סוד הצלחת החינוך היהודי
חינוך הילדים, נחשב לפי היהדות כאחד המדדים העיקריים להצלחתם האישית של ההורים, וזו אחת הסיבות הטובות לנכונות הגדולה להשקיע בנושא, והתוצאות ניכרות לעיני כל.
קודם כל תחנך את עצמך
הגורמים המשפיעים ביותר על הילד הם האוירה והסגנון אותם הוא סופג בביתו, בעיקר בחינוך העקיף שמקבל מהוריו ללא מילים, בדוגמה האישית של התנהגותם הטובה. כאשר ילד רואה שהוריו מתנהגים בעצמם כפי שהם דורשים ממנו, שהרי הם מקיימים את אותה התורה, הדברים נתפסים בעיניו כאמינים, וקל לו לקבלם ולחקות את ההתנהגות הטובה שראה.
ילד הרואה שהוריו בעלי גישה חיובית לחיים, מתלהבים מדברים ערכיים, מאופקים, שקולים, ועומדים בכבוד במטלות המוטלות עליהם, גם אישיותו נבנית ומתעצבת בהתאם. דוגמה אחת משפיעה יותר מאלף מילים "שותא דינוקא בשוקא או דאבוה או דאימיה" (ההתנהגות שרואים שהילד מתנהג ברחוב היא חיקוי או של אביו או של אימו) (גמרא סוכה נו ע"ב). , לטוב או לרע. ביהדות יש כלל שאומר שכדי להצליח בחינוך הילדים, קודם כל תחנך את עצמך קשוט עצמך ואח''כ קשוט אחרים (גמרא בבא בתרא ס ע"ב) .
חינוך ולא אילוף
חינוך פירושו התחלה, חינוך ילדים ראוי לפי היהדות, הוא זה שמקנה לילד בראשית דרכו, הבנה טובה של דפוסי ההתנהגות הנכונים, אותה לא יעזוב גם לאחר שיצא מתחת חסות הוריו והמסגרות המחנכות "חנך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה (משלי כב-ו). . ולכן ההורים בדרך כלל גם צריכים להשתדל להסביר לילד את התועלת שבדברים שדורשים ממנו, ברמה מתאימה לגילו. כאשר הילד מבין, הוא גם מפנים את הדברים עד שהופכם לצורת חיים המושרשת באופיו.
כפיה כוחנית על ילד מבלי לגרום לו להבין ולהפנים כראוי את הדברים, דומה לאילוף בעלי חיים, היא אמנם משיגה תוצאות מידיות הנובעות מצורך ופחד, אך במערכת ערכים זו לא יתמיד, ולאחר עוזבו את המסגרות המחנכות, רבים הסיכויים שיעשה ככל העולה על רוחו, ואף עלול להגיע לקיצוניות הפוכה כהפגנת מחאה. ישנם מקרים בהם יש צורך לכפות על הילד משמעת כדי ליצור אצלו הרגלים טובים או למנוע אותו מלהזיק בספר החפץ חיים (הלכות לשון הרע, כלל ט – ה) מסביר הרב שמטרת החינוך מלבד ידיעת פרטי ההלכה, היא הקניית הרגלים טובים, כיוון שגם אדם היודע כיצד לנהוג קשה לו לעשות כן אם לא התרגל לכך. , אולם ראוי שהדבר ילווה בהסבר המתאים במידת האפשר.
אהבה הערכה ואמון
הקשר הנפשי בין ההורים לילדים חיוני ביותר להצלחת חינוכם, ולכן יש לטפחו כבר משנותיו הראשונות של הילד, על ידי הפגנת אהבה הערכה ואימון כלפיו, בשיחות נעימות, התעניינות ברגשותיו ודעתו, וכניסה לעולמו.
ישנה חשיבות מכרעת לזמן תחילת חינוכו של הילד, דוד המלך כתב בספר תהילים "כחיצים ביד גיבור כן בני הנעורים" תהילים קכז-ד , סטיה קלה בזוית השיגור של חץ בתחילת מעופו, גורמת לסטיה גדולה במקום בו הוא פוגע, ככל שהילד יותר צעיר כך ניתן לעצבו ביתר קלות בצורה נכונה. חשוב להזהר שלא לאבד את השנים הראשונות של הילד ב"שריפת זמן" על דברים שאינם בונים אותו כאדם טוב וירא שמים. גם הקליטה והזיכרון של הילד בשנותיו הראשונות הן החזקות ביותר בחייו, ולכן חשוב לנצל בהן כל רגע.
עידוד במקום ביקורת
הכלי הנכון והבריא ביותר לחיזוק העשיה הטובה אצל הילד הוא העידוד. כל עשיה, שיפור, ואפילו מאמץ של הילד, ראויים להתייחסות מחזקת, במילה טובה והסברת פנים מיוחדת, או באמצעות פרסים. אף על פי שהעידוד והפרסים גורמים לילד לעשות לשם קבלתם, אין הם פסולים כיוון שגם ההתרגלות לעשיה הנכונה חשובה, ועל זה אמרו רבותינו "מתוך שלא לשמה בא לשמה" גמרא פסחים נ: , ובלבד שלא יהפכו אצל הילד למטרה היחידה.
חשוב שכמות העידוד שמקבל הילד תעלה על כמות ההערות והביקורת שהוא מקבל מהוריו, ולזה קראו רבותינו שמאל (שהיא היד החלשה) דוחה (מענישה) וימין (שהיא היד החזקה) מקרבת לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת (גמרא סוטה מז ע"א). (מעודדת מעריכה ואוהבת).
ישנם הורים הרואים רק את הדברים הלא טובים שעושה הילד וזו טעות גדולה, ומאידך צריך להזהר משבחים מוגזמים שיתפשו אצל הילד כלא אמינים, כיוון שאלה עלולים לגרום לחוסר אימון בהורים ולחוסר ערך של החיזוקים המזוייפים.
ילד המקבל תוכחה או עונש, מהורים המראים לו בדרך כלל הערכה וחיזוקים חיוביים, מרגיש שהדברים נעשים לטובתו ולא סתם "מחפשים אותו" מתוך שנאה ונקמה.
ילד כזה אינו רוצה לאכזב את מי שאוהב אותו ומאמין בו, לעומתו, ילד שמרגיש שהוריו אינם מאמינים בו, אינם מעריכים אותו, או אינם אוהבים אותו, מאבד את התקוה למצוא חן בעיניהם, ומפסיק להתאמץ, כיוון שלדעתו כבר אין לו מה להפסיד.
פתאום הוא הבין שהוא גאון ...
מעשה אמיתי שקרה באחד מבתי הספר היסודיים ממחיש את ערכו של העידוד, כתוצאה מטעות טכנית הרעיף מחנך הכיתה שבחים מוטעים באוזניהם של הורי אחד התלמידים הגרועים ביותר בכיתה בחושבו שהוא מדבר על ילד אחר. השבחים שלא היו שייכים הגיעו לאזני הילד שהערכתו העצמית עלתה פלאים על אף פליאתו מהשבחים המוגזמים, הוא החל להשקיע בעצמו, ותוך תקופה קצרה הפך באמת לאחד התלמידים הטובים שבכיתה, כשגילה את הפוטנציאל הבלתי מנוצל שבו.
צריך לשמור על סמכות ההורים
חשוב לדעת שבד בבד עם ביטויי האהבה והערכה, צריך הילד לדעת את מקומו, הוא צריך לכבד את הוריו כפי שמצווה התורה, ולקבל את מרותם, ומה שמבקשים ממנו לעשות אינו נתון לוויכוח. ההורים מצידם צריכים מאוד להיזהר לשים לנגד עיניהם רק את טובת הילד, כיצד לגדל אותו להיות אדם טוב וירא שמים, וכן לא להיות שטלתנים מדי, שהתנהגותם לא תתפרש אצל הילד כחוסר אהבה וניצול.
כיבוד ההורים, ביחד עם האהבה והחיזוקים שמקבל הילד, מסייעים לו להתפתח בצורה נכונה. ילד רוצה להרגיש הורים חזקים וחשובים, ודווקא הורים עקביים וסמכותיים המכבדים את הילד מבלי להתפשר על עקרונותיהם הטובים, נותנים לו הרגשת ביטחון, כאשר הוא מקבל משוב על מעשיו הרעים והטובים.
חנוך לנער על פי דרכו
לכל ילד יש את התכונות והיכולות שלו, אמרו רבותינו "שכשם שאין פרצופיהם שווים – כך אין דעותיהם שוות", כל אחד והעולם שלו. אי אפשר לצפות משני ילדים לאותה התנהגות, וכן לא ניתן לחנכם באותה צורה. על ההורים מוטלת האחריות לנסות ולראות את העולם כפי שהוא מצטייר בעיני הילד, מה הוא מרגיש, אוהב או שונא, מה הציפיות והשאיפות שלו, ממה הוא נרתע מפחד או מתבייש, מה הקשיים שלו, והפרופורציות שלו בכל אלה.
הבנת פנימיותו של הילד כראוי, מאפשרת להגיע לתוצאות החינוכיות הטובות ביותר עבור הילד. עם האחד צריך ללכת ברכות וביתר סבלנות ואילו עם השני ביתר תקיפות, כל אחד והשפה שלו והמינונים שלו. פתגם עממי אומר שילד הוא כמו סבון רטוב, כשמרפים מדי הוא מחליק וכשלוחצים מדי הוא נמעך...
בעבר, אובחנו אנשים מסויימים כבעיתיים בנושא מסוים, בשעה שהסיבה האמיתית היתה שונה לחלוטין. היו כאלה שהתיחסו לחרש כאל מפגר בשכל, עד שהבינו שהבעיה היתה בליקוי שמיעה בלבד ולא ברמה השיכלית, אבחנה נכונה מאפשרת טיפול מתאים.
גם הבנת ההרגשה הגופנית של הילד חשובה ביותר. לדוגמה, שימוש בשולחן כתיבה בגובה שאינו מתאים לילד, עלול להפריע לו בריכוז, עד כדי כך שהילד עלול להיות מאובחן כסובל מבעיות קשב וריכוז, אף על פי שאין לו בעיה כלל. חוסר התאמת גובה השולחן לילד גורמת לתנוחה לא נכונה ולכאב, וממילא גם לחוסר ריכוז מסיבה חיצונית.
כיצד ומתי מוכיחים ומענישים
כאשר הילד אינו מתנהג כראוי, יש להעמידו על טעותו או להענישו כשאין ברירה אחרת. כאשר מוכיחים או מענישים ילדים על מעשיהם, חשוב לתת להם את ההרגשה שהדבר נובע מדאגה אמיתית ולא מנקמה. ולכן הורה צריך להמנע מלהוכיח את ילדיו בשעה שהוא כועס, וכל שכן שלא להענישם, כיוון שהדברים לא יעשו בצורה נכונה, וגם יתפרשו בעיני הילד כשנאה ונקמה.
לאחר שההורה נרגע מכעסו, הוא צריך לשקול בדעתו מה התגובה הנכונה ביותר לטובתו של הילד. יש לדעת שענישה מרובה מחטיאה את המטרה ולפעמים גורמת ליאוש אצל הילד בחושבו שהוריו שונאים אותו בכל מקרה, וכבר אין לו מה להפסיד. ולכן ישנם מקרים בהם עדיף להמנע מעונש ולהסתפק בשיחה או בגערה, עונש ראוי להינתן רק כאשר הוא משיג את המטרות האמיתיות שבחינוך כשאין דרך אחרת להשגתן.
כאשר הילד נסער, אין זה הזמן המתאים לשיחת מוסר שתוביל לתוצאות חינוכיות, יש להמתין עד שהילד ירגע ותהיה תועלת לדברים.
טיפ: ילד שגוערים בו או מסבירים לו והוא מסתכל על מה שמחזיק בידיו, כאילו שהוא אינו מתייחס וממשיך לשחק, באמת שהוא מקשיב וזה זמן מצויין לתת לו מוסר בספרו של הרב שכנזי בנושא חינוך ילדים. .
סולם ערכים נכון
סולם הערכים של הילד מושפע מאוד מהתנהגות הוריו. הורים המייחסים בחיי היום יום שלהם חשיבות לדברים ערכיים, בונים סולם ערכים נכון אצל הילד, וכן להיפך. אבא המעניש את בנו בחומרה כששבר חפץ, ולעומת זאת מוותר כאשר הילד מנבל את פיו או מכה את אחיו, גורם לילד להבין שכסף הוא הדבר החשוב ביותר בחיים.
שמירה מהשפעות מזיקות
ההורים צריכים לשים לנגד עיניהם את טובת הילד ולא את האינטרסים האישיים שלהם. כסף או העסקה של הילד אינם מחליפים את שימת הלב וההתייחסות להם הוא זקוק מהוריו.
אחד מסוגי הבייבי סיטר ה"טובים" ביותר בדורנו הם סוגי המדיות השונות, הפותרות כביכול את ההורים מהצורך להשקיע זמן בילדם, בספקם לו תכנים שאינם מבוקרים מכל העולם, בהם הוא חשוף לאלימות, עיוותים, ושאר מעשים שקבעו שיאים עולמיים בכיעור. ומבלי לשים את ליבם לכך, הם הופכים את ביתם לרחוב מסוכן, ואת ילדם לילד רחוב, מבלי לצאת מפתח הבית.
באתר "הורים בקשר" הופיע מאמר של פרופסור ורדה גרוס-צור, מנהלת היחידה להתפתחות הילד במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים, בו היא מסבירה כיצד הצפיה בסרטים מעודדת הפרעת קשב וריכוז.
גם הימצאותו של הילד ברחוב בו נמצאים "טיפוסים" שונים ומשונים, ובפרט ללא השגחה, גרועה ומסוכנת מבחינה פיזית ועוד יותר מבחינה נפשית ורוחנית.
המוסד בו מתחנך הילד משפיע מאוד, ולכן בנוסף לרמה האקדמית, לחדרי הלימוד והמעבדות המפוארים, מגרשי הספורט, האודיטוריום המפואר והמזגנים בכל פינה, צריך המוסד הלימודי לחנך לרמה מוסרית גבוהה, וצריך לבחור מוסד שיש בו חברה טובה.
מוסדות החינוך לפי היהדות
עם ישראל נחשב מאז ומתמיד לעם אינטלקטואלי יודע ספר. גם בתקופות החשוכות בתולדות האנושות, הם תמיד ישבו ולמדו וראו בכך ערך עליון, ההישגים הלימודיים המרשימים נבעו לא מעט מהאידיאולוגיה של לימוד היהדות.
המורה לפי היהדות
המורה ביהדות מצטייר כסמכות בעלת חכמה שצריך לנהוג בה כבוד, התלמיד צריך לדבר עם המורה בכבוד ודרך ארץ. גם על המורים מוטלת מחוייבות גדולה להצלחת התלמידים. אסור להם לישון בשעות מאוחרות שו"ע יו"ד ס' רמה סע' יז הגה , הם צריכים לעשות מאמצים גדולים שלא להעדר מהמסגרת גם כשאינם מרוצים, וכמובן לעשות הכנה טובה של החומר הנלמד. המורים מעורבים אישית בבעיות התלמידים הלימודיות וההתנהגותיות, ברמת אכפתיות של הורים ממש.
לימוד המוסר
השקעה גדולה והתייחסות רבה, נותנים מוסדות החינוך הפועלים ברוח היהדות ללימוד המוסר וכללי ההתנהגות בין אדם לחבירו. התורה אומרת ש"המרים יד על חבירו נקרא רשע" גמרא סנהדרין נח: אפילו שעדיין לא הכהו, הגדרות רבות ברמה כזו של מוסר ודרך ארץ צריכים התלמידים לקיים כלפי חבריהם, התנהגות נאותה היא חלק בלתי נפרד מההשכלה, והיא מדד חשוב לערכו האמיתי של הילד. המציאות מוכיחה שבמקרים רבים יש קשר ישיר בין המשמעת וההתנהגות לבין ההישגים הלימודיים, כיוון שהצלחה בלימודים צריכה בין היתר רצינות ומשמעת עצמית.
הפרדה בין בנים לבנות
באחד האתרים www.nrg.co.il/online/17/ART2/346/005.html פורסם מחקר של גורמים לא דתיים, בעניין מסגרות לימודיות מעורבות לבנים ובנות ביחד גם בארץ נערך בשנת 2010 מחקר בנושא זה על ידי יהלומית רוזנברג ויונה ברינגר, המחקר נערך בקרב 1512 תלמידי תיכון בר אילן בנתניה במשך 9 שנים, ומראה שיפור בציוני התלמידים כתוצאה מהפרדת כיתות הבנים מהבנות. , המחקר שנערך בארה"ב העלה שלימוד משותף של בנים ובנות גורם לבעיות משמעת ולהישגים נמוכים בלימודים, המחקר מספר על מסורת ארוכת שנים בבתי ספר יוקרתיים בארה"ב להפריד בין בנים לבנות, ועל צבירת התאוצה בנושא זה גם בבתי ספר ציבוריים שהחלו גם הם לעשות כן שלא על רקע דתי, שמספרם בארה"ב הגיע בשנת 2009 ללמעלה מ-550.
היהדות ידעה את זה לפני שנים רבות, מעולם לא ערבו בנים ובנות במסגרות החינוכיות, וההישגים הלימודיים, המשמעתיים, והערכיים היו בהתאם.
תשתדל לצאת טוב בצילום
צריך לחנך את הילד לאמונה, שהעולם אינו הפקר, יש דין ויש דיין, הקב"ה מביט על כל מעשינו משנה אבות ב-א , יש לו ציפיות מאיתנו, ולנו יש את הכח לעשות, וצריך להשתדל לא לאכזב. ילד שמבין זאת, משריש את ההתנהגות הטובה בפנימיותו, ולא רק למראית עין כשאבא ואמא רואים.
מה מבלבל את הילדים?
התורה מלמדת שדבריהם של ההורים נשמעים ומתקבלים אצל הילד כאשר ההורים עקביים, מאוחדים, ואינם סותרים זה את זה בדרישותיהם כלפיו. כבוד הדדי בין ההורים גורם לילד לכבדם ולקבל אותם כסמכות, ומאידך חילוקי דעות וחוסר כבוד הדדי גורמים לירידת כבוד ההורים בעיני הילד, ומקשים עליו לקבל את מרותם.
כשבכל זאת לא רואים תוצאות
הפסוק אומר "אבנים שחקו מים" איוב יד-יט, הכוונה שאת האבנים יכולים לשחוק המים בכח ההתמדה. , ישנם דברים בהם רק ההתמדה מובילה לתוצאות ואסור להתייאש מהם, חינוך ילדים הוא אחד מדברים אלה. גם כאשר נראה לכאורה שההשקעה בחינוך הילדים אינה מניבה פירות למרות שהתפללנו להצלחה ועשינו ככל המוטל עלינו, אסור להתייאש, ילד מפנים לאט לאט את מה שקיבל מהוריו, ואינו יכול להשתנות בבת אחת, ולפעמים השינוי ניכר רק לאחר שנים. כשלא רואים תוצאות, אמנם צריך לבחון אם אכן עשינו את כל המוטל עלינו, ומעבר לכך זה כבר לא בידינו.?