אור ברסלב

יהל אור· רבי יהודה לייב ברבי יוסף הלוי

ח

ז

בריש יבמות, חמש עשרה נשים פוטרות וכו' חמותו, וכתב רש"י שמת בעלה ונשאה אחיו ומת בלא בנים וכתב המהר"מ לובלין שם ע"ז וז"ל, ה"ה דהוי מצי לפרושי כגון שמעון שנשא בת ראובן ואין לראובן זרע אחר, ומתה אותה הבת, ואח"כ מת ראובן, ונפלה אשת ראובן שהיא חמותו של שמעון לפני שמעון ליבום, עכ"ל:

ונעה"ג אצלי בזה"ל. אחרי המחילה רבה מכבוד קדושת תורתו, רש"י לשיטתו לא הוי מצי לפרש כן, דשיטת רש"י בסנהדרין דע"ו ע"ב בד"ה ר"ע סבר, כהרמב"ן והרשב"א דחמותו לאחר מיתת אשתו לרע"ק אין בה כרת, רק איסור דארור שוכב עם חותנתו, וא"כ אינה ערוה כלל, וחולצת, וצרתה או חולצת או מתיבמת, דלא ילפינן מאחות אשה לפטור עצמה וצרתה מן החליצה ומן היבום אלא מה שהיא ערוה וזדונה כרת ושגגתה חטאת, כמו אחות אשה, כמבואר ביבמות דף ג' ע"ב, משא"כ חמותו לאחר מיתת אשתו, דאין בה אפילו איסור לאו, רק איסורא דארור בעלמא, לא עדיפא מחייבי לאוין וחייבי עשה דחולצות, וצרותיהן או חולצות או מתיבמות, כמבואר לקמן בד"כ ע"א, ובאבה"ע סי' קע"ד ס"א, עיי"ש, ולהיות שהלכה כר"ע מחבירו, וגם רוב משניות סתומות אליבא דר"ע, כדאיתא בריש מגילה ובבכורות דף ל' ר"ע סתימתאה, וברש"י שם, ולזה פירש רש"י משנתינו ג"כ אליבא דר"ע, וא"כ ע"כ צ"ל דמיירי בחמותו בחיי אשתו, דאז היא בכרת לר"ע, וכנ"ל, וא"כ ע"כ צ"ל דאשתו אינה בת אחיו, דא"כ שיש לו זרע אין שייך יבום וחליצה באשתו, וע"כ צ"ל דחמותו הי' לה מקודם בעל אחר וילדה ממנו בת זו, ואח"כ מת בעלה, ונשאת לאחיו, ועיין בנוב"י תנינא סי' קמ"ח בחאבה"ע, ובדגול מרבבה סי' ט"ו סט"ו בדין זה דחמותו לאחר מיתת אשתו מ"ש בזה. וזה פשוט וברור בדעת רש"י ז"ל:

תוכן העניינים

יהל אור

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה