יהל אור על ספר הזהר· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
כרך ג · דף רמז:
ההוא דמקיים כו'. ר"ל שמכתת גופו עליה כנ"ל:
דא צדיק כו'. כמ"ש בזוהר כאן דכתיש כתישין כו':
סלקין מן לבא כו'. והן טיפיים עולים כנ"ל:
עשרון ושני עשרונים רמיזין. ת"ת תחת חסד וגבורה:
שלשה עשרונים כו' מרכבת המשנה. מרכבה שניה ומלכות משלמת לשני המרכבות. וז"ש "רביעית ההין". וזהו "בלולה בשמן" ג' חיוון, "רביעית ההין" חיה רביעית. והכל על ידי כתיש דכתיש:
איהו יו"ד. שהתג כמו יו"ד:
רביעית. אות רביעי הי'ד':
סגולתא כו'. וזרקא סגולתא ד' חיוון:
תריסר שבטין. י"ב פנים כנ"ל:
מלכות בשית ספירין כו'. ר"ל לכך היא תמיד בכל ששת ימי המעשה כמ"ש בזוהר בחבורא קדמאה כאן. וזהו "עולת תמיד":
ביומא תליתאה כו'. שבו נאמר "תדשא הארץ דשא" כנ"ל, ור"ל לכן היא רביעית ההין כנ"ל:
דביום צ"ל וביום השבת. וקאי אחיבורא קדמאה בשבת על חד תרין כו':
אות כו'. דאות הוא תמיד יו"ד כידוע וזהו "אות היא ביני כו'":
מעוטר כו'. ונשלם כל הספירות:
ובראשי חדשיכם כו'. שייך אחר חיבורא קדמאה ובראשי חדשיכם כו' וכי כו' פרים כו' עד לגבי רחל:
תרין רישין כו'. נצח והוד:
א' איהו א'. ר"ל ניקוד על ב' נקודות ותחתיהן הן כדמות אלף כידוע. וזהו איל אחד. וזהו איל דיצחק דהוה על תו"מ נקודה עלייהו: