אור ברסלב

יהל אור· רבי יהודה לייב ברבי יוסף הלוי

פ

ע

בע"ז דמ"ט ע"ב ברש"י סד"ה ונשתרי וכו' ומיהו כי מזבין לי' חוץ מדמי יי"נ שבו לא מתהני מידי משום דליתא לאיסור בעיניה, עכ"ל, ועיין במהרש"א ומהר"ם שנתקשו מאוד בזה, והמהר"ם מחק לגמרי ד' תיבות אלו "משום דליתא לאיסור בעיניה" עיי"ש:

ולפע"ד הי' נראה פשוט, דלכאורה איך מתיר רשב"ג למכור חוץ מדמי יי"נ שבו, הלא דבר האסור בהנאה אסור ג"כ לתנו במתנה, דהמקבל מחזיק לו טובה עבור זה, ונמצא נהנה בזה, דבשלמא זה לא קשיא איך מותר ליתן מתנה לעכו"ם דהא אסור משום לא תחנם, די"ל כיון שאיני מתכוון להנות להעכו"ם, רק למכור את שלו, מותר, עיין בפלתי סי' ק"י ס"ק א', או אפשר דמוכרו לגר תושב, דנראה דמותר לו לשתות יי"נ, דלא נאסר זאת רק לישראל, אבל עכ"פ איך נהנה במה שהגוי מחזיק לו טובה, וצ"ל דכיון שמוכר לו הכל ביחד, והגוי אינו מרגיש במה שמוזיל גבי', ממילא אינו יודע להחזיק לו טובה, כמ"ש הפלתי שם, וא"כ אינו נהנה מהאיסור כלל, וזה הוא כוונת רש"י לעיל בד"ה אבל חביות, שכתב דאסור למכור כל חביות לבדה או להשקות מהן לחמרים עכו"ם משום דאיתא לאיסורא בעיניה, עכ"ל, נקט בזה תרי מילי, למכור, וגם להשקות, פירוש אף להשקות בחנם, והיינו משום דאיתא לאיסורא בעיניה, שכל חביות וחביות שמוכר לו או כל כוס וכוס שנותן לו הוא בעינו, ר"ל בפני עצמו, בלתי מעורב עם אחר, ונמצא נהנה ממכירת כל חביות בפני עצמו וגם הגוי מחזיק לו טובה על כל כוס וכוס בפני עצמו שנותן לו, וביניהם יש היי"נ, ונמצא נהנה מיי"נ, אף שאינו יודע איזהו היי"נ, מ"מ נהנה ממנו בפני עצמו, אבל כאן כתב רש"י דכי מזבין כולי' "ביחד" חוץ מדמי יי"נ שבו [בין לח בלח שמוכר כל היין יחד ובין יבש ביבש שמוכר כל החביות יחד חוץ מדמי איסור שבו] לא מתהני מידי, משום דליתא לאיסור בעיני', ר"ל בפני עצמו, רק מוכר הכל ביחד, ומבליע לו דמי היי"נ להגוי, והגוי אינו מרגיש בזה, ואין מחזיק לו טובה, ונמצא דלא נהנה בזה מהיי"נ כלל, ועיין בפסחים דכ"ג ע"ב בתו' ד"ה ואבמה"ח:

תוכן העניינים

יהל אור

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה