יהל אור· רבי יהודה לייב ברבי יוסף הלוי
ל
שם דף מ"ב ע"ב, והא איכא בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה ולמעלה טרפה, וכתב שם רש"י ז"ל וז"ל, האחרונים קרי רגלים ושלפנים קרי ידים, ארכובה יינויי"ל מקום חיבור השוק והירך שמפרקין אותה משם בשעת הפשטה, עכ"ל, משמע מזה דרש"י מפרש כאן ארכובה, ארכובה העליונה שכנגדו בגמל ניכר, שהיא בין השוק והירך, והיינו שכתב רש"י מקום חיבור השוק והירך, שהארכובה הזאת מחברתן להשוק והירך, אבל צ"ע דהרי רש"י פסק, לקמן דע"ו ע"א בד"ה וכי מתתאי, הלכתא כמ"ד ארכובה התחתונה, וא"כ איך פירש כאן בסתם ארכובה עליונה, ועוד שמסיים ע"ז שמפרקין אותה משם בשעת הפשטה, והארכובה העליונה אין מפרקין אותה כלל בשעת הפשטה, רק ארכובה התחתונה, כמ"ש רש"י במשנה דע"ו שם בד"ה שלשה עצמות, עיי"ש, והיא ארכובה הנמכרת עם הראש:
ולכאורה הי' אפשר לומר, דזה שכתב רש"י כאן על ארכובה, מקום חיבור השוק והירך, אין כוונתו דמקום זה של חיבור השוק עם הירך הוא ארכובה דמתניתין, אלא ב' מקומות הן, ויען דלקמן בדע"ו פליגו אמוראי בארכובה דמתניתין, אם היא ארכובה התחתונה, או ארכובה העליונה, לזה פירש רש"י כאן ג"כ על ב' אופנים הללו, וכתב דארכובה היא במקום חיבור השוק והירך, ור"ל בב' מקומות אלו נקרא ארכובה, במקום חיבור השוק, ובמקום חיבור הירך, והיינו במקום חיבור השוק אל הרגל, והיא ארכובה התחתונה, ובמקום חיבור הירך אל השוק, והיא ארכובה העליונה, ומה שמסיים שמפרקין אותה משם בשעת הפשטה, לא קאי על מקום חיבור הירך דסמיך לי', אלא על מקום חיבור השוק שמקודם, ולפ"ז לא הכריע כאן רש"י כלום אי ארכובה עליונה אי ארכובה תחתונה, רק כתב שארכובה נקרא מה שבב' מקומות אלו, ור"ל שיש פלוגתא בזה, אמנם דוחקים גדולים יש בפירוש הזה ברש"י, כמובן:
ולזה נראה לפענ"ד דיש להגיה כאן ברש"י, ותחת תיבת "והירך" צ"ל "והרגל", וכצ"ל ברש"י "מקום חיבור השוק והרגל", והיינו ארכובה התחתונה, וכמו שפסק רש"י באמת ברפ"ו, וע"ז שפיר כתב שמפרקין אותה משם בשעת הפשטה, דארכובה התחתונה היתה אז נחתכת עם הרגל בשעת הפשטה, ונמכרת עם הראש, כמ"ש הט"ז ביו"ד סי' נ"ה ס"ק א' בשם מהרש"ל, וכן הוא במרדכי פ' המקשה שם בשם הראבי"ה, עיי"ש, ועיין בחידושי ליו"ד סי' נ"ה ס"ק א':