אור ברסלב

יוסף לקח - משלי

פרק כו

פרק כה

ומשל בפי כסילים. (כו. ז)

אפשר לפרש בדרך דרש ורמז, שבא לרמוז כי יש אנשים, שהם אוהבים לשמוע בדרשה, רק את המשל, אולם כשהדרשן מגיע למוסר, הוא הנמשל, הלקח היוצא מן המשל, אותם אנשים פחות מקשיבים לדרשן, וראשם נמצא רק בסיפור המשל. וזהו כסילות שידע רק משל ולא את הנמשל. והבן. וראה עוד להגאון הרב רחמים בוכריץ ז"ל באורחות חיים בפירושו מנחה חדשה שכתב, על פסוק זה, וזה לשונו: לכאורה זה היפך דבריו בראש הספר? ואפשר ליישב כי המשל לא יצטרך אלא למי שהוא כסיל מה שאין כן החכם. עכ"ל.

באפס עצים תכבה אש. (כו. כ)

אפשר לפרש בדרך דרש ורמז, בהקדים מה דאיתא בגמרא (תענית ז.) אמר רבה בר בר חנה: למה נמשלו דברי תורה כאש, שנאמר: "הלא כה דברי כאש נאם ה'" (ירמיה כג. כט). לומר לך: מה אש אינו דולק יחיד - אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי. והיינו דאמר רבי יוסי בר חנינא: מאי דכתיב: "חרב אל הבדים ונאלו" (ירמיה נ. לו). חרב על שונאיהן של תלמידי חכמים שעוסקין בד בבד בתורה, ולא עוד אלא שמטפשין, שנאמר ונאלו, ולא עוד אלא שחוטאין: כתיב הכא ונאלו וכתיב התם: "אשר נואלנו ואשר חטאנו" (במדבר יב. יא). ואיבעית אימא מהכא: "נואלו שרי צען [וגו'] התעו את מצרים" (ישעיה יט. יג). אמר רב נחמן בר יצחק: למה נמשלו דברי תורה כעץ, שנאמר: "עץ חיים היא למחזיקים בה" (משלי ג. יח). לומר לך: מה עץ קטן מדליק את הגדול - אף תלמידי חכמים, קטנים מחדדים את הגדולים. והיינו דאמר רבי חנינא: הרבה למדתי מרבותי ומחבירי יותר מרבותי, ומתלמידי יותר מכולן. וראה עוד בגמרא (תענית כג.) או חברותא או מיתותא. עיין שם. וזהו רמז הכתוב: "באפס עצים", דהיינו שאין תלמידי חכמים לומדים יחד זה גורם "תכבה אש", שהתורה הנקראת אש, תכבה, והיינו כיון שלא עוסקים בה ביחד, ואינה מתקיימת ביחידי וכאמור.

אי נמי אפשר לפרש בדרך דרש ורמז, "עצים", רומז לתלמידי חכמים וכנזכר לעיל (בפירוש הראשון), והנה תיבת "אש" נוטריקון אכילה שתיה. ויובן בהקדים מה דאיתא בגמרא (תענית כד:) אמר רב יהודה אמר רב: בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת: כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני דיו בקב חרובים מערב שבת לערב שבת. עוד נקדים מה דאיתא בתנא דבי אליהו זוטא (פרק יט) עשו ויעקב נחלקו בעולמות, עשו נטל עולם הזה ויעקב נטל עולם הבא. והנה מה שאנו אוכלים בעולם הזה שהוא חלקו של עשו, זה מזכות התורה. שהרי מזכותה יש קיום לעולם וכמו שאמרו חז"ל בגמרא (עבודה זרה ג.) דהקדוש ברוך הוא עשה תנאי עם מעשה בראשית, ואמר: אם ישראל מקבלים את תורתי מוטב. ואם לאו, אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו. עיין שם. והיינו שבזכות העצים אלו הצדיקים שעוסקים בתורה העולם ניזון, ויש קיום לאכילה ושתיה, אולם כאשר אין צדיקים שעוסקים בתורה, תכבה "אש" נוטריקון אכילה שתיה. אין קיום לאכילה ולשתיה וכאמור.

אי נמי אפשר לפרש בדרך דרש ורמז, "עצים", רומז לתלמידי חכמים וכנזכר לעיל (בפירוש הראשון), והנה תיבת "אש" נוטריקון אכילה שתיה. ויובן בהקדים מה שכתבו בעלי המוסר ז"ל, שיש לאדם להמנע מללכת מסעודה שלא נמצאים בה תלמידי חכמים, מחשש שיגיעו לדברי ליצנות ודברים אסורים רחמנא ליצלן. וראה בגמרא (סנהדרין כג.) כך היו נקיי הדעת שבירושלים עושין: וכו', ולא היו נכנסין בסעודה אלא אם כן יודעין מי מסב עמהן. וראה עוד למור"ם ז"ל בשולחן ערוך יורה דעה (סימן רסה סעיף יב) שכתב, וזה לשונו: כל מי שאינו אוכל בסעודת מילה, הוי כמנודה לשמים. ודוקא שנמצאו שם בני אדם מהוגנים, אבל אם נמצאו בני אדם שאינם מהוגנים, אין צריך לאכול שם. וראה עוד בזה למרן הראשון לציון רבינו עובדיה יוסף נר"ו בשו"ת יביע אומר ח"ד חלק יורה דעה (סימן יט) עיין שם. וראה עוד להרב אורחות צדיקים ז"ל, בשער האהבה שכתב, וזה לשונו הצריך לנו כאן: וצריך מאד להיזהר מחיבור בני אדם שאינם מהוגנים, כדי שלא ילמד ממעשיהם, ולהתרחק ממושב לצים. ואמר החכם לבנו: כי יעלה בלבבך להתחבר עם בני אדם, התחבר עם חכם, כדכתיב (משלי יג כ): "הולך את חכמים יחכם", ונאמר (משלי ט ט): "תן לחכם ויחכם עוד", שאם תחכם יפארך ולא יחלוק על חכמתך, ואז תדע שתוכל לסמוך על חכמתך. אם יכבדוהו - יכבדך, יהדרוהו - יהדרך, אם תצטרך לעזרתו - יעזרך, ומה שתאמר - יצדיקך, אם תכעוס - יסבלך. ותלמד ממעשיו הטובים. עיין שם. וזהו רמז הכתוב: "באפס עצים", דהיינו כשאין תלמידי חכמים בסעודה "תכבה אש", אש נוטריקון אכילה שתיה והיינו שלא ילך לסעודות לשם.

אי נמי יש לפרש באפס עצים, כפשוטו כשאין עצים, "תכבה אש", והנה תיבת "אש" נוטריקון אכילה שתיה. ויובן בהקדים מה דאיתא בגמרא (גיטין נו.) שהיו שלשה עשירים בירושלים בזמן המצור, נקדימון בן גוריון, בן כלבא שבוע, בן ציצית הכסת, אמר אחד מן השלשה העשירים, אני אזון ואפרנס לבני העיר ירושלים בחטים ושעורים, ואחד אמר שיפרנס להם ביין ומלח ושמן, ואחד אמר שיתן להם עצים לחמם ולבשל, ושבחו חכמים לזה שאמר שיתן להם עצים, לפי שרב חסדא מסר לעבדיו כל המפתחות של האוצרות רק המפתח של העצים לא מסר, כי אמר רב חסדא לאוצר אחד של חטים צריכים שישים אוצרות עצים. עיין שם. וזהו רמז הכתוב: "באפס עצים", תכבה "אש" נוטריקון אכילה שתיה. כשאין עצים אי אפשר לבשל אוכל וכאמור.

בשפתיו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה. כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו. (כו. כד-כה)

אפשר לפרש סמיכות הכתובים: בהקדים מה דאיתא בגמרא (סוכה נב.) ששלמה המלך ע"ה קרא את היצר הרע בשם שונא. עוד נקדים מה דאיתא בגמרא (סוכה נב:) אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: יצר הרע מסיתו לאדם בעולם הזה, ומעיד עליו לעולם הבא. שנאמר: "מפנק מנוער עבדו ואחריתו יהיה מנון" (משלי כט. כא). שכן באטב"ח של רבי חייא קורין לסהדה מנון. עיין שם. והיינו שאדם צריך להתרחק מן השונא הוא היצר הרע, שמתחנן לאדם ומסית אותו לחטוא בעולם הזה, ומעיד עליו לעולם הבא.

כורה שחת בה יפל וגולל אבן אליו תשוב. (כו. כז)

אפשר לרמוז בזה המעשה דאיתא בגמרא (בבא קמא נ:) מעשה באדם אחד שהיה מסקל מרשותו לרשות הרבים ומצאו חסיד אחד אמר לו ריקה מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך (מרשות שאינה שלך - שמא אתה עתיד למוכרה רש"י). לרשות שלך (לרשות שלך - רשות הרבים כל ימיו הוא שלו רש"י). לגלג עליו (לגלג עליו - לא היה מכיר טעמו של דבר רש"י). לימים נצרך למכור שדהו והיה מהלך באותו רשות הרבים ונכשל באותן אבנים אמר יפה אמר לי אותו חסיד מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך עיין שם. והרי הוא כמבואר.

תוכן העניינים

יוסף לקח - משלי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה