יהל אור על ספר הזהר· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
כרך ג · דף לד.
וימותו. כמש"ל והזר הקרב יומת:
עולה ויורד. עולה בנוקבא מ"ן, ויורד בזכר מ"ד:
אש קדש כו'. ר"ל מה שמביא מן ההדיוט מ"מ אש קודש כמ"ש אש זרה שנטלו מכיריים:
עד"א אחיד כו'. והוא העצים שאחיד בשני האשים והוא עץ החיים. ושפע קדושה דנחית הוא חכמה דשריא עלי' כמש"ו. וכן בן הנוצר משני האשים בדרגא דעד"א ושרי' עלי' חכמה:
מ"ה איהו כו'. והוא בעמודא דאמצעיתא כידוע. וכח הוא בחכמה כח מ"ה:
וכלהו כו'. יה"ו באשה [מצאתי כתוב על הגליון: נגד בינה בן י"ה שהוא יה"ו], ה' בבת. כ"ח באיש, מ"ה בבן כנ"ל:
כדקא יאות כו'. ר"ל בקדושה: