יהל אור על ספר הזהר· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
כרך ג · דף רמד.
שהן ארבע. נשג"ז ד' ראשין:
בתר דזמינת לי כו'. שבזיווגא דשכינתא ימינא דידי' לקבל שמאלא דידה וכן שמאל לימין:
פני נשר שתי כו'. שהן גם כן ד':
די יהוי ישראל עיקר. כמ"ש (ברכות יג, א) לא שיעקר יעקב ממקומו אלא שישראל עיקר ויעקב טפל לו. ובישראל מרומז שיר ואל, חסד וגבורה, ובשם זה סליק לאפרשא מחלוקת דקודשא בין חו"ג כידוע, וכן בו שיר ואל שיר דלוים בגבורה, ואל בחסד. ובו כלילת כל הספירות. ישראל גימטריא תקמ"א. וכן גימטריא של כל הספירות כח"ב גג"ת נהי"ם וזהו "תורת אמ"ך" גימטריא תקמ"א [כי ך' של מנצפך הוא ת"ק. הרמ"ש]:
דאינון קוצי אתוון כו'. שהן כמו פרורים מן הלחם:
דתגא. ר"ל תגין:
אלא כ"ב כו'. מנין חטה:
ובחבורא קדמאה לא כו'. ר"ל בזוהר בזה העמוד לא כ' אלא פרורין דנהמא ממש: