יהל אור על ספר הזהר· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
כרך ג · דף רעג.
מכח אדם. שהוא החיה הד' דכליל כלהון:
ואיהו יו"ד כו'. גימטריא אד"ם, ובו ג"פ י"ד בפשוטו ומלואו ומלוי מלואו כמש"ו כ"ח דמלוי המלוי בב' הידים וי"ד דשמא מפרש עם פשוטו בגוף כידוע:
ובודאי לית כו'. שהוא נהיר בכולם ומתעלם בהם כידוע:
ממכון כו'. ר"ת משה, וכן בשגם גימטריא משה:
מה שהיה הוא כו'. ר"ת משה. וזה שאמר הדור שהולך, רצה לומר בכולם מתעלם משה. וז"ש (קהלת א, ט) מה שהיה הוא שיהיה שהכל הוא:
מכאן כו' באתגלייא. שהוא עצמו יפרש כאן בחיבורא דר"מ זה:
דביומא תליתאה כו'. כמ"ש ויהי ביום השלישי שלישי לפרישה:
לתרין טבין. ר"ל נגד ב' פעמים "כי טוב" הנאמר ביום השלישי:
ולבתר דאתעברו כו'. כמ"ש ויפול כו' כידוע:
ורזא דענ"ג כו'. ר"ל ראשי תיבות ע'דן נ'הר ג'ן. שכנגדן ג' סעודות כידוע:
לנגע. בהיפוך אתוון:
על ה'. מעדן כנ"ל:
מלא יינא. גי' ע' עם זכור ושמור ע"ב: