יהל אור על ספר הזהר· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
כרך ג · דף רפב.
ובת מלך. חולם ד"מאורות", נקודה זעירא, לבנה בריאה. אחידא בסרכות במרה לבנה:
בנבואה דבינה. פני חמה בהוד כנ"ל ונתן ההוד למשה:
בהון עשו כו'. באלף הרביעי וחמישי נגד נצח והוד כידוע:
לא אוכל קום. ברגלין נצח והוד, אלף הד' והה':
דו"ה אתהדר. ר"ל נתהפך תיבת הוד דוה. והן גלות בג' הימים באלף הרביעי, וחמישי, וששי עד הקץ:
אשר הבית נשען עליו. ולכן בנפלם נפל הבית בית המקדש:
אשנג"ה. בנצח:
ואיהי שבתאי כו'. בטחול:
בעצם ובשר. נגד עצם מעצמי ובשר מבשרי:
לאביו ולאמו לא יטמא. ר"ל אף על גב דקוב"ה ושכינה בגלות, מכל מקום כבודי לאחר לא אתן, ואינן מטמאין. זהו לאביו ולאמו כו':
מלאכים מארי דגדפין קדישין באומאה כו'. כצ"ל. ור"ל באומאה היא מלכות כמש"ו חי יסוד, וקיים ת"ת:
ומלאכים דאו"א. דאינהו בעלמא דאתכסייא, בסתר עליון, בצל שדי כו':
ומכסין לה. כצ"ל:
דשבועה דיליה כו'. דמלאכים דאו"א י"ה, ומכסין באות ו' והיא ה' רביעאה:
ובלו צ"ל וכו' :