אור ברסלב

יהל אור· רבי יהודה לייב ברבי יוסף הלוי

מ

ל

שם דמ"ה ע"א ניקב קרום של מוח, רו"ש וכו' קרמא עילאה, ופירש"י וז"ל, קרמא עילאה. המחובר לגלגולת מבפנים, עכ"ל, ונעה"ג אצלי בזה"ל:

נלפע"ד כוונת רש"י בזה, משום דגם על עצם הגלגולת מבחוץ יש ג"כ קרום דבוק עליו, והוא מתחת לעור, ומדאינו ניכר מבפנים כי אם קרום אחד, כמ"ש רש"י לקמן בד"ה כנגדו, ולזה הי' אפשר לומר לכאורה דקרמא עילאה הוא הדבוק על הגלגולת מבחוץ, וקרמא תתאה הוא. אותו הניכר מבפנים, ולזה אמרו עליו חייתא דמנח ביה מוחא, משום דהעליון אין מונח בו המוח, רק העצם תחתיו, ולזה כתב רש"י שאינו כן, רק קרמא עילאה הוא המחובר להגלגולת מבפנים, ותתאה הוא הקרום הרך שתחת קרום העליון, שהמוח מונח ממש בתוכו, והגם שאינו ניכר מפני דקותו, מ"מ יש עוד קרום מבפנים, וזה הוא דיהיב לקמן סימן שכנגדו בביצים ניכר, כמו שפירש"י לקמן, ואלו הי' הפירוש כנ"ל לא הי' צריך לסימן, דהא שני הקרומים ניכרים הם, ועוד דהקרום הדבוק על העצם מבחוץ לא נקרא קרום של מוח, וגם לא מסתבר כלל שיהי' שום טרפות בקרום זה, והכי משמע להדיא לקמן דנ"ו גבי הכתה חולדה על ראשה דמכניס ידו לפנים ובודק וכו', ואי נימא דקרמא עילאה הוא הקרום שעל הגולגולת מבחוץ, א"כ למ"ד קרמא עילאה אין ראי' ממה שאינו מבצבץ דלא אינקב, דהא העצם מפסיק בין המוח ובין הקרום, א"ו דב' הקרומים הם מבפנים. וכן מוכח עוד שם בהסוגיא, עיי"ש, ועיין בחידושי רמב"ן כאן שכתב וז"ל, קרמא עילאה וקרמא תתאה זה תחת זה הם עומדין, כמו שמוכח לקמן בפסקת אלו טריפות בעוף, עכ"ל, ג"כ כוון לזה, דלא תימא דקרמא עילאה הוא מבחוץ על העצם ותתאה הוא הניכר בפנים, אלא דב' הקרומים עילאה ותתאה זה תחת זה הם עומדין, בפנים, ומ"ש כמו שמוכח לקמן בפסקת א"ט בעוף, כוונתו על הסוגיא הנ"ל דנ"ו דמכניס ידו לפנים ובודק, וכנ"ל:

תוכן העניינים

יהל אור

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה