אור ברסלב

יהדות על קצה המזלג

מהי הנשמה?

סוד הצלחת החינוך היהודי

החלק המחיה את האדם נקרא נשמה. כשם שמחשב ללא חשמל או מערכת הפעלה אינו פועל, כך גוף ללא נשמה אינו חי. רוב תאי גופו של האדם מתחלפים מספר פעמים בחייו אבל הנשמה נשארת עד יומו האחרון, ולמרות כל זאת האדם אינו מודע באופן טבעי להמצאותה בתוכו.

כאשר נפטר האדם והנשמה יוצאת מהגוף, מרגיש האדם את עצמו כמהות נפרדת מהגוף ההולך ביחד עם הנשמה, ורואה מלמעלה את גופו מוטל ללא רוח חיים. הנשמה ממשיכה להתקיים בעולמות רוחניים גם אחרי מותו של הגוף, ועתידה לחזור לגוף שיבנה מחדש בתחיית המתים דעת תבונות סימן קל .

מאין באה הנשמה ומה תפקידה?

הקב"ה בורא העולם, ברצונו להיטיב, ברא את הנשמות עליהן תחול ההטבה. הנשמה היא מהות רוחנית ונעלית יותר מענייני החומר אותם אנו מכירים, ספרות הקבלה ממשילה את הקשר והקירבה בין הקב"ה והנשמה לאדם המנפח בלון, הבלון מנופח מהאויר שהוא חלק מעצמותו של זה שניפח, הקשר בין הנשמה להקב"ה הוא קשר חזק וקרוב מאוד בספר בראשית (ב-ז) כתוב "ויפח באפיו נשמת חיים" וספר הזוהר (פ' אחרי מות): מסביר ''מאן דנפח מדיליה נפח". .

מגבלותינו כבני אדם מונעות מאיתנו להבין את בורא עולם שאין גבול לחכמתו ומעשיו לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בָךְ כְּלָל (תיקוני הזוהר דף יז ע"א). , ולכן אנו גם לא מתיימרים להבינו, מבחינתנו הדברים קורים כי כך הקב"ה החליט בחכמתו.

גם תורת הקבלה המסבירה דברים עמוקים שבתורה, מאריכה אמנם להסביר דברים מענייני הנהגתו של בורא עולם את עולמנו, אבל לא את עצמותו ולא את סיבותיו, והנושא מורחב במאמר "יש דברים נשגבים מבינתנו".

הבזיון הגדול שבמתנת חינם

בדרך כלל, בני אדם אינם מוכנים לעמוד ברחוב ולפשוט את ידם כדי שיתנו להם את פרנסתם, זוהי בושה, ורק אדם שהמצוקה שלו גוברת על בושה זו פושט את ידו. אדם המקבל מבלי שמרגיש שמגיע לו מתבייש בכך, ולעומתו, בעל מקצוע העושה את מלאכתו נאמנה, אינו בוש לקבל את שכרו דעת תבונות סימן יח .

הנשמות שברא בורא עולם, "מתביישות" לקבל את ההטבה שרצה להיטיב עמהם כאשר זו אינה מגיעה להם. באמת שאין מדובר כאן בבושה פשוטה, אלא במניעה עמוקה של הנשמה לקבל מהקב"ה כתוצאה משוני מהותי וקיצוני בינה לבינו, כאשר הנשמה רק מקבלת ואין לה מעצמה לתת, ואילו הקב"ה רק נותן, שוני זה מרחיק את הנשמה מהקב"ה ובכך מקשה עליה לקבל ממנו.

בזכות ולא בחסד

הקב"ה עשה חסד עם הנשמות שברא, ונתן להם את האפשרות להיות ראויות לקבל, הוא בנה סולם ערכים בו הגדיר מהו טוב ומהו רע, ואותו הביא לידי ביטוי במצוות התורה, וכאשר יטרחו ויתאמצו הנשמות בעשייתן, יהיו ראויות לקבל מהקב"ה את אשר רצה להיטיב עמהם, הטבה שלימה בזכות ולא בחסד, בשמחה ולא בבושה.

לצורך זה ברא הקב"ה את העולם הזה, הנקרא עולם העשייה, בו נולד האדם באמצעות אבא ואמא, כאשר את הנשמה שבו, מכניס הקב"ה לגופו תנו רבנן שלשה שותפין יש באדם הקב''ה ואביו ואמו ... (גמרא נדה לא ע"א). . על אדם זה מוטל חיוב עשיית המצוות, בעבורן יקבל (גם הגוף וגם הנשמה שלו) את שכרו בזכות ולא בחסד, ואז תהיה קבלת השכר שלימה ונעימה ללא בושה.

מכל מקום, הואיל ועשיית המצוות באה מכח חיותו של האדם אותו קיבל מהקב"ה, הרי שלכאורה אין ערך לעשיית המצוות, שהרי האדם לא נתן כלום מעצמו.

לשם כך ברא הקב"ה בטבע כוח הנקרא יצר הרע (ראה במאמר "מיהו היצר הרע ומיהו השטן"), שתפקידו להפריע לאדם בעשיית המצוות תוך שהוא משתמש בשקרים ובמתן הנאות רגעיות לאדם, וכאן כבר נדרש מאמץ לבחירת האדם בטוב ובריחתו מהרע דעת תבונות סימן עב (ד"ה ואמנם). .

הבחירה הנכונה של האדם בטוב נחשבת כעשייה הנזקפת כולה לזכותו קבלה ע"מ להשפיע נחשבת לצורת השפעה טהורה (הקדמה לספר הזוהר של רבי יהודה הלוי אשלג סימן יא). , כיוון שלא נכפה עליו לבחור דווקא בטוב, התורה אמנם מלמדת מהו טוב ומהו רע, אבל הבחירה תלויה רק באדם וברצונו הטוב, ועל בחירתו הטובה מגיע לו שכר.

שכרו של האדם עבור קיום המצוות תלוי במאמץ שהשקיע בבחירתו הטובה להתנגד להפרעותיו של היצר הרע, והפרעותיו אלו, רק נותנות משקל ומשמעות לכל עשייה טובה שבאה במאמץ, מתוך בחירה ללא כפיה. (נושא זה מפורט יותר במאמר "הבחירה החופשית").

הדרגה הגבוהה ביהדות

הדרגה הגבוהה ביותר ביהדות היא לעשות מה שמצווה הקב"ה ולתת לו כבוד ככל שרק ניתן, לא על מנת לקבל שכר, אלא בשל העובדה שהוא ברא את העולם והוא מולך עליו והכל שלו, והדבר הנכון הוא לעשות את רצונו בעולמו (נושא זה מפורט יותר במאמר "הדרגה הגבוהה ביהדות").

תוכן העניינים

יהדות על קצה המזלג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה