים טובים אני נותן לך שכר ומה שכר תורה שנאמר: ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה וסור מרע בינה, ואם סרת מן הרע אני מעמיד ממך בני אדם שמבינים בתורה, מהיכן אתה למד מיוכבד ומרים בעת שיראו מהאלהים כדכתיב: "ותיראן המילדות את האלהים" (שמות א. ז), א"ר ברכיה בשם רבי חייא בר אבא שכר היראה תורה, שמיוכבד העמיד הקב"ה את משה וזכה שתכתב התורה על שמו שנאמר: "זכרו תורת משה עבדי" (מלאכי ג. כב). וכתיב: "תורה צוה לנו משה" (דברים לג. ד), מרים על ידי שסרה מן הרע ומן החטא העמיד ממנה הקדוש ברוך הוא, בצלאל וזכה לחכמה ולבינה, הדא הוא דכתיב: "ראה קראתי בשם בצלאל" (שמות לא. ב). וכתיב: "ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת" (שם לא. ג). עד כאן. וראה עוד במדרש תנחומא צו (אות יד) ושם איתא: היראה גדולה מן החכמה ומן הבינה, כי מי שיש לו חכמה ובינה ואין בו יראה, אינו כלום. עיין שם.
ב) "אשר" נוטריקון אהבה שלום ריעות. רמז שיש להתנהג באחדות בשביל לקבל את התורה. וכמו שכתב גאון עוזנו רבינו חיים בן עטר ז"ל בספרו אור החיים (שמות יט. ב). וזה לשונו:... אכן כוונת הכתוב הוא להקדים שלשה ענינים הם עקרי ההכנה לקבלת התורה, שבאמצעותם נתרצה ה' להנחילם נחלת שדי היא תורתינו הנעימה: וכו', וענין ג' הוא בחינת ייעוד חכמים בהתחברות בלב שלם ותמים לא שיהיו בד בבד, שעליהם אמר הכתוב (ירמיה נ לו) חרב אל הבדים (תענית ז), אלא יתועדו יחד ויחדדו זה לזה, ויסבירו פנים זה לזה, וכנגד זה אמר ויחן שם ישראל לשון יחיד, שנעשו כולן יחד כאיש אחד, והן עתה הם ראוים לקבלת התורה. עיין שם.
ג) "דבר משה" - הנה נקדים מה שאמרו חז"ל בגמרא (מכות יא.) דדבר לשון קשה, וכדכתיב: "דיבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות" (בראשית מב. ל), וראה עוד בזוהר הקדוש (תצוה קפב:) רוגזא דרבנן במלי דאורייתא, רוגזא דרבנן למיהב יקרא לאורייתא וכלא לפולחנא דקודשא בריך הוא הוי, וכו' עיין שם. וראה בגמרא (תענית ד.) ואמר רבא: האי צורבא מרבנן דרתח - אורייתא הוא דקא מרתחא ליה, שנאמר "הלוא כה דברי כאש נאם ה'" (ירמיה כג. כט). עיין שם. עוד נקדים מה דאיתא בגמרא (שבת קא:) משה שפיר קאמרת, וכתבו המפרשים ז"ל, כל תלמיד חכם יש בו ניצוץ ממשה רבינו. עיין עליהם. ובא לרמוז שכדי לזכות לתורה צריך לקיים "דבר משה", היינו שילמד בריתחא דאורייתא. וכאמור.
ד) "אל כל ישראל" - בא לרמוז שכל המטרה שלו תהיה בלימוד בעבור ללמד תורה לאחרים. ובזה יזכה שהתורה תתקיים בידו, וכמו שאמרו חז"ל במסכת אבות (פרק ד משנה ה) רבי ישמעאל בנו אומר הלומד על מנת ללמד מספיקין בידו ללמוד וללמד והלומד על מנת לעשות מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות. וראה עוד בגמרא (עירובין נג.) רבינא אמר: בני יהודה דגלו מסכתא - נתקיימה תורתן בידם, עיין שם. ועוד איתא בגמרא (שם נד.) ואמר רבי אלעזר: מאי דכתיב: "לחייו כערוגת הבשם" (שיר השירים ה. יג). - אם משים אדם עצמו כערוגה זו שהכל דשין בה, וכבושם זה שהכל מתבשמין בה (שמלמד תורה לתלמידים. רש"י). תלמודו מתקיים, ואם לאו - אין תלמודו מתקיים עיין שם. וראה עוד לרבינו מנחם בר שלמה לבית מאיר המאירי ז"ל, בחידושיו (עירובין נג.) שכתב, וזה לשונו: לעולם יהא החכם משתדל להשפיע חכמתו לזולתו שבזה למודו מתקיים ומצליח והוא שאמרו בני יהודה דגלו מסכתא נתקיים תלמודם בידם רצונו לומר שלמדו לזולתם והוא שאמרו לחייו כערוגת הבשם אם משים עצמו כערוגה שהכל דשין בה או שהכל מתבשמין הימנה תלמודו מתקיים בידו ויש מפרשים דגלו מסכתא כשהיו דורשין ברבים מודיעין מקודם באיזה ענין ובאיזו מסכתא הם דורשים כדי שירגישו השומעים ויעיינו בדבר עד שידעו להשיב ומתוך כך הענין יוצא לאמתו והרב מודה בדרך זה שנוח לו להיות תלמידיו משיבין לו כדי שיבא הענין לידי בירור והוא שדרשו דוד דגלי מסכתא כתיב ביה יראיך יראוני וישמחו שהרי היה גורם להם שלא יתביישו שאול דלא גלי מסכתא כתיב ביה בכל אשר יפנה ירשיע שהיה מעמידם בחזקת רשעים ועמי הארץ. עכ"ל.
ה) "בעבר הירדן", הנה ידוע דבירדן יש מים, ובא לרמוז שקודם לימודו יטבול או לפחות ירחוץ ידיו, כדי שלימודו יהיה בטהרה ובקדושה. וראה בגמרא (עבודה זרה כ:) טהרה מביאה לידי קדושה, ועיין למהרש"א ז"ל, בחידושי אגדות שכתב, וזה לשונו הצריך לנו כאן:... טהרה שהוא לימוד תורה בטהרה כמ"ש מביאה לידי קדושה עיין שם.
ו) "במדבר" - לרמוז שעל ידי הענוה זוכה אדם לתורה, כדאיתא בגמרא (תענית ז.) אמר רבי חנינא בר אידי, למה נמשלו דברי תורה למים דכתיב: "הוי כל צמא לכו למים" (ישעיה נה. א). לומר לך, מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה עיין שם. ותיבת "במדבר", רומז על ענוה, כמו שאמרו בגמרא (נדרים נה.) על פסוק: "וממדבר מתנה וגו'" (במדבר כא. יח). כיון שעושה אדם עצמו כמדבר שהוא מופקר לכל ניתנה לו תורה במתנה וכו' עיין שם. וראה במדרש (שיר השירים רבה א. ב)... מה מים אם אין אדם צמא אינה ערבה בגופו כך תורה אם אין אדם עיף בה אינה ערבה בגופו, ומה המים מניחין מקום גבוה והולכים במקום נמוך כך תורה מנחת מי שדעתו גבוהה עליו ומדבקת במי שדעתו נמוכה עליו, ומה מים אין מתקיימין בכלי כסף וזהב אלא בירוד שבכלים כך תורה אין מתקיימת אלא במי שעושה עצמו ככלי חרס. עיין שם. וראה עוד במדרש תנחומא פרשת כי תבוא (סימן ג).... ומה המים אין מתקיימים לא בגרגיות של כסף ולא בגרגיות של זהב אלא בשל חרס, כך אין התורה מתקיימת בגסי הרוח אלא במי שדעתו נמוכה עליו, ואמר רבי אחא והחכמה מאין תמצא, (איוב כח. יב). מהו מאין מאותן שעושין עצמן כאין. עיין שם.
ז) "בערבה"- דהיינו שילמד בעריבות, שירגיש את מתיקות התורה, וכה כותב הגאון רבי ישראל מאיר הכהן זצ"ל, בספרו משנה ברורה (סימן מז סעיף קטן י) ואשר בחר. ותמיד תהיה תפלת האב והאם שגורה בפיהם להתפלל על בניהם שיהיו לומדי תורה וצדיקים ובעלי מידות טובות ויכוין מאד בברכת אהבה רבה ובברכת התורה בשעה שאומרים ונהיה אנחנו וצאצאינו, וכן כשאומר בובא לציון למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה. עד כאן לשונו. אי נמי "בערבה" - שילמד התורה לאחרים בעריבות ובמתיקות, וראה במדרש (שיר השירים רבה ד. כג) רבי אלעזר ברבי שמעון, ורבי יוסי בר חנינא, ורבנן, רבי אלעזר אומר, כל מי שהוא אומר דברי תורה ברבים, ואינן ערבין לשומעיהן כסולת זו שצפה על גבי נפה, נוח לו שלא אמרן. רבי יוסי אומר, כל מי שאומר דברי תורה ברבים, ואינן ערבין על שומעיהן כדבש זה שבא מצוף, נוח לו שלא אמרן. רבנן אמרי, כל מי שאומר דברי תורה ברבים, ואינן ערבין על שומעיהן כדבש וחלב המעורבין זה בזה, נוח לו שלא אמרן. רבי יוחנן וריש לקיש, רבי יוחנן אמר, כל מי שאמר דברי תורה ברבים, ואינן ערבין לשומעיהן ככלה זו שעריבה על בני אדם בחופתה, נוח לו שלא אמרן. ריש לקיש אמר, כל מי שאמר דברי תורה, ואינן ערבין על שומעיהן ככלה זו שערבה על בעלה בשעת חופתה. נוח לו שלא אמרן. עיין שם. אי נמי "בערבה" - הנה נקדים מה דאיתא במדרש (ויקרא רבה ל. יב) על פסוק, "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים". (ויקרא כג. מ). פרי עץ הדר אלו ישראל מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח, כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם תורה, ויש בהם מעשים טובים. כפות תמרים אלו ישראל. מה התמרה הזו יש בו טעם ואין בו ריח, כך הם ישראל יש בהם שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים.
וענף עץ עבות אלו ישראל, מה הדס יש בו ריח ואין בו טעם, כך ישראל יש בהם שיש בהם מעשים טובים ואין בהם תורה, וערבי נחל אלו ישראל. מה ערבה זו אין בה טעם ואין בה ריח, כך הם ישראל יש בהם בני אדם שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים. ומה הקדוש ברוך הוא עושה להם, לאבדן אי אפשר, אלא אמר הקדוש ברוך הוא: יוקשרו כולם אגודה אחת. והן מכפרין אלו על אלו. ואם עשיתם כך, אותה שעה אני מתעלה. הדא הוא דכתיב: "הבונה בשמים מעלותיו" (עמוס ט. ו). ואימתי הוא מתעלה כשהן עשויין אגודה אחת. שנאמר: "ואגודתו על ארץ יסדה" (שם). לפיכך משה מזהיר לישראל ולקחתם לכם ביום הראשון עיין שם. ובא לרמוז שלמוכיח יש להוכיח את כל עם ישראל גם מי שאין בו ריח וטעם, כמו הערבה, כי אולי בעה"ו יש תקוה, ולא יחשוש שעל ידי שמזכה את הרבים יחסר מתלמודו, וכמו שהבאתי בספרי הקטן תפארת אבות (על פרקי אבות, עודנו כתב יד יזכנו השם יתברך להוציאו לאורה יחד עם כל אשר עימי בכתובים, מתוך בריאות איתנא ונהורא מעליא ושובע שמחות אכי"ר). על המשנה: "כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו" (פרק ה משנה כא). אפשר לפרש "חטא" לשון חסרון, וכדכתיב: "והייתי אני ובני שלמה חטאים" (מלכים א' א. א). שעניינו חסרון. ובא לרמוז שלא יאמר אדם מה לי לעסוק בזיכוי הרבים, חבל לי על הזמן, שהרי על ידי זה מתמעט תלמודי ואין אני מספיק ללמוד הרבה, לזה אמר כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו, והיינו שהשם יתברך יתן לו סייעתא דשמיא שמה צריך ללמוד לעצמו בזמן מרובה יספיק ללמוד בזמן מועט. ואולי לזה גם דקדק התנא ואמר אין "חטא" בא על ידו, ולא אמר אין "עון" בא על ידו. ולאור האמור יתיישב מה שדקדק מורנו הגאון רבי אלטר מאזוז ז"ל בספרו אבות על בנים שהיה לו לתנא לומר אינו חוטא? ולפי האמור ניחא. שהתכוין לרמוז כנזכר. וכאמור.
ח) "מול סוף" - שיזכור תמיד למול עיניו "סוף", שסוף אדם למות (ברכות יז.). וכך יתחזק יותר להשתדל ללמוד תורה כשעודו בחיים. ועיני צדיק תחזינה בגמרא (עירובין נד.) אמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, חטוף ואכול חטוף ואישתי, דעלמא דאזלינן מיניה כהלולא דמי. וראה לרבינו מנחם בר שלמה לבית מאיר "המאירי" ז"ל, בספרו בית הבחירה שכתב, על דברי הגמרא הנזכרים, וזה לשונו: ואל יתרשל בלימודו שמא לא יפנה דרך הערה אמרו חטוף ואכול חטוף ושתי דהדין עלמא כהלולא דמי כלומר כחופת חתן שהולכת מהר וכן לא יניח דברי תורה אף לצורך סעודתו אלא אם כן לפי הצורך ההכרחי דרך הערה דרשו חיתך ישבו בה אם משים עצמו כחיה זו שמסרחת אכילתה תלמודו מתקיים. עכ"ל. ומסופר על מרן הראב"ד מקודש הגאון רבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל, (מח"ס "שמחת כהן" ח"ח ועוד), שמגודל חשקו בתורה כבר כשהיה צעיר לימים, היה שוכח עצמו ולא מרגיש שהגיע זמן אכילה. וכרחם אב על בנים, כשהיו ההורים שלו באים וצועקים עליו שיקום לאכול ומקיים חטוף ואכול ברגעים אחדים בלי שיטעם לחיך את האוכל שלו כי ראשו ורובו באותו ענין שהיה לומד בו ואוכל מה שהוא וראשו בספר וסוף כל סוף מפסיק מלאכול וכמה היו ההורים שלו מתחננים לו לאכול עוד משהו והוא מסרב, הוא רוצה שלא להיות בבטן מלאה שאז לא יכול ללמוד כי ריבוי האוכל מעייף את האדם ומוריד עליו שינה והוא היה מצמצם את האוכל שלו כדי להיות בגוף קל וער לתלמוד תורה. (אשכבתיה דרבי דרוש ד). אי נמי "מול סוף"- רמז ליום המיתה שסוף אדם למות. (ברכות יז.). ובא לרמוז שימית עצמו באהלה של תורה, וכך יזכה לכתרה של תורה, וכדאיתא בגמרא (שבת פג:) אמר רבי יונתן: לעולם אל ימנע אדם את עצמו מבית המדרש ומדברי תורה ואפילו בשעת מיתה שנאמר: "זאת התורה אדם כי ימות באהל" (במדבר יט. יד). אפילו בשעת מיתה תהא עוסק בתורה. אמר ריש לקיש: אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה, שנאמר: "זאת התורה אדם כי ימות באהל" (במדבר יט. יד). עיין שם. ועיני צדיק תחזינה במדרש תנחומא (פרשת נח סימן ג אות ג) אלה תולדות נח נח, יתברך שמו של מלך מלכי המלכים הקב"ה שבחר בישראל משבעים אומות וכו', ומאי לא תמצא בארץ החיים וכי בארץ המתים תמצא אלא שלא תמצא תורה שבע"פ אצל מי שיבקש עונג העולם תאוה וכבוד וגדולה בעולם הזה אלא במי שממית עצמו עליה שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל (במדבר יט. יד). וכך דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל, וכו', ובפרשה שנייה כתיב בה בכל לבבכם ובכל נפשכם ולא כתב בכל מאדכם ללמדך שכל מי שאוהב עושר ותענוג אינו יכול ללמוד תורה שבעל פה לפי שיש בה צער גדול ונדוד שינה ויש מבלה ומנבל עצמו עליה לפיכך מתן שכרה לעולם הבא שנאמר העם ההולכים בחשך ראו אור גדול, אור גדול אור שנברא ביום ראשון שגנזו הקב"ה לעמלי תורה שבע"פ ביום ובלילה שבזכותן העולם עומד וכו', עיין שם. וכן פסק הרמב"ם ז"ל, (פרק ג מהלכות תלמוד תורה הלכה יב) וזה לשונו: אין דברי תורה מתקיימין במי שמרפה עצמו עליהן, ולא באלו שלומדין מתוך עידון ומתוך אכילה ושתיה, אלא במי שממית עצמו עליהן ומצער גופו תמיד ולא יתן שינה לעיניו ולעפעפיו תנומה, אמרו חכמים דרך רמז זאת התורה אדם כי ימות באהל אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו באהלי החכמים, וכן אמר שלמה בחכמתו התרפית ביום צרה צר כחכה, ועוד אמר אף חכמתי עמדה לי חכמה שלמדתי באף היא עמדה לי, עיין שם.
ט) "בין פארן ובין תופל" - "פארן" רמז לפריה ורביה, ללימוד תורה שהוא פרה ורבה בו, וראה בגמרא (חגיגה ג:)... ואף הוא פתח ודרש: "דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד" (קהלת יב. יא). למה נמשלו דברי תורה לדרבן? לומר לך: מה דרבן זה מכוין את הפרה לתלמיה להוציא חיים לעולם, אף דברי תורה מכוונין את לומדיהן מדרכי מיתה לדרכי חיים. אי מה דרבן זה מטלטל אף דברי תורה מטלטלין - תלמוד לומר משמרות. אי מה מסמר זה חסר ולא יתר אף דברי תורה חסירין ולא יתירין - תלמוד לומר נטועים, מה נטיעה זו פרה ורבה - אף דברי תורה פרין ורבין. עיין שם. וראה עוד במשנת רבי אליעזר (פרשה יג, עמוד 245) דבר אחר: תורת ה' תמימה. אימתי היא תמימה, כשאדם למד תורה ומוסיף עליה בכל עת. שכן התורה נקראת פרי, וצריכה להיות עושה פרי, שנאמר: "טוב פריי מחרוץ ומפז" (משלי ח. יט) עיין שם. ובין תופל", שגם דברים שנראה לו ח"ו שאינו פרה ורבה בהם, הכל ילמד, ולא יאמר ח"ו שמועה זו נאה ושמועה זו אינה נאה. וזה יעזור לו שלא יאבד מהונה של תורה, כמו שעיני צדיק תחזינה בגמרא (עירובין סד.) אמר רבי אחא בר חנינא: מאי דכתיב: "ורועה זונות יאבד הון" (משלי כט. ג). כל האומר שמועה זו נאה, וזו אינה נאה - מאבד הונה של תורה! עיין שם.
י) "ולבן" - רמז למחילת עונות, כמו שעיני צדיק תחזינה בגמרא (יומא טל:) על פסוק: "פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך" (זכריה יא. א). אמר רבי יצחק בן טבלאי: למה נקרא שמו לבנון - שמלבין עונותיהן של ישראל. עיין שם. רמז שעל ידי שעוסק בתורה ימחלו לו העונות, כדאיתא בגמרא (מנחות קי) אמר ריש לקיש, מאי דכתיב: "זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם" (ויקרא ז. לז). כל העוסק בתורה כאילו הקריב עולה מנחה חטאת ואשם אמר רבא, האי לעולה למנחה עולה ומנחה מיבעי ליה? אלא אמר רבא, כל העוסק בתורה אינו צריך לא עולה (ולא חטאת) ולא מנחה ולא אשם, (אין צריך לא עולה וכו' - דהכי משמע זאת התורה לעולה כלומר במקום העולה למנחה בשביל המנחה כגון לכם בשבילכם כלומר התלמוד תורה מכפר על עונותינו. רש"י). עיין שם. וכן אמרו במדרש (ויקרא רבה כה. א): אם נכשל אדם בעבירה ונתחייב מיתה בידי שמים, מה יעשה ויחיה? אם היה למוד לקרות דף אחד - יקרא שני דפים, לשנות פרק אחד - ישנה שני פרקים. אלמא יש כפרה ברוב לימוד. ויעשה חסד ואמת, ובזה יתכפרו עוונותיו, שנאמר: "בחסד ואמת יכופר עון" (משלי טז. ו). עיין שם. וכן איתא בזוהר הקדוש (שלח קנט.) על פסוק: "ויבאו עד נחל אשכול וגו'" (במדבר יג. כג). רבי יהודה פתח, "כה אמר האל ה' בורא השמים ונוטיהם וכו'" (ישעיה מב. ה). כמה יש להם לבני אדם להסתכל בעבודת הקדוש ברוך הוא, כמה יש להם להסתכל בדברי תורה שכל מי שעוסק בתורה כאילו מקריב כל הקרבנות שבעולם לפני הקדוש ברוך הוא, ולא עוד אלא שהקדוש ברוך הוא מכפר לו על כל עונותיו ומתקנים לו כמה כסאות לעולם הבא עיין שם.
יא) "וחצרות"- רמז לבית המדרש, וכדכתיב: "נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'" (תהלים פד. ג). רמז למה שאמרו חז"ל שאדם הלומד בבית הכנסת או בבית המדרש זה סגולה שיבין יותר תלמודו. כמו שעיני צדיק תחזינה במדרש תנחומא (בחוקותי אות ג) "אם בחקתי תלכו" (ויקרא כו. ג). זה שאומר הכתוב: "חכמות בחוץ תרנה ברחובות תתן קולה" (משלי א. כ). שאל רבי שמואל בר נחמני את רבי יונתן בר' אלעזר שהיה עומד בשוק אמר לו: שנה לי פרק אחד. אמר לו: לך לבית הלימוד ואני אשנה לך שם. אמר לו: רבינו לא כך למדתנו, "חכמות בחוץ תרונה" אמר ליה: יודע אתה לקרות, ואין אתה יודע לשנות. מהו: "חכמות בחוץ תרונה"? בחוצה של תורה. אמר לו: המרגלית היכן נמכרת היא, לא בחוץ, אבנים טובות ומרגליות היכן הן נמכרות לא במקום הידוע. אין מוליכין אותן לא לבעלי ירקות ובצלים ושומים אלא במקום סוחרים אלא לא בחוץ. כך התורה בחוץ היא נאמרת. שנאמר: "חכמות בחוץ תרונה ברחובות" מהו ברחובות? במקום שמרחיבין. והיכן מרחיבין לה? בבתי כנסיות ובבתי מדרשות לכך נאמר: "ברחובות תתן קולה" עיין שם. וראה עוד בתלמוד ירושלמי ברכות (פרק ה הלכה א) אמר רבי יוחנן ברית כרותה היא היגע תלמודו בבית הכנסת לא במהרה הוא משכח. עיין שם.
יב) "ודי זהב" - שיאמר די לזהב, דהיינו שימעיט בסחורה, וכך יזכה לכתרה של תורה, וכמו שאמרו חז"ל בגמרא (ערובין נה.) שהתורה לא תמצא לא בסחרנים ולא בתגרים. וכן אמרו חז"ל באבות (פרק ו משנה ה) התורה נקנית במיעוט דרך ארץ היינו במיעוט סחורה, וכן איתא בגמרא (נדרים פא.) הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה. וכן אמרו חז"ל במסכת אבות (פרק ו משנה ד) כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל, ומים במשורה תשתה, ועל הארץ תישן, וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל עיין שם. אי נמי יש לפרש "ודי זהב" - להיפך, ושבעים פנים לתורה, (במדבר רבה נשא יג. טז). הכוונה דעל ידי שיש לו די זהב- ממון יכול לזכות לכתרה של תורה, והנה בספר אוצר המדרשים (עמוד 168) איתא שלשה קולות משמחין את הלב קול כספים וקול תורה וקול גשמים עיין שם. וראה עוד בתלמוד ירושלמי (תרומות ח-ח) מעשה ברבי יוחנן שגזלו ממנו ממון אנשים ממקום קניה. נכנס רבי יוחנן לבית המדרש, והיה רבי שמעון בן לקיש שואלו הלכות ולא השיב לו. שאל לו ולא השיב לו. אמר לו: מה זה שאין אתה משיב לי כעת? אמר לו: כל האברים תלויים בלב והלב תלוי בכיס. וכיון שנטלו ממני מעותי אין דעתי מיושבת עלי וכו' עיין שם. וראה עוד למורנו הגאון רבי שלמה דאנה ז"ל בספרו שלמי תודה בחידושיו לפרשת נשא שהביא מה שכתב הרב כנסת הגדולה ז"ל (סימן רמו בהגהות בית יוסף, משם מהרי"ל ז"ל), שכשהיה רבינו תם (נכדו של רש"י) לומד היה מניח לפניו כיס של זהובים כדי שיהיה לבו שמח ורחב לעסוק בתורה עיין שם. הרי שלך לפניך שעל ידי הממון זוכה לכתרה של תורה. או יש לפרש כיוצא בזה, ע"פ מה שהביא שם עוד הרב שלמי תודה הנזכר משם הרב הקדוש מהר"א הכהן ז"ל בספר מעיל צדקה (סימן אלף רע"ו) משם הרב חס"ל ז"ל, שכל מי שמתקשה באיזה דבר מדברי תורה יתן צדקה ויאורו עיניו עיין שם.
נמצאנו למדין שעל ידי הממון יוכל לעסוק האדם בתורה. וכדאיתא באבות (פרק ג משנה כא) רבי אלעזר בן עזריה אומר, וכו' אם אין קמח אין תורה. וכן שעל ידי שנותן ממון לצדקה יוכל להבין את התורה וכאמור. וכיוצא בזה ראיתי בספר אמת מקאצק תצמח (עמוד פח אות רעז) מסופר על חסיד אחד שבא להרב הקדוש רבי מנחם מנדל מקוצק זצ"ל, והתאונן על ששוכח את החידושים שמחדש, יעץ לו הרבי לעשות איזה מצוה או להפריש צדקה בשעה שמחדש בתורה ויועיל לו לזכרון עיין שם. או יש לפרש כיוצא בזה, שבא לרמוז בהקדים מה דאיתא בגמרא (פסחים נג:)… רבי יוסי בר אבין אמר, מטיל מלאי לכיס של תלמידי חכמים היה. דאמר רבי יוחנן, כל המטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים זוכה ויושב בישיבה של מעלה שנאמר: "כי בצל החכמה בצל הכסף" (קהלת ז. יב). עיין שם. וראה עוד לגאון עוזנו רבי חיים יוסף דוד אזולאי ז"ל בספרו מדבר קדמות (מערכת מ אות לו) שכתב, וזה לשונו: "מחזיק לתלמיד חכם להנותו מנכסיו שיוכל לעסוק בתורה לעולם הבא אף אם הוא עם הארץ מלמדין אותו" עיין שם. ושמעתי ממעלת ידיד נפשי רב אחאי הגאון המופלא וכבוד ה' מלא, רבי אהרן הכהן שליט"א, מעשה בזה, על הגאון רבינו חיים מולואזין זצ"ל, שפעם נתקשה באיזה משנה ולא הבין אותה. ובא אליו בחלום כפרי אחד (שנפטר חודש קודם), והסביר לו את המשנה. שאלו הגאון: מהיכן ידע ביאור משנה זו?!. ענה לו: "כיון שהוא בחיים חיותו היה מחזיק תלמידי חכמים, זכה להכנס לגן עדן, ולימדו אותו את כל התורה כולה תוך זמן קצר מאד". "ישמע חכם ויוסף לקח"!. אי נמי יש לפרש "ודי זהב" - שאם יעסוק בתורה אפילו היה עני בתחילה, סופו שיהיה עשיר. וכמו שאמרו חז"ל במסכת אבות (פרק ד משנה יא) רבי יונתן אומר, כל המקיים את התורה מעוני, סופו לקיימה מעושר. וכן מסופר על מר זקני הגאון רבי מעתוק עתוגי הכהן זצ"ל, (מח"ס יקר הערך, איש הערך), שבקטנותו היה יתום, ועני מרוד, ולמרות זה ישב שקד ועמל הרבה בתורה, עד שזכה בס"ד לתורה ועשירות בשלחן אחד זיע"א.
כתב הרמ"א ז"ל בשולחן ערוך יורה דעה (סימן רמט) משם הרשב"א ז"ל, וזה לשונו: מדת התורה שהיא כותבת ומפרסמת עושי מצוה. ואם תורה עשתה כן, צריכין אנו להלך אחר מידותיה של תורה שהן דרכי נועם. לכן ראיתי לנכון לפרסם את בעלי המצוה התורמים היקרים והם: מתפללי בית הכנסת "בית דוד" על שם מורנו הרב הדיין המצויין רבי דוד כהן יהונתן זיע"א, רובע ו' אשדוד. השם עליהם יחיו אמן. וכן את ידידנו היקר והנעלה יוסף סבן ובניו: משה, גולן, הי"ו, בעלי החנות "יוסף מלך הדגים" ברובע ב' אשדוד. ובניו, אלפונס, אלי, הי"ו בעלי החנות "ברכת הים" רובע ו' אשדוד. וכן ידידנו היקר שלמה ממן הי"ו, בעל חנות פירות בשוק העירוני ברובע ב' אשדוד. וכן ידידנו היקר מיכאל דהן הי"ו, בעל חנות בשר מהדרין רובע ו' אשדוד. וכן ידידנו היקר ויקטור קדוש הי"ו, בעל חנות בשר מהדרין רובע ב' אשדוד. וכן ידידנו היקר אסף לוי הי"ו, בעל פתריה דהרי רובע ו' אשדוד. וכן ידידנו היקר ר' אפרים פור הי"ו, בעל חנות הלבשה "תומכי תורה" רובע ז' אשדוד, וכן ידידנו היקר יובל בוזנח הי"ו, בעל חנות אופטיקה מרכז הראיה ס.י.ב אופטיק רובע ז' אשדוד. וכן ידידנו היקר ר' הלל כהן הי"ו, בעל חנות "מעטפות ונייר כהן" אשדוד, וכן ידידנו היקרים אורן ונוריאל שמחי הי"ו, בעלי חנות "כל בו שמחי" רובע ז' אשדוד. וכן ידידנו היקר ר' עזרא שור הי"ו, בעל מכבסת "חיש צח" אשדוד. וכן ידידנו היקר ר' שלמה אסייג הי"ו, בעל אולמי "ארמונות המלך שלמה" אשדוד. וכן ידידנו היקר נעים זמירות ישראל הזמר ר' אשר אלחרר הי"ו, בעל תקליטית "הזוהר" אשדוד. וכן ידידנו היקר שלמה בן דוד הי"ו, וכן ידידנו היקר גבריאל סבאג הי"ו, וכן ידידנו היקר חיים מימון הי"ו. וכן ידידנו היקר יוסי בן חמו הי"ו, וכן ידידנו היקר רפי מיארה הי"ו. וכן ידידנו היקר שמעון צרפתי הי"ו, וכן ידידנו היקר שמואל אזולאי הי"ו ובנו דוד אזולאי הי"ו, וכן ידידנו היקר ר' יוסף ינון מאזוז הי"ו, וכן ידידנו היקר ר' מצליח עסיס הי"ו, וכן ידידנו היקר הגאון רבי רחמים עמרוסי הי"ו, וכן את אחי היקר ר' אפרים הכהן הי"ו, ודודי היקר ר' חיים הכהן הי"ו, וכן שאר התורמים היקרים החפצים בעילום שמם, שעזרו ועוזרים לנו בהונם ואונם, הן בעבר והן בהווה והן בעתיד בעזרת ה' יתברך, אחד המרבה ואחד הממעיט, הם וכל משפחתם ה' עליהם יחיו אמן, כל קוני ברכת השנה לחיזוק גמחי"ם הן בעבר, הן בהווה, והן בעתיד. וכן שאר הידידים העוזרים לנו מידי פעם בפעם (החפצים בעילום שמם, הי"ו, וכלפי שמיא גליא, בהסעת הדברים ברכבם מהחנויות הנזכרים אל הבית לחלקם למשפחות ה' עליהם יחיו אמן, (הגם שלפעמים יש להם טורח גדול בזה...). הם ומשפחתם ה' עליהם יחיו אמן, כולם ישאו ברכה מאת השם יתברך, אלהי המערכה, ויריק עליהם שפע ברכה והצלחה (וידוע מה שרמזו המפרשים ז"ל, בפסוק: "ויקחו לי תרומה" (שמות כה. ב). שהתיבות הנ"ל עולים בגמטריא כמנין שפע ברכה והצלחה בדיוק!). ממרומים, וימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה בגשמי וברוחני, ויזכו לכל הברכות האמורות בתורה אמן ואמן. ונזכה כולנו יחד לשוב בתשובה שלמה לעבודתו יתברך. ויהיו כל מעשינו לשם שמים אמן. וראה עוד בהקדמתי לספרי הקטן "מתוק לחכי" מה שהארכתי בסייעתא דשמיא במעלת נותני צדקה מפי סופרים וספרים. עיין שם ותרוה נחת.
ולזיכוי הרבים אמרתי להעתיק כאן את שמות הגמחי"ם לפי סדר א-ב. א) אמבטיה לתינוק. ב) אמירת קדיש לעילוי נשמת הנפטרים לשם שמים!. ג) ארון קודש נייד. ד) בולים ומעטפות. ה) ברגים למשקפיים. ו) ברכונים ברכת המזון (נוסח ספרד). ז)בשמים להבדלה- לברית מילה וכיוצא. ח)דבק (כל הסוגים). ט) דפי היתר עיסקא. י) דרשות לכל אירוע. יא) דף הנהגות ישרות מגדולי הרבנים זצ"ל, (לע"נ הנפטרים לחלק ביום אזכרה של השבעה או השלושים מודפס לע"נ הנפטר, להשיג עותק אחד ולצלם לזיכוי הרבים כל כמות שירצה!). יב) הדפסת מודעות תורניות לזיכוי הרבים בלבד! (מודעה אחת). יג) הזמנה לבר מצוה (דוגמאות למשפחות נצרכות). יד) "ובלכתך בדרך" - ספרים קטנים בכל מיני מקצועות התורה. בשביל נסיעה באוטובוס וכיוצא. טו) חוטי תפירה. טז) חלות לשבת. יז) טלית. יח) טלפון. (מכשיר אלחוטי או רגיל). יט) יין לשבת. כ) כבל מאריך. כא) כסאות כתר. כב) כסא אוכל לתינוק. כג) כסא בטיחות לרכב. כד) כסאות נכים הליכונים, מקלות הליכה ועוד. כה) כלי עבודה. (מקדחה מברגה ועוד). כו) כרית לברית מילה. כז) כריות. כח) כלי מטה. (סדינים ציפיות ועוד). כט) לולים. ל) לימוד משניות לע"נ הנפטרים. (מסכת אחת ללא תשלום). לא) מאווררים. לב) מגבות. לג) מגשים לשמחות. לד) מוצרי תינוקות- בקבוקים, ומוצצים. לה) מזוזות. להשאלה בלבד. לו) מזכרת יפה לברית מילה, רמזים והלכות הרמוזים בתיבת "מילה", עם כיתוב מזכרת משמחת הברית מילה של... (עותק אחד חינם, ויצלם בכל כמות שירצה). לז) מזכרת יפה לבר מצוה, סגולות לזכרון לימוד התורה מפי סופרים וספרים, עם כיתוב מזכרת משמחת הבר מצוה של... (עותק אחד חינם, ויצלם בכל כמות שירצה). לח) מזכרת יפה לחתונה, הנהגות נפלאות ומוסרים ממורנו הגאון רבי שלום הכהן זצוק"ל וזיע"א, עם כיתוב מזכרת משמחת החתונה של...
(עותק אחד חינם, ויצלם בכל כמות שירצה). טל) מכשירים רפואיים. (מדחום, מכשיר אנלציה, מכשיר אדים חמים). מ) מזרונים. מא) מטבעות לפדיון הבן. מב) מטריות. מג) מידע תורני ממוחשב. תנ"ך, ש"ס, ומדרשים שו"ת ועוד. מד) מידע על תאריך בר מצוה מלועזית לעברית. מה) מידע על תאריך אזכרה מלועזית לעברית. מו) מיחם. (דוד למים חמים). חשמלי, וכן לא חשמלי להניח על הפלאטה. מז) מידע על זמני נץ החמה, שקיעה, זמן כניסת שבת, על פי לוח "כסא רחמים המדוייק! מח) מטריה ואביזרים לשמח כלה. מט) מכונת תספורת. נ) מכשירי כתיבה. נא) מנורות. נב) מערכת הגברה. נג) מגש לפדיון הבן. נד) משאבת חלב. נה) נרות, (גם נרות נשמה). נו) נייר חתוך לשבת. נז) סגולה ללידה קלה- ספר "נועם אלימלך". וכן מעין קמיע לשמירה, ובו ברכת כהנים. נח) סולם. נט) סוכריות לשבת חתן. ס) סידורים. סא) סל לטבילת כלים. סב) ספר תורה. סג) ספריית- ספרי לימוד בכל מקצועות התורה תנ"ך, דרוש, מוסר, ש"ס, הלכה, ועוד. (למעלה מ-5.000ספרים!) סד) ספריית ספרי קריאה לילדים ולנוער. (למעלה מ-250 ספרים!). סה) ספרי "ברית עולם". לחנוכת הבית ולליל (הזוהר) ברית יצחק. סו) ספרי "בית מנוחה", קריאה לע"נ הנפטרים, וכן ספרי "אדרא רבה" המחולק. סז) ספר תהלים המחולק. סח) עריסות. סט) עציצים (אגרטל עם פרחי משי להניח ליופי על שולחן שבת חתן וכיוצא). ע) פלטה לשבת. עא) פסוקים לשמות. עב) צבע לתפילין. עג) קופסא לעדשות ותמיסה לניקוי עדשות. עד) קופסאות גדולות לסלטים. עה) קלטות, שירים חסידי, מזרחי ועוד. עו) קלטות מוסר מגדולי המרצים נר"ו. עז) קלטות הלכה מגדולי הפוסקים נר"ו. עח) קלטות לילדים לגיל הרך, סיפורי חז"ל ועוד. עט) קלטות קריאת פרשת השבוע עם טעמי המקרא, (על כל פרשה) בדקדוק ובדיוק, על ידי הקורא הותיק רבי יעקב צרפתי נר"ו. פ) שידוכים. פא) שולחנות וספסלים. פב) שמיכות. פג) תאורה, (כבל מאריך עם בתי מנורה). פד) תבניות אפיה. פה) תיקי נסיעות. פו) תלבושת לכלה תוניסיאית לחינה. פז) תפילין. פח) תרופות. (כדורי אקמול, יוד, פלסטרים, ועוד). פט) תחפושות ואביזרים לפורים. צ) הנחה להזמנת תקלטיית "הזוהר" בניצוחו של ידידנו רבי אשר אלחרר נר"ו, למזמין דרכנו. צא) הנחה להזמנת אירוע באולמי "ארמונות המלך שלמה" אשדוד. בהנהלת ידידנו רבי שלמה אסייג נר"ו, למזמין דרכנו. סך הכל צ"א סוגי גמחי"ם. ובא סימן: "אמן"! ועוד היד נטויה בעזרת האל וישועתו, ובלי נדר להוסיף עוד גמחי"ם לתועלת הרבים בס"ד, כל הגמחי"ם הם בעזה"י ובל"ן לאקמא שכינה מעפרא, ולהצלחת כלל ישראל בארץ ובתפוצות בגשמי וברוחני אמן. ולע"נ כל נפטרי ישראל.
עוד מפעולות הגמ"ח: חברת תהלים. עזרה למשפחות נצרכות, עזרה לחתנים, שיעורי תורה לנוער ולמבוגרים. הכנה לבר מצוה. הדרכת חתנים. יעוץ בשלום בית. ועוד. - גמ"ח חסדי דוד אשדוד גמטריא "נדבות" (תהלים סח. י) הגמחי"ם שיש ברשותנו בסייעתא דשמיא הוא בזכות נדיבי עם ה' עליהם יחיו אמן. וכן גמטריא "כי שלום אהלך" (איוב ה. כד.) ויובן על פי מה דאיתא בגמרא (בבא מציעא נט.) אמר רבי יהודה, לעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו, שאין מריבה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא על עסקי תבואה שנאמר, "השם גבולך שלום חלב חיטים ישביעך" (תהלים קמז. יד) עיין שם. ויש לנו באמתחתינו הרבה סיפורים על שלום בית וכיוצא בזכות הגמחי"ם המתנהלים על ידינו בסייעתא דשמיא, ואין כאן מקום להאריך. והשם יתברך יעזרנו על דבר כבוד שמו אמן ואמן. - כל מי שיש לו מהמוצרים הנזכרים לעיל, במצב תקין, ויכול לתרום. או רוצה לעזור בכל תרומה שהיא, יפנה אלינו, ותבוא עליו ברכת טוב!
המלצה מאת כבוד מעלת מורי ורבי ועטרת ראשי, הרב החסיד שבכהונה, הגאון הגדול, עצום ורב, זקן רבני העדה, כמוה"ר רבי נסים הכהן שליט"א. (זצוק"ל וזיע"א, מח"ס שו"ת מעשה נסים ו"ח)
כבר נודע הרבה זמן המפעל היקר אשר בשם גמ"ח "חסדי דוד" אשר ע"י החה"ש... ר' יוסף הכהן הי"ו באשדוד, אשר מטרתו שיעורי תורה לילדים ולנוער, ולבעלי בתים, הדפסת גליון תורני, גמ"ח מתן בסתר, גמ"ח קלטות מוסר, גמ"ח ספרים, גמ"ח חלוקת פירות וירקות לנזקקים. גמ"ח חלוקת דגים ובשר. ועוד ועוד... (למעלה משישים סוגי גמחי"ם בן פורת יוסף, כן ירבו!). וכדאי להחזיק בידו כדי שיוכל להמשיך בפעולותיו אלו ולהגדיל אותם. וכל העוזר עוזרים לו מן השמים.
בברכת התורה. ע"ה נסים הכהן סילט"א.
המלצה מאת כבוד מעלת מורי ורבי ועטרת ראשי, מרן ראש הישיבה הגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א.
גם אני מצטרף לכל האמור, ותחזקנה ידכם להגדיל תורה וחסד ושכרכם כפול מן השמים.