יהל אור על ספר הזהר· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
כרך ג · דף רעו.
בסי' עירובין כו'. שהן חומרי ש"ס וזהו חמור כנ"ל. והוא אוכל תבן קלין דאורייתא כנ"ל:
ולא אתקרי כו'. הקדוש ברוך הוא:
עד דיתהדרון כו'. שארץ ישראל בדרגא דכנסת ישראל וישראל בדרגא דעמודא דאמצעיתא:
ואי תימא כו'. ר"ל אע"ג שכִּינה אותו הדיוט מכל מקום אל תהי כו' רק נגד בעלי קבלה קל:
קודם דיתייחד כו'. וכל זה רומז ליחוד עם הנשמה כידוע בסוד היחודים שסכנה גדולה שלא יתחלף ברע וכ"ש בנשמתא דטו"ר כמש"ו:
לקי בגופייהו. שדברו על ארץ ישראל הגופנית:
ואתתא דאיהי כו'. ר"ל נשמתא: