יהל אור על ספר הזהר· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
כרך ג · דף פב.
ואנת שקלת כו'. כמ"ש (קידושין ל, ב) שקל הכתוב מורא אב ואם למורא המקום כ"ע, הנה מקום אתי כו':
ולבתר ביקרא בקדמיתא לא גרסינן:
ולבתר ביקרא דאבי כו'. ר"ל תפארת ומלכות. ויקרא דכתר עליון הן אבא ואמא כמ"ש שקל כו':
דכליל עשר ספירות מעילא לתתא ואימא דכלילא עשר ספירות מתתא לעילא. כצ"ל. ור"ל לכך נקראו שניהן כבודי ל"ב אלהים וי' אמירן כנ"ל:
ותרוויהו אינון כרסייא וספסל כו'. כצ"ל. ור"ל חכמה נקרא 'ספסל', ואימא 'כסא', כידוע דאימא מקננא בכורסייא:
אבא איהו חכמה כו'. עכשיו מפרש כבוד אבא ואמא ומביא ראיה שאבא חכמה שנאמר הלא אב כו' כמ"ש כולם בחכמה עשית:
ואמר לאימא לשמשא לאבא כו'. כצ"ל:
דאיהו צ"ל דאיהי תחותיה. ור"ל תחות אבא. וז"ש (קידושין לא, א) שאתה ואמך חייבין בכבוד אביך:
ויאמר איהו כו'. ר"ל חכמה דשם עשר אמירן:
יהי כן. בחכמה:
ויהי כן. בבינה דשם המעשה כמש"ו. ולכך כתיב אלהים בעובדא דבראשית אלהים חיים:
ובגין כו'. מפרש למה נקרא אימא גם כן כבוד:
ובהיכלו. שהוא בינה היכלא עילאה:
כלו אומר. הן עשר אמירן:
כבוד. ל"ב שבילין גימטריא כבוד כנ"ל:
ברוך כו'. גם כן ראיה שבבינה כבוד שהיא נקראת 'ברוך':
אי"ה מקום כבודו כו'. ר"ל בג' ראשונות אי"ה כנ"ל:
ותרגום יקר' כו'. ר"ל התורה שנאמר בה יקרה כו' כמש"ו. ותורה נקראת 'כבוד' כנ"ל:
וישראל כו'. ר"ל בנים לאבא ואמא:
למהוי ספסל כו'. מסטרא דכתר עליון:
ולמעבד כו'. מסטרא דחכמה:
ולמדחל כו'. מסטרא דאימא: