להשאר במקום, להשתנות, או לרקוד בשתי חתונות?
לפעמים אנו רואים אנשים שמסכימים שאכן היהדות היא הדרך הנכונה עבורם, ובכל זאת לא עושים עם זה כלום. מדוע?
למה לא לרקוד בשתי חתונות?
צריך לדעת שאי אפשר לרקוד בשתי חתונות, אמנם אפשר להיות קצת כאן וקצת שם אבל לא לרקוד בו זמנית בשתי חתונות, אדם לא יכול להנות מעישון ובריאות ביחד, כל שאיפה מהסיגריה, מורידה קצת מבריאותו, דברים מנוגדים באים תמיד האחד על חשבון השני, גם הנאותיו החומריות של האדם באות על חשבון שלימותו הרוחנית, ככל שרוצים להגיע יותר לשלימות והנאות רוחניות, כך צריך לוותר על הנאות חומריות.
שורש הסתירה הוא הרכבתו של האדם משני הפכים הדורשים את סיפוקם, גוף חומרי בעל רצונות חומריים ונשמה בעלת צרכים רוחניים, כל אחד מהם מושך לכיוון אחר, כשזה עולה זה נופל, לאדם יש את הכח לקבוע מי מבניהם ישלוט בתוכו, כשהוא מצווה על ידי התורה להשליט את הנשמה על הגוף, אף שרצונות הגוף יותר בולטים מרצונות הנשמה משום המצאותנו בעולם חומרי.
אין זמן להתבונן
המדיות, הטכנולוגיה, התרבות וחיי החברה, מספקים לאדם תעסוקה אינסופית המלווה באינסוף סיפוקים והנאות, אשר אינם משאירים לו כח ופיסת זמן פנויה להתבוננות רצינות על משמעות החיים ויעודם. הרוויה בהנאות וסיפוקים חומריים רק מקשה להבחין בזעקתה האילמת של הנשמה לסיפוקים רוחניים אמיתים. הצורך הרוחני של נשמת האדם שונה לחלוטין מה"מטעמים" שמציע לו עולם החומר, קשה לאדם לעצור את מירוץ החיים המהנה ולהתבונן בצרכיה האמיתיים של נשמתו.
הפחד ממחוייבות
בעומקם של הדברים, קיים אצל האדם, פחד ממחוייבות הגורם לרתיעה מחיפוש האמת, ורצון תת מודע להגיע למסקנות שאינן מצריכות מאמץ להשתנות, שכיוון שנדמה לו לאדם שהתנהגות לפי האמת פוגמת בהנאות החיים, הוא מעדיף להדחיקה או להתכחש אליה, ובכדי להשקיט את המצפון המנקר מדי פעם בשמה של הנשמה, מוצא האדם צידוקים בנסיבותיו האישיות, או בהגדרות לא מדוייקות של האמת. אמנם בכך הוא משקיט את מצפונו, אך הוא מרמה את עצמו, ומחמיץ את מטרתו.
האמת, על אף היותה מגבילה, נותנת סיפוק רוחני גדול לנשמה, סיפוק העולה על ההנאות החומריות שנמנעו, אף שאלו ואלו שונות לגמרי במהותן. דוגמה שכולנו מכירים, אדם שהיטיב עם חבירו, מתמלא בהנאה והרגשה טובה המלווים אותו במשך שנים רבות, בשעה שחוויות של הנאה חומרית, מתגמדות ונשכחות לאחר זמן.
חוסר מודעותו של האדם לכוחו
לעיתים, גם אדם המבחין בחוסר הרוחניות שלו, טומן את ראשו בחול, בהניחו בטעות שרוחניות אינה ברת השגה עבורו, כיוון שהוא לא גדל כך ...
כדי להצליח בחיים צריך האדם לשאוף בכל כוחו למטרות הנכונות, להאמין בכוחו להצליח, להתפלל ולהתאמץ להשגתם. אדם הרואה עניין כלשהו כחשוב ונצרך לו, מסמן אותו לעצמו כמטרה אם הוא אכן מאמין שבכוחו להשיגו, ואז מתאמץ כנדרש עד הגיעו למטרתו.
אחד המפריעים הגדולים להתפתחותו האישית של האדם היא חוסר אמונתו בחכמתו בכוחו ובתעצומות הנפש בהן הוא ניחן, אדם המנסה להגיע למטרה אך אינו מאמין בכוחו יתייאש מהרה.
מחקרים הוכיחו שהאדם הממוצע מנצל חלק קטן מאוד מיכולתו השכלית. מקרים שקרו לאנשים שהיו בסכנת חיים הוכיחו שאדם מנצל חלק קטן מכוחותיו הגופניים.
התורה אומרת שגם לגבי כוחות הנפש של האדם נכון הדבר, אין דבר העומד בפני הרצון, אדם בעל רצון חזק ואמונה בכוחו יכול להגיע רחוק משום שבתוכו נמצאת נשמה הנותנת לו כוחות נפש אדירים, המאפשרים לו לשנות את חייו מקצה לקצה אם רק ירצה, והוא צריך לדעת על קיומם ולנצל אותם.
אמונת האדם בכוחו אינה מספיקה להגיע למטרה, כדי להצליח הוא צריך גם ללמוד את הטכניקה הנכונה ולפעול בצורה חכמה, כיוון שבלעדיה, עתיד האדם לכלות את כוחותיו לשווא ולהתייאש כבר בשלבים הראשונים.
כמו בכל תחום אחר, גם ביהדות, כדי להתקדם, צריך להעזר בבעל נסיון היודע טוב ממנו שהרי אין חכם כבעל נסיון, וחכם לומד מניסיונם של אחרים. חכמי ישראל מלבד בקיאותם בהלכות הכתובות בתורה, ידעו מאז ומתמיד, כיצד לנצל בצורה הטובה ביותר את כוחות נפש חרף הפרעותיו של היצר הרע, הגורם לאדם לפקפק בכוחותיו ומתוך כך להתייאש מלהשיג את מטרתו.
חכמי ישראל לימדו אותנו כיצד לחלק את המטרה הגדולה למטרות קטנות וברות השגה, במה כדאי להשקיע את הכוחות, מה חשוב יותר ומה חשוב פחות, במה להחמיר ועל מה ניתן לוותר, וכן כתבו ספרים רבים בנושא.
ולכן, אדם הרוצה להתקדם ביהדות בצורה נכונה, צריך שיהיה לו רב איתו הוא יתייעץ לגבי סדרי עדיפויות, במה להתאמץ ועל מה לוותר בשלבים הראשונים, אמנם דברים רבים ניתן ללמוד מספרים אולם אלו אינם מחליפים את מקומו של רב היודע לבנות תכנית התקדמות אישית המתאימה למדרגתו הרוחנית ולנסיבותיו של כל אחד ואחד.
או הכל או כלום?
פועל שנשכר לעשיית מלאכה, ולמרות מאמציו לא הצליח לעשותה, הרי שלא הועיל בכך כלום, לעומת זה, במצוות התורה, כל עשיה, בכל דרגה היא מטרה שלימה בפני עצמה, אמנם האדם צריך ללמוד ולכבוש מטרות גדולות יותר ויותר במשך הזמן, אבל גם לתחילת העשיה הקטנה ביותר יש ערך רב שאינו מתבטל אפילו במקרים שהאדם לא הגיע לשלימות הרצויה. לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה. ... וְנֶאֱמָן הוּא בַעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְּשַׁלֵּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתֶךָ (משנה אבות ב-טז).
מה יגידו עלי
אדם נכסף להערכת החברה, ומפחד מתגובות שליליות, ולכן ומשתדל לפעול ולתכנן את מעשיו בצורה בה יזכה לאהדה הגדולה ביותר בחברה, וזו גם משפיעה על הערכתו העצמית. במילים אחרות הוא נגרר אחרי החברה, קשה ללכת נגד הזרם, הדבר בולט מאוד למשל בענייני אופנה.
השינוי בתפיסת חייו של אדם המתחיל לקיים מצוות, מעורר במקרים רבים תגובות של תמיהה ולפעמים גם ביקורת מצד הסובבים, המקשות עליו לחיות את חייו כפי שהוא בחר. לפעמים אדם מוכן לוותר על האמת רק בגלל הרצון למצוא חן בעיני הסובבים אותו.
מחקר פסיכולוגי שביים תגובה חברתית מסויימת לאירוע שהתרחש בכיתת סטודנטים, גרם לסטודנט הנצפה ללא ידיעתו, "להתיישר" ולהסכים עם תגובתם המבויימת של שאר חבריו לכיתה, אף שהיתה שונה מדעתו והיפך השכל הישר, "אם כולם הגיבו כך", הוא חשב לעצמו, "כנראה שאני כאן הלא בסדר", ושינה את דעתו כמו כולם.
לכל דבר שאדם עושה, יש מי שמסכים ויש מי שחולק. כשאדם מתחיל לקיים מצוות, בפרט אם הוא נמצא בסביבה שאינה כזו, תמיד ימצא גם מי שיפער את פיו או ירים גבה. אסור לפחד מה יגידו ולא לעשות חשבון.
חשוב מאוד שיהודי יעשה חשבון כיצד לא לפגוע באחרים, אבל ידע את זכותו לקיים מצוות בגאווה יהודית בלי שאף אחד יפריע לו בכך, יהודי צריך בראש וראשונה לעשות חשבון מה אומר בורא עולם, שמביט על כל מעשיו ומחכה לו שיעשה את הדבר הנכון.
כאשר שמירת המצוות יוצרת מתח ביחסיו הקרובים, כדאי להתייעץ עם רב המבין בנושא, כיצד לתמרן. מצד אחד לא להתעמת ולא לפגוע בקרוביו, ומצד שני לא לוותר על ההתקדמות הרוחנית.
שמעתי פעם סיפור על מ"פ שהיה מניח תפילין בסתר, שחבריו לגדוד לא יבחינו בו, יום אחד "תפס אותו על חם" אחד מחביריו, הוא לא ידע היכן לכבוש את פניו מרוב הבושה, עד שחבירו גילה לו ברגע של אמת, שגם הוא לפעמים מניח תפילין וביקש גם הוא את התפילין להניח. יום יבוא וכולם יקיימו בשמחה ובגאון את מצוות התורה.
ממה כדאי להתחיל
כל ההלכות חשובות כיוון שהקב"ה ציווה לעשותם, מכל מקום ישנם הלכות המצויות יותר בחיי היום יום של היהודי ומהם ראוי להתחיל ללמוד ולקיים. ההלכות שבדרך כלל מתחילים בהם, הם שמירת שבת, טהרת המשפחה, כשרות המזון, תפילה, ברכות, הנחת תפילין.
מומלץ לכל המעוניין להרחיב יותר את הרקע הכללי שלו ביהדות, ללכת לסמינר שעורכים אירגוני ההסברה ערכים או הידברות, בו כל שאלה זוכה לתשובה על ידי טובי המרצים, אנשים מעניינים ורחבי אופקים, רבנים אקדמאים ואנשי מדע, והכל באוירה טובה.
כמו כן ניתן דרך ארגונים אלה ודומיהם להשיג מספרי טלפון של רבנים העונים לשאלות בנושאי יהדות דרך הטלפון ובחינם.
וצריך לדעת שאדם הרוצה באמת ובתמים להתקדם ביהדות, ומקבל על עצמו לעשות כן, זוכה לסייעתא דשמיא, עזרה על טבעית גדולה מהשמיים, בפניו נפתחים אופקים חדשים וכוחות אותם הוא לא הכיר, פשוט צריך לקפוץ למים בלי לפחד, כמובן בהכוונה המתאימה.
לא נותר לי אלא לברך את הקוראים בחיים יהודיים טובים ומהנים, מקוה שנהניתם. נשמח לקבל תגובות על החוברת לכתובת [email protected].
בברכה העורך