יהל אור על ספר הזהר· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
כרך ג · דף רטז.
אוף הכי לאו כו'. ר"ל אע"ג דאית ליה בן מכל מקום לאו איהו שלים בלא בת:
אלה יה"ו. שחג"ת שבהן יה"ו נקרא 'אלה' כמ"ש בתז"ח אלה מועדי ה', ור"ל זהו אלה תולדות ומהן ג' גלגולים כמ"ש בת"ז:
יבוש. שיהיה פניו אדומים שבתחלה מאדים:
יחוורו. אח"כ מסטרא דאברהם ויצחק בישמעאל ועשו כמ"ש בזוהר בדף הקודם:
אל מלאך. יצה"ר:
לא"י. הוא יעקב כנ"ל והוא מ"ש (יבמות סד, א) ללמדך שאין ישיבת חוץ לארץ כו':
אוף הכי כו'. הוא ענין בפני עצמו:
והיינו ועושה כו'. קאי אלמעלה:
גלות(?). רומז לגלגול:
אלא לא גרסינן:
לועפר אחר יקח כו'. ר"ל גוף אחר:
את בת זוגו כו'. ר"ל חוה, וכן הגוף של הנשמה:
כן איש כו'. נשמתא:
ממקומו. גוף הראשון:
גם צפור. נשמתא כנ"ל:
מצאה בית היינו יבמה. שהיתה מקודם ביתו זו אשתו:
ודרור. גם כן נשמתא:
אשר שתה. בן הגואל הנולד אח"כ:
ההוא ניפול. משיח:
ששים המה. ששים דכורסייא:
דאינון הלכות. הלכות פסוקות:
[אד"ל. וההוא ניפול כו' בתוך נ' כו' נראה שנתכוונו למתני' דפרק ב' דבבא בתרא (דף כג:) ניפול הנמצא בתוך נ' כו']: