יהל אור על ספר הזהר· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
כרך ג · דף מח:
תנא מן בוצינא כו' איקרי איש כו' ותנינן מאן איש כו' ות"ח ברישא דהאי איש כו'. הענין כי איש הוא יסוד, ועיין בספרא דצניעותא בריש פרק ב' כתיב ולא עבר כו'. ויסוד ומלכות שניהם מסטרא דגבורה ולכן בשניהם אש. וה' דאשה הוא ה' גבורות. ויו"ד דאיש הוא טפת החסדים ונכלל בו ה' גבורות לכן הוא יו"ד. ומתחלה מקבל ה' גבורות נקרא איש מלחמה בשערוי דלתתא דהוא צמר, ואח"כ כשמקבל טיפת החסדים שאז הוא מ"ל [נ"ל בסוד חשמ"ל] והוא נקרא חסד ועיין באדרא רבא קמ"ב א' (ח"ג קמב, א):