מהי הבחירה החופשית?
התורה מצווה את האדם לתועלתו האישית, לבחור ולעשות טוב אף על פי שיש לו גם אפשרות לעשות רע. הַֽעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ הַֽחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָֽחַרְתָּ בַּֽחַיִּים לְמַעַן תִּֽחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶֽךָ: (דברים ל-יט) מצב זה זה נקרא בחירה חופשית והוא חיוני עבור הנשמה. כפי שמוסבר במאמר "מהי הנשמה".
כדי לאפשר בחירה אמיתית בין שתי אפשרויות, צריכות האפשרויות להיות קרובות בחשיבותן אחת לשניה.
כאשר עדיפותה של אחת האפשרויות על השניה ברורה וחד משמעית הרי שאין כאן בחירה, לדוגמה, מי שזכה בהגרלה ומציעים לו לבחור בין פרס כספי גדול לבין ארוחה במסעדה, הרי ברור שאין כאן בחירה.
ככל שקשה יותר להעריך את חשיבותן של האפשרויות העומדות לבחירה, כך הבחירה קשה יותר. לדוגמה, כאשר צריכים לבחור בין קבלת סכום כסף מזומן לבין קבלת המחאה דחויה בסכום גדול שאמיתותה מוטלת בספק ותאריך הפירעון רחוק, יהיה מי שיאמר "טוב ציפור אחת ביד משתים באויר" ויהיה מי שיטרח ויבדוק מיהו נותן ההמחאה וגם יהיה מוכן להמתין בסבלנות על מנת לזכות בסכום הגדול.
מדוע האמת אינה ברורה?
כאשר האדם צריך לבחור בין טוב לרע, ערכו של המעשה הטוב אינו ניכר, וגם שכרו אינו זמין כרגע. לעומתו, המעשה הרע מספק הנאה מיידית ובטוחה, לא צריך להתאמץ ולראות מה הוא מוכר, זו הטקטיקה של היצר הרע "שלם וקח", הוא נותן כאן ועכשיו "ציפור אחת ביד", וזה מתאים למי שאינו מעוניין להשקיע כראוי בבחינת האפשרויות, או שאין לו סבלנות לחכות.
אם היו שכרם ותוצאותיהם של המעשים הטובים ניכרים באופן מיידי, הרי בכך היתה נשללת מאיתנו הבחירה וכולם היו בוחרים רק בטוב, וזו לא נקראת בחירה, התוצאה כאן ברורה וכמעט כפויה על כל אדם שפוי.
ולכן על מנת לאפשר את מציאות הבחירה, הקב"ה הסתיר מהחושים שלנו את מציאותו וכן את ערכם האמיתי של המעשים הטובים, ואלה אינם ניכרים אלמלא האמונה (כפי שמפורט במאמר "האם האמונה אמת או דמיונות").
האינסטינקטים והרגשות של האדם אינם מספיקים לעשיית מעשים טובים ונכונים וראה עוד במאמר "כל אחד והאמת שלו" , אלא צריך ללמוד מה אומרת התורה בכל ענין וענין, ולהתחזק באמונה כדי לא להתבלבל מהצעותיו המזומנות ועטופות הצלופן של היצר הרע.
מהי נקודת הבחירה?
ידוע הדבר, שמרימי משקולות בתחילת דרכם, מתאמנים בהרמת משקולות של קילוגרמים בודדים, ובמשך תקופת האימונים מעלים את המשקל מעת לעת בהתאם להתפתחות השרירים, עד שמגיעים למשקולות כבדות הרבה יותר.
מרים משקולות בתחילת דרכו, יעשה טעות גדולה אם ירים משקל הגדול הרבה מכפי יכולתו, גם אם בטווח הקצר הוא יצליח הרי שהנזק בכך גדול מן התועלת. לעומתו אדם מאומן בעל שרירים מפותחים לא יתפתח מהרמת משקולות במשקל שכבר התרגל אליו אלא רק יתנוון מכך, הדבר קל ללא כל מאמץ וחבל על זמן האימונים, כדי להתפתח תמיד צריך להתאמץ ולהרים קצת יותר מכפי יכולתו, ובזה לשפר אותה.
כן הוא הדבר בשמירת ההלכה, ישנם דברים שעדיין אינם ברי השגה במדרגתו הרוחנית של המתמודד, לעומתם ישנם דברים אותם הוא יכול לקיים בקלות ללא התמודדות, וישנם דברים בהם יצליח אם ישקיע מאמץ בעשייתם, וכאן עיקר עבודת האדם ראה מה שכתב בספר הרב אליהו דסלר "מכתב מאליהו" חלק א במאמר "קונטרס הבחירה" עמוד 113, ספר מומלץ ביותר. .
לדוגמה, בתורה כתוב "לא תרצח", ברור לגמרי שלקורא שורות אלו אין מאמץ או התמודדות שלא לרצוח, היצר הרע שלו אפילו לא יציע לו הצעה כזו שפלה מהסיבה הפשוטה שהוא לא ישמע בקולו, זה נועד לאנשים בעלי מדרגה נמוכה בהרבה מאיתנו, בקיצוניות השניה, לרבים מאיתנו יהיה בלתי אפשרי שלא לחשוב מחשבה רעה על שום אדם בעולם, גם זה לא שייך אלינו עדיין. לכל אחד מאיתנו יש התמודדויות היכן שהוא באמצע, וכאשר אדם מתמודד ומצליח, הוא מעלה בזה את מדרגתו הרוחנית עוד ועוד וגורם לעצמו להתקדם ולהתמודד במדרגות גבוהות יותר.
יש הממשילים את הדבר לקרב בית שני צבאות, ללא נשק ארוך טווח וללא סיוע אוירי וארטילרי, כמו פעם. בשדה הקרב יש שלושה איזורים, השטח שבידי הצבא האחד, השטח שבידי הצבא השני, והרצועה הדקה של החזית בה נערכים הקרבות. בחזית בלבד מתנהלים הקרבות, אך בשאר השטחים כבר אין התמודדות.
לא בשמים היא ולא מעבר לים
התורה נועדה לבני אדם, ולכן כל המצוות הכתובות בה הן ברות ביצוע, בתורה מופיע מקרה אחד בו מותר לעשות מעשה החשוב בדרך כלל כעבירה, בשל הנסיבות המונעות מן האדם אפשרות להתגבר על יצרו הרע התורה התירה אשת יפת תואר במלחמת הרשות בפרשת "כי תצא". , ומכאן גם רואים שכל המצוות שנצטווה האדם אפשריות לביצוע.
גם על הר גבוה אפשר לטפס
גם על הר גבוה אפשר לטפס, בכל פעם צעד קטן, עם התמדה סבלנות ידע וכלים מתאימים ניתן להגיע לפיסגה.
מאמץ האדם בעשיית המצוות תמיד מתרכז במדרגה מסויימת, וכשהאדם התעלה במדרגתו, כבר אין לו קושי בשמירה על מדרגתו הקודמת, ודי לו ברצון ושימת לב בלבד.
ישנם אנשים המתקרבים ליהדות וחושבים שצריך לעשות הכל כמה שיותר מהר, זו טעות, אדם צריך לבנות את עצמו בצורה נכונה ובהדרגה, לפי תוכנית מסודרת, וכשם שלמרים משקולות מתחיל אין עדיין הבנה במינונים הנכונים והוא נזקק להכוונה של מאמן בעל נסיון, כך יהודי הרוצה להתקדם בשמירת מצוות התורה צריך להתייעץ עם רב שינחה אותו באיזה קצב ובאיזו דרך הוא גם יתקדם וגם יהנה.