יהל אור על ספר הזהר· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
כרך ג · דף רע:
רעיא מהימנא. (מכתב יד קדשו). פקודא דא כו'. הכלל, במלת "ברוך" נתברכו חג"ת בג' תיבות "אתה ה' אלהינו" חוזרות למעלה לאתקדשא בבחינת קדושה שמתחלה היו מתברכות בסוד אימא ואח"כ אסתלקו בסוד קדושה וזהו "אשר קדשנו" ונתוספו קדושה בנה"י, וזהו תוספת קדושה שהן באין בתוספות "במצותיו" נצח והוד, "וצונו" יסוד וסיום מלכות ועניית אמן הוא ייחודא והוא יב"ק ונכלל באמן גם כן יב"ק א' קדושה חכמה, מ"ם בינה, ן' זו"נ. והוא ייחודא. וכמ"ש בס"פ וילך מא' למ"ם וממ"ם לנו"ן כו':