אור ברסלב
יהדות על קצה המזלג מהי התורה ומהי ההלכה?

יהדות על קצה המזלג

מהי התורה ומהי ההלכה?

מיהו היצר הרע ומיהו השטן?

פרק זה בא לתת מושגים כללים - ובאמת שהנושא מסועף ומורכב ביותר.

למה נועדה ההלכה?

העולם בו אנו נמצאים נקרא ביהדות בשם עולם העשייה כיוון שהוא נברא במיוחד לעשיית מצוותיו של הקב"ה כפי שמוסבר במאמר "מהי הנשמה". .

לפני כשלושת אלפים ושלוש מאות שנה קיבל משה רבינו מהקב"ה על הר סיני את התורה שבכתב ואת התורה שבעל-פה, לעיני כל ישראל, ולימדהּ אותם. בסוף ימיו העבירה ליהושע ממשיך דרכו, ויהושע וגדולי הדורות שאחריו העבירו אותה מדור לדור פירוט של סדר הדורות ותקופות שונות בהיסטוריה העולמית, מבריאת העולם ועד ימינו ניתן לראות בספר "סדר הדורות" או "סדר הדורות הקצר" של הרב שלמה בניזרי. .

לפני כאלפיים שנה, בתקופת התנאים תקופת התנאים היא תקופה של פריחה רוחנית, בה ידעו חכמי ישראל שנקראו גם "תנאים" את כל התורה בעל פה. ואלה התקופות השונות של חכמי ישראל: תקופת הזוגות, תקופת התנאים, תקופת האמוראים, תקופת הסבוראים, תקופת הגאונים, תקופת הראשונים, תקופת האחרונים. , כשנגזרו גזירות שמד גזירות שתכליתם לאבד את הזהות היהודית מעם ישראל על ידי כך שניסו למנוע מעם ישראל את לימוד התורה ואת קיום מצוותיה, ובכך חשבו גוזרי גזירות אלה, שתשכח התורה והזהות היהודית. על עם ישראל, והיה חשש שהתורה שבעל פה תשתכח כליל, העלה רבי יהודה הנשיא את התורה שבעל פה לראשונה על הכתב, וחיבורו זה זכה לשם "משנה".

בתקופה האמוראים שבאה לאחר מכן, התעורר הצורך לברר ולפרט את פרטי הדינים המופיעים בקיצור רב בגלל התנאים הקשים שבאותו הדור, וגם בגלל שהדברים נכתבו מתוך זכרונותיהם של החכמים שסידרו את הדברים בצורה תמציתית שיהיה קל לזוכרם בראש, וגם בגלל שבתקופתם הדבר היה מספיק ברור וקשיי ההבנה התעוררו בשנים מאוחרות יותר עם ירידת הדורות. במשנה, ולהעמידם על דיוקם, דברים אלו עלו על הכתב מאוחר יותר בחיבור הנקרא "גמרא" גמרא היא מילה בארמית שתרגומה "קבלה", שפירושה מה שקיבלנו מהר סיני. , אותה גמרא הנלמדת בימינו.

חלק מהתורה אותה קיבל משה רבינו בכתב ובעל-פה נקרא הלכה, ההלכה היא אוסף המידע הכולל את כל פרטי המצוות שהקב"ה מצפה מכל יהודי לקיים באופן מעשי, כיצד להתנהג בכל עניין ועניין.

לימוד ההלכה

כדי לדעת כיצד לקיים את מצוות התורה באופן מעשי, ציווה אותנו הקב"ה ללמוד את פרטי ההלכות שבה. ללא לימוד מסודר של התורה לא ניתן לקיימה כראוי. ידע שטחי, אינטואיציה וחיקוי מה שראה אצל אחרים אינם מספיקים לקיום המצוות כראוי.

הדרכים המקובלות כיום ללימוד התורה הן רבות. והטובה והמומלצת שבהן היא לשבת פנים מול פנים מול רב המלמד את הנושא, במסגרת זו ניתן לשאול שאלות, לקבל פידבק על נכונות ההבנה, וכן להתייעץ בעניינים הקשורים להלכה. קבוצת לימוד כיתתית, היא דבר המעניין את רוב בני האדם מבחינה חברתית.

ניתן ללמוד הלכה גם דרך ספרים מודפסים או ספרים אלקטרונים, וכן לצפות ולשמוע שיעורים ישירים או מוקלטים בווידאו או בקול. גם למי שבוחר ללמוד באופן עצמאי מומלץ להפגש מדי פעם עם רב שיוכל לתת לו הכוונה ועצות מועילות ללימודו העצמאי.

ממה מורכבת ההלכה?

ההלכה מתחלקת לשני חלקים, מצוות שבין אדם לחבירו (כל אדם אחר) ומצוות שבין אדם למקום (מקום הוא כינוי לקב"ה), וכן מתחלקות המצוות בחלוקה נוספת, למצוות עשה, המגדירות מה מוטל על האדם לעשות, ומצוות לא תעשה, המגדירות ממה צריך האדם להימנע.

המצוות שבין אדם לחבירו הן מצוות הנוגעות לממונו לגופו ולכבודו של חבירו, לדוגמה: מצוות השבת אבידה (דברים כב-א) (שו"ע חו"מ סימנים רנט עד רעא). היא מצווה שבין אדם לחבירו (לאתר את הבעלים של חפץ שמצאנו ולהחזירו להם). במקרים רבים ניתן לראות את ההגיון שבמצוות אלו, אף על פי שצריך לקיימן בכל מקרה בלי קשר להבנה. ההגדרות הברורות של המחויבויות בין אדם לחברו מונעות חילוקי דעות כיוון ששני הצדדים יודעים את חובותיהם וזכויותיהם אחד כלפי השני, כפי המוגדר בתורה.

המצוות שבין אדם למקום, הן מצוות שאינן מגדירות מחויבויות חברתיות מול בני אדם אחרים, אלא קשורות להקב"ה בלבד, לדוגמה מצוות התפילה, הנחת תפילין, שמירת השבת, שמירת כשרות ועוד. במצוות אלו לפעמים ניתן לראות את ההגיון שמאחריהם ולפעמים לא, ובכל מקרה מקיימים אותם, כיוון שכך ציווה אותנו הקב"ה.

מהם ספרי ההלכה?

ישנם ספרי הלכה הדנים ביסודותיה העיוניים של ההלכה ובפסיקתה המכונים ספרי "פוסקים", וישנם ספרי "הלכה למעשה", המפרטים באופן מעשי ובשפה פשוטה, כיצד צריך יהודי לנהוג בכל ענין וענין, ללא התעמקות עיונית בשורשם של הדברים.

ספר ה"הלכה למעשה" החשוב ביותר בדורות האחרונים הוא השולחן ערוך שכתב רבינו יוסף קארו (המכונה בפי הספרדים מרן), שחי בעיר צפת לפני כ-400 שנה.

השולחן ערוך מתאים לכל יהודי בעולם, אולם בדברים מסויימים נהגו יהודים שחיו באיזורים שונים בעולם להחמיר במנהגים שונים בגלל המציאות והתנאים השונים במקומות אלו. . והואיל ומרן מחבר השולחן ערוך נהג ופסק לפי מנהג הספרדים, התעורר הצורך להכניס לספרות ההלכה גם את מנהג האשכנזים. בגלל הזהות הכמעט מוחלטת בין האשכנזים לספרדים ברוב ההלכות, הובאו פסקי ההלכה למנהג האשכנזים כהערות בתוך טקסט השולחן ערוך (המתחילות במילה "הגה"), המציינות רק את השוני במנהגים, ואלה חוברו בידיו של הרב משה איסרליש שהיה מגדולי הדורות בארצות אשכנז.

בימינו ישנם הרבה ספרי הלכה המסבירים בשפה פשוטה ומפורטת עוד יותר את ההלכות, וכן הם כוללים עניינים שנתחדשו בשנים האחרונות בעקבות התפתחות הטכנולוגיה - מכל מקום כל אלו מבוססים על השולחן ערוך.

האם יש סתירות בהלכה?

ההלכה מגדירה סדר עדיפויות לעניינים הנראים כסותרים זה את זה, הלומד את ההלכה ונתקל בסתירות לכאורה בין שני פרטים, צריך לפעול לפי סדר העדיפויות שהוגדר.

בכלל זה, המצבים בהם ישנה סתירה בין כבוד הזולת לבין הלכה כלשהי, החבר השכן בן הזוג או ההורים רוצים משהו וכנגד זה האדם מחוייב גם חיובים אחרים לפי ההלכה.

ההלכה מתחשבת בזולת, בממונו בגופו בכבודו ובהרגשתו, וקובעת כללים מתי להקדים את כבוד הזולת וטובתו לחיובים אחרים ומתי לא.

חשוב לדעת את סדרי העדיפויות המוגדרים בהלכה, ולשם כך ניתן להתייעץ עם רב היודע לשקול לפי כללי הפסיקה את המצוות השונות אחת כנגד השניה.

רלוונטיות ההלכה לזמננו

את התורה קבלנו מהקב"ה לפני למעלה משלושת אלפים שנה, והפרטים המובאים בה אינם מדברים בשפת הטכנולוגיה החדשה הממלאת כל פינה, התורה מדברת על דברים כגון איסור חרישת שדה בשור וחמור, עזרה לחבר שחמורו נפל מחמת כובד משאו, מה חייב בעל שור שנגח פרה מעוברת לבעל הפרה, ועוד מקרים שאינם מצויים בדורנו. והתורה גם לא התייחסה במפורש למציאות שלנו, ונשאלת השאלה האם ההלכה רלוונטית בימינו?

התשובה היא כן. הקב"ה, לא רק שידע מראש לפרטי פרטים את התפתחות הטכנולוגיה, אלא הוא זה שתכנן אותה, הוא ברא ומקיים את חוקי הטבע שהם הבסיס לכל הטכנולוגיה, והוא גם זה שהמציא את ההמצאות הטכנולוגיות למיניהם בפוטנציה, לוחות הזמנים לתגליות השונות נרשמו ב"משרדו" של הקב"ה בשמים עוד לפני בריאת העולם, וכשמגיע זמנה של המצאה לראות אור, הקב"ה יוצר את הנסיבות המתאימות ואז בני האדם מגלים וממציאים.

ספרי היסוד הראשונים של ההלכה, היינו התורה שבכתב המשנה והגמרא, דיברו בדוגמאות שהתאימו לאותה תקופה בה נכתבו הדברים, כדי שיהיו מובנות כבר בתקופות קדומות, ומכל מקום, כל הדוגמאות המופיעות בתורה במשנה ובגמרא אינ מלמדות רק על הפרטים המופיעים בהם במפורש, אלא גם על כלל הדברים העתידיים שיש להם יסוד משותף איתם. לדוגמא, כשהתורה מצווה לעזור לאדם שנתקע עם החמור – היא מתכוונת גם לעזור למי שיש לו פנצ'ר בגלגל של המרצדס המפוארת, כיוון שאין הבדל עקרוני בין המקרים. כל מה שנכתב אז רלוונטי לגמרי גם לזמננו.

גם בעניינים הקשורים לנפש האדם, למרות השינויים החברתיים שהתרחשו במשך הדורות, נפש האדם לא השתנתה, ולכן כל המצוות בנויות ומתאימות מבחינה נפשית גם לדורנו.

מצוות לימוד התורה

מלבד התועלת בידיעת ההלכה, לימוד התורה היא מצווה חשובה בפני עצמה, מצווה המרבה זכויות לעם ישראל.

בזכות לימוד התורה מוריד הקב"ה לעם ישראל ולעולם כולו שפע של ברכה והצלחה, ולכן תרומתם של לומדי התורה לחברה גדולה. יתרה מזאת, תורת הקבלה מלמדת, שהקב"ה התנה תנאי בבריאה שהעולם מתקיים בזכות לימוד התורה, ואילו היה נפסק לימוד התורה בעולם לגמרי אפילו לרגע אחד, היה העולם חוזר למצב של תוהו ובוהו במקומות רבים בספר הזוהר וכן בגמרא נדרים (לב.) "אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי ". .

בתקופות שונות בהיסטוריה היהודית, הרבה לפני הקמת מדינת ישראל שאנו מכירים כיום, הנטל של בטחון המדינה התחלק בצורה שווה בין לומדי התורה לבין החיילים בחזית. בתקופת משה רבינו בפרשת מטות (במדבר לא-ד). , כנגד כל חייל שיצא לחזית להלחם ישב אברך ולמד תורה להצלחתו, ושיתוף הפעולה, כל אחד בתחומו, הוא זה שהביא להצלחה בשדה הקרב, ובין שתי הקבוצות חולק השלל שווה בשווה כמסופר בספר שמואל א (ל-כד) "כחלק היורד במלחמה וכחלק היושב על הכלים יחדו יחלוקו" ופ' המלבי"ם בפסוק שלאחריו (כה) "אין הבדל בין הלוחם ובין היושב על הכלים ומתפלל", וכן פרש רש"י (שם) שהדבר התחיל מאברהם אבינו (בראשית יד כד) שחילק שלל בין מי שבחזית למי שבעורף, ובגמרא מכות (דף י. ) "מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה שערי ירושלים שהיו עוסקים בתורה". .

חזקיהו המלך הגדיל לעשות, תפיסת עולמו היתה ששדה הקרב האמיתי, בו נקבעות תוצאות הקרב, הוא השולחן עליו לומדים תורה, שרק בכוחה להכריע את המערכה. ולכן לא היה לו צבא כלל, אלא רק לומדי תורה שעליהם סמך ואף הצליח במלחמתו, ללא צבא, נגד סנחריב מלך אשור וצבאו, כאשר המלאך שנברא בזכות לימוד התורה הוא זה שעשה בפועל את המלחמה, כשהקב"ה היה "מרוצה" מלימוד התורה, הכל הסתדר כמבואר בספר מלכים ב (יט-לה), וכן הארכיאולוג מר יגאל ידין מצא שדרות אדם בעיר דוד ואמר שאלו חיילי סנחריב כידוע. .

לשבת וללמוד תורה כל היום אינה מלאכה קלה, ונדרשים לכך ויתורים ומסירות נפש, ולכן זו אינה נחלתו של כל אחד, ואשריו של מי שזוכה לכך, מכל מקום כל יהודי צריך לפחות לדעת את ההלכות הנוגעות אליו כדי לקיימן.

גם ללמוד וגם ללמד

מלבד המצווה ללמוד את ההלכה כדי לדעת לקיימה, ציווה אותנו הקב"ה גם ללמדה לאחרים, אבא צריך ללמד את בניו, ורב את תלמידיו, וכל אדם היודע ללמד את חברו הלכות – צריך לעשות כן בהתאם לרמתו.

כל אחד והמומחיות שלו

בעולם ישנם אנשים בעלי כשרונות בתחומים שונים, כל אחד והתחום שלו. לא מן הראוי לשלוח פרופסור לכימיה לייצג מדינה באולימפיאדה, וגם לא לתת לרץ אולימפי לפתח תרופות בשעות הפנאי. התוצאות המקסימליות מתקבלות כשכל אחד מתרכז בתחום שלו ובזכות זה מגיעים למיצוי הפוטנציאל הציבורי המכסימלי בכל התחומים.

התורה מספרת על שניים משבטי ישראל, יששכר וזבולון בראשית מט יג,יד, רש"י, מדרש תנחומא ויחי יא. , זבולון היה מוכשר בדיג ובמסחר, ואילו יששכר בלימוד התורה.

הם עשו בניהם הסכם שכל אחד תורם את חלקו בתחום בו הוא חזק. אלו זיכו את אלו בזכויות לימוד התורה שלמדו, ואלו לקחו על עצמם את עול פרנסת שני השבטים. אמנם גם בני שבט זבולון למדו וידעו את ההלכות המעשיות הנוגעות אליהם, אולם את ההתעמקות בתורה השאירו לאחיהם המומחים בנושא.

שניהם נהנו מהעיסקה כיוון שכל אחד מיצה את כוחותיו בצורה הטובה והיעילה ביותר. כל מי שניסה לשבת וללמוד תורה במשך שעות יודע שאין המלאכה קלה ודרושה לכך השקעה רבה. כמובן שכדי להבין שהעיסקה הוגנת לחלוטין צריך לדעת את כוחה וחשיבותה של מצוות לימוד התורה.

התורה מלמדת שמסייע יש בו ממש, ישנן אמנם מצוות שהן חיוב אישי על כל אדם ואדם כמו למשל מצוות תפילין או קריאת שמע שהיא חיוב אישי של כל יהודי ויהודי בנפרד. , אך מעבר לכך כל מי שמסייע לחבירו בעשיית מצווה, הרי שבכך נעשה שותף בה ובשכרה, כיוון שגם העשיה וגם הסיוע חשובים באותה מדה.

תוכן העניינים

יהדות על קצה המזלג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה