אור ברסלב
יהדות על קצה המזלג מהו החופש האמיתי

יהדות על קצה המזלג

מהו החופש האמיתי

מהי התורה ומהי ההלכה?

"אין שעורים המורה חולה", מוכר לכם? כשהייתי ילד, אצלנו בבית הספר, כשהמורה לא היתה מגיעה לכיתה היתה שמחה גדולה, לא ידענו להעריך נכון את מי שהקנה לנו ידע בסיסי רב, רצינו רק להנות וכמה שיותר, ככל שהאדם מתבגר ומחכים הוא מבין את הטעות שבאותה אמירה ילדותית.

לעיתים נדמה שאדם חופשי הוא אדם ללא הגבלות, כיוון שמשמעותה הפשוטה של המילה חופש, היא יכולתו של האדם להגשים את רצונותיו ללא מניעה.

האם מיליונר היושב על שפת הנהר, וזורק חבילות שטרות של מאה דולר, מפגין בכך את חירותו לעשות בכספו כרצונו? הרי ברור שאם יתמיד בכך יהפוך להיות כאחד העניים, ויאבד את חירותו הכלכלית, ובכל זאת יש לו אשליה שהוא חופשי.

שיכור הלוגם יין מבקבוקו, מאבד בכל לגימה ולגימה את היכולת לשלוט בעצמו, באמת שאדם כזה כבר מזמן דרדר את עצמו למצב הכפייתי בו הבקבוק שולט עליו, והוא אינו מסוגל להתנגד לו ולאמר "לא רוצה", הוא ודאי אינו חופשי.

אדם הממלא את עגלת הקניות שלו בחנות, יצטרך בסופו של דבר לשלם על הכל. ואם דרכו בחיים לקנות ממה שאין לו באשראי או בהלוואות, הוא עלול בסופו של דבר למצוא את עצמו נרדף על ידי בעלי חוב או בבית האסורים, חופש כזה אינו יכול להתקיים.

למרות החופש המדומה, כאשר מגשימים רצונות ללא חוקים וגבולות, אין בכך שלימות אמיתית כיוון שהתוצאה ארוכת הטווח סותרת את הרגשת הסיפוק הרגעית.

האם המושג חופשי חד משמעי?

האדם מורכב משני חלקים, גוף חומרי גלוי, ונשמה רוחנית החבויה בתוכו דבר זה יוסבר במאמר "מהי הנשמה". , אורך החיים של הגוף מוגבל לכמה עשרות שנים, ואילו אורך החיים של הנשמה שבאה מעולמות רוחניים שאינם תלויי זמן, הוא נצח נצחים.

משמעותו של החופש עבור גופו של האדם, היא היכולת להשיג הנאות ולמלא את רצונותיו ללא מעצורים וללא פשרות, לעומת זה, משמעותו עבור הנשמה, היא היכולת לקבל מזון רוחני הנמצא במעשים הטובים וההגבלות של מצוות התורה כשם שגופנו החומרי ניזון מאוכל, כך הנשמה הרוחנית ניזונה מדברים בעלי משמעות רוחנית, רוחניות ביהדות היא הכרעה נכונה בין טוב לרע. ולצדיקים מספיקה רוחניות לגוף החומרי כמו משה רבינו שלא אכל ולא שתה 40 יום וארבעים לילה (אור החיים על התורה, ס"פ כי תשא). .

במקרים רבים, רצונותיהם של הגוף והנשמה מנוגדים וסותרים זה את זה, ועל האדם מוטלת האחריות להכריע בניהם במחשבתו כפי שמתואר במאמר "מיהו היצר הרע ומיהו השטן" וכן במאמר "מהי הבחירה החופשית". וללכת בדרך הטובה.

היהדות מלמדת את האדם שההנאות ומילוי הרצונות הגופניים אינם מביאים לאושר אמיתי, וכדאי לו להעדיף עליהם את מילוי צרכיו הרוחניים המביאים לאושר ושלימות לאורך זמן.

אין כוונת הדברים שהאדם צריך להזניח את צרכיו הגופניים או להסתגף, אדרבה, היהדות אינה דת סגפנית ראה מה שכתב בנושא זה הרב דן טיומקין בספרו "מקום שבעלי תשובה עומדים" (את הספר ניתן להשיג דרך ארגון הידברות). והאדם צריך לספק את צרכיו הגופניים ולהנות ולשמוח בדברים המותרים, אולם הוא צריך להשתמש בהם כאמצעי להשגת ישוב הדעת ושמחה בעבודתו הרוחנית אדם רעב או עייף, או שחסר לו אחד מצרכיו הגופניים, אינו יכול לקיים מצוות כראוי, כיוון שדעתו אינו מיושבת, והוא אינו רגוע וסבלני. "לפני האוכל שתי לבבות, ולאחר שאכל ושתה לב אחד" (גמרא בבא בתרא ב:). , ולא להתייחס אליהם כמטרה בפני עצמה התורה מספרת על יעקב אבינו ועשו אחיו שעשו בניהם את הסכם חלוקת העולמות,עשו ובניו קיבלו את העולם הזה, לחיות ולהנות באמונה ובלי להזיק אף אחד. ויעקב ובניו קבלו את העולם הבא שהוא גבוה הרבה מעבר להנאות החומריות של העולם הזה, אולם כדי להגיע אליו אנו משתמשים בצורה נכונה בעולם הזה והנאותיו. (ועיין גמרא ע"ז יא:) .

כאשר האדם מנצל את הנאות החיים לבניית קרקע פוריה לפריחתו הרוחנית, גם המעשים החומריים בעצמם נחשבים כחלק מעשייתו הרוחנית, והוא עתיד לקבל עליהם שכר, אם אכן חשב בשעת עשייתם שהוא עושה אותם כאמצעי לרוחניות.

הדבר דומה לחברה ששלחה פועל לביצוע משימה אצל לקוח בארץ רחוקה. את כל הוצאות המזון הביגוד והלינה תשלם החברה כל עוד הפועל מנצל את שהותו שם לשם ביצוע העבודה שלשמה הוא נשכר, אבל אם העובד ילך לטייל במקום לבצע את המוטל עליו, לא רק שהוא ישלם את כל ההוצאות מכיסו, אלא יתכן שהחברה ששלחה אותו גם תתבע אותו לדין על הנזק שגרם.

באופן טבעי, ככל שהאדם במדרגה רוחנית גבוהה יותר, כך צרכיו החומריים הנדרשים לו להשגת מטרותיו הרוחניות קטנים יותר, וכן להיפך, לפי צרכי האדם ניתן לקבוע את מדרגתו הרוחנית אבל אין הכוונה בדברים אלה שהאדם יצער את עצמו שלא כפי מדרגתו האמיתית , כיוון שלאורך זמן הדבר רק יפגע בהתקדמותו הרוחנית. .

היהדות מלמדת את האדם לראות למרחוק, ולעשות חשבון רווח מול הפסד בכל מעשה שהוא עושה, כיוון שבסוף הוא עתיד לשלם על כל טעויותיו ראה מה שכתוב במאמר "השכר והעונש ביהדות" וכן "מהי הנשמה". , וכשיערוך את מאזן חייו הוא עלול לגלות שיצא שכרו בהפסדו.

ככל שאדם מודע ומחובר יותר לצרכיה הרוחניים של נשמתו, כך הוא שואף למלא אותם על ידי לימוד התורה וקיום המצוות, וכשהצליח בכך הוא מרגיש חופשי ומאושר.

במקרים רבים אפשר להרגיש את הקונפליקט בין הכוחות הפועלים באדם. אדם הרוצה לעשות מעשה מסויים ומצפונו מציק לו, יכול לשמוע בתוכו שני "קולות", האחד קולו של גופו הרוצה להנות כאן ועכשיו, והשני קולה של הנשמה השואפת לרוחניות, ומזכה את האדם להיות חופשי מהאשליה שהשגת הנאות חומריות תגרום לו לאושר אמיתי.

תוכן העניינים

יהדות על קצה המזלג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה