יהל אור על ספר הזהר· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
כרך ג · דף רעז.
אנכי מפתיה כו'. דגם מפותה נותן לה חמשים שקלים:
והאי איהו ונתן כו'. ור"ל לאבי הנערה אברהם, בת היה לאברהם כו' דפתח נ' תרעין דבינה לה ומשם לישראל:
דתמן דן. ר"ל בשם אדני אותיות אמצעיות דן, וזהו "דן אנכי" אני דאדני, כ' דכתר בינה נו(?) תרעין:
קדם דינא דא צ"ל דן, ר"ל קודם דן ואח"כ יפקו:
וגדולה כו'. ר"ל זהו וברחמים גדולים:
וקרא אחרינא כו'. ר"ל גם כן ראיה שהוא יתברך בעלינו:
לא יאמר לך כו'. ר"ל סיפא דקרא ולא כו' בעולה:
ואע"ג דשכינתא כו'. ר"ל דעכשיו היא ארוסה כמ"ש ברעיא מהימנא לקמן דעדיין היא ארוסה לגבך רעיא מהימנא דהוא בדרגא דעמודא דאמצעיתא כמ"ש תורה צוה לנו משה מורשה אל תקרי מורשה אלא מאורסה, ולעתיד לבא תנשא ותהא בעולה:
ואי היא לא בעאת. בלא קידושין:
אם היא הדיוטא כו'. כמ"ש שותה בעציצו. מה שאין כן אם היא אינה רוצה כגוון ראשון:
אוף הכי אית כו'. ר"ל כן הוא בגוף שאית הדיוט לגבי נשמתא והן תרין גוונין הנ"ל:
ולזמנין נשמתא כו'. זהו שגוף הדיוט לנשמתא:
ומברך כו'. יב"ק:
אתהדר מלאך כו'. דתמן מטה הנהפך מנחש למטה וממטה לנחש כמו שמפרש והולך:
ואינון בדיוקנייהו כו'. ר"ל ב"א בדיוקנייהו: