מתנה טובה ושבת שמה
קולות השירה והשמחה הסגירו רק במעט את האוירה המרוממת ששרתה מעבר לדלת. אפשר היה להרגיש שאנו נמצאים בפתחו של ארמון מלכים. אף אחד לא טרוד בכלום, כולם עסוקים בשמחתו הגדולה של המלך.
מתנה טובה ושמה שבת
הקב"ה ברא את העולם בששה ימים כשבכל יום הוסיף בו תוספות שלא היו בו בימים הקודמים, בסיומו של יום השישי, בדיוק ברגע בו נכנסה השבת, הגיעה הבריאה לשלימותה, שמחה גדולה בעולם, השבת מסמלת את השלימות. שלימות זו חוזרת על עצמה בכל שבוע ושבוע מאז בריאת העולם.
בששת ימי החול אנו חיים את שגרת העולם הזה המלאה טרדות עמל ויגיעה, ואילו בשבת אנו מציצים לעבר העולם הבא, עולם מושלם בו לא חסר דבר. אדם הנכנס לחדר חשוך המלא כל טוב, אינו מודע לאוצרות המצויים בתוכו עד שמדליקים את האור הרב פינקוס זצ"ל בספרו "שבת קודש" . ביום השבת, הקב"ה מאיר את העולם באור רוחני המאפשר לנו לראות דברים רוחניים גבוהים שלא ראינו קודם, ולזכות לקרבתו, בדרגה שאינה אפשרית בימי החול.
אחת לשבוע, מזמין אותנו הקב"ה להניח לעמל וליגיעה ולשמוח בחברתו, לעצור את הרדיפה המטורפת אחר הישגים מדומים והשלמת חסרונות, לשכוח מכל טרדות החיים, ולחדול מעשיית המלאכות השונות, בדיוק כפי שהוא עצר ממלאכתו בסיומו של היום השישי בבריאת העולם.
הקב"ה מבטיח להשלים את החוסר שיגרם כתוצאה מיום השביתה, למלך הגדול לא חסר דבר. בשביתה זו אנו מעידים שאנו מאמינים בבורא העולם בסיפור הבריאה ובסיפור יציאת מצרים כפי שהם מופיעים בתורה.
קרוב קרוב לבורא עולם
העולם נברא בזוגות, זכר ונקבה, אומר המדרש שגם לכל אחד מימי השבוע יש בן זוג, ליום ראשון יש את יום שני, לשלישי את רביעי, לחמישי את שישי, ואילו השבת קבלה בן זוג שונה ... את עם ישראל בראשית רבה, פרשה יא - ח . יהודי המקבל כראוי את השבת הוא כמו חתן המקבל בשמחה גדולה ובהתרגשות את פני כלתו, הקשר הקרוב בין עם ישראל לקב"ה כמו בין איש לאשתו, קשר בו בני הזוג המאושרים לא מרשים לאף אחד להפריע. על עוצמתו של קשר זה מעידה מנוחת השבת, קיום מצוותיה, וההתנתקות מכל ענייני החול, השבת היא כעין "חותמת" המעידה עלינו מי הוא אלוהינו, המשגיח עלינו בכל רגע, אשר ברא אותנו ואת העולם כולו בששה ימים וביום השביעי שבת ממלאכתו.
הואיל ובשבת קיימת שלימות רוחנית, מרגיש היהודי ביום זה את חווית הקירבה והידידות עם הקב"ה ביתר שאת, כמה נפשו אוהבת ומשתוקקת אליו, ידידות הערבה יותר מכל הטעמים וההנאות שבעולם, קשר זה אמנם קיים גם בשאר הימים כשהוא חבוי ומסתתר בפינה קטנה תחת טרדות החיים והזמן, אך ביום השבת הוא מתגלה ומתפרץ.
מקור הברכה
לכל דבר יש את הזמן המתאים, יום השבת, שהוא מעין עולם הבא בו לא קיים חסרון כלשהוא, אינו מתאים לעבודה חומרית ולעשיית מלאכה שנועדו להשלמת חסרונות, ביום זה יש הצלחה דווקא בעשיה הרוחנית, בה אפשר להגיע להשגות עצומות שאינן אפשריות בימי החול. אף על פי שלפי ההגיון אדם העובד שבעה ימים בשבוע אמור להרוויח יותר מאדם העובד רק ששה ימים, התורה מבטיחה שדווקא ההמנעות מעשיית מלאכה בשבת, היא זו שתביא ברכה בפרנסה ובכל שאר החסרונות, הפוך מההגיון ומחוקי הטבע.
ברכה, אינה נמדדת בכסף, אלא בתועלת היוצאת לפועל באופן מעשי בתחומי החיים השונים, לפעמים אדם עני מגיע לאושר שמחה סיפוק והנאה, ולעומתו יש מיליונר החי את חייו בעצב ובחוסר סיפוק בגלל אשתו ילדיו בריאותו וטרדותיו השונות, ברכת השבת מביאה אושר וסיפוק אמיתי בחיים, ברכה היוצאת מן הכח אל הפועל.
מעניין, ששביתה של יום אחד בשבוע, בדיוק כל שבעה ימים, אומצה בחום גם על ידי שאר אומות העולם, כיוון שהם הגיעו למסקנה שיש בכך תועלת מעשית מרובה מטעמים שאינם קשורים לדת.
וקראת לשבת עונג
אצלנו כשבאים אורחים, ורוצים לשוחח עם המבוגרים ללא הפרעות, דואגים קודם כל להעסיק את הילדים הקטנים שלא יפריעו, כך גם בשבת, הגוף רוצה את שלו, ואם הוא לא יקבל, הוא עלול להפריע לעבודה הרוחנית הנשגבת של יום זה, ולכן מצווה בשבת לענג גם את הגוף באכילה שתיה ובשאר דברים כאמצעים לעליה רוחנית.
סדר היום של מנוחת הנפש
אף על פי שמצווה לנוח ולענג את הגוף בשבת, עיקר מנוחת השבת היא רוחנית ולא חומרית. בימי החול האדם עסוק בפרנסתו ובטרדותיו, ואילו בשבת מסלקים הכל הצידה. מבעוד יום, בטרם כניסת השבת, מכינים את סעודות השבת ועורכים את השולחן במפה לבנה וכלים נאים, מכבים את המכשירים הטורדים, ומתנתקים מענייני החול. ניתוק המאפשר להגיע להשגות רוחניות, השבת בפתח.
בסמוך לכניסת השבת, בו בשעה שהאשה מדליקה בשמחה ובהתרגשות את נרות השבת, ומבקשת את בקשותיה מבורא עולם, הולכים הגברים לבית הכנסת להתפלל תפילת מנחה ולקבל את השבת קבלת שבת הוא נוסח המופיע בסידורים אותו שרים כדי לכבד את השבת בכניסתה. בשירים ובשמחה באווירה מרוממת, לאחר קבלת השבת, שומעים את דרשתו של רב בית הכנסת, שעור תורה העוסק בדרך כלל בפרשת השבוע את חמישה חומשי התורה (בראשית שמות ויקרא במדבר דברים) מחלקים למספר שבועות השנה (מלבבד בשבתות החלות במועדים השונים) וכל חלק נקרא פרשה, בכל שבת קוראים בבית הכנסת את הפרשה של אותו שבוע המלאה חכמה ומוסר השכל אותם מסבירים חכמי ישראל בכתביהם הרבים. או בענייני דיומא ענייני יום יום בהם חשוב להסביר מה דעת התורה בעניין, כיצד רוצה בורא עולם שנחשוב, נגיב ונתנהג. , ולאחריו מתפללים תפילת ערבית של שבת, התעלויות רוחניות אחת אחרי השניה.
בבית מחכה לנו שולחן השבת, ערוך בכלים נאים המוכן מבעוד יום, מקדשים את השבת על כוס יין על ידי אמירת נוסח קידוש של שבת המופיע בסידור התפילה. , הקידוש הוא מעין טקס בו מזכירים את הקשר הנפלא שלנו לבורא עולם, קשר הבא לידי ביטוי חזק ביום השבת. לאחר הקידוש נוטלים ידיים וסועדים את סעודת השבת, סעודה עשירה ומגוונת המוכנה מבעוד יום, המשביעה את הגוף ואת הנשמה גם יחד בשל התכנים הרוחניים שבה, במשך הסעודה ולאחריה שרים שירי שבת, מסבירים את פרשת השבוע, קוראים תהילים ולומדים תורה, כל אחד כפי יכולתו והבנתו. זמן נפלא להפגש, לשוחח, להתבונן, ולחזק האחד את השני, באוירה מרוממת התורמת רבות לקשרי האהבה והקירבה במשפחה.
אמנם יום השבת הוא יום מנוחה, אבל את יום השבת לא "שורפים" בשינה, קמים בבוקר והולכים לבית הכנסת להתפלל את תפילת שחרית של שבת העטורה במזמורי תהילים של שבח והודיה לבורא העולם. לאחר תפילת שחרית, מוציאים את ספר התורה מארון הקודש, ספר בו כתובה בכתב יד התורה שקבלנו בהר סיני בדיוק רב, וקוראים בו שבעה אנשים מהקהל את פרשת השבוע. ישנם בתי כנסת בהם מסביר הרב את תוכן הפרשה ומשמעותה לפני קריאתה, פעילות רוחנית מרתקת, יש זמן לחשוב ולהתבונן בדברי התורה הקדושה. לאחר קריאת התורה קוראים קטע מספרי הנביאים הנקרא הפטרה אשר גם הוא מדבר על אותו עניין בו מדברת פרשת השבוע. לאחר קריאת התורה וההפטרה מתפללים את תפילת המוסף, וצועדים בשלווה הביתה לקראת הסעודה השניה של שבת.
בבית מקדשים שוב את השבת ב"קידוש היום" ולאחריו סועדים את הסעודה השניה של שבת בדומה לסעודה הראשונה. לאחר הסעודה, הולכים לנוח לקראת שעור התורה ותפילת המנחה, ולאחריהם, מקיימים את הסעודה השלישית של שבת המלאה גם היא בתכנים רוחניים כקודמותיה.
לאחר צאת השבת ותפילת ערבית של מוצאי שבת, עושים הבדלה על כוס יין, ומאוחר יותר מלווים את השבת ביציאתה בסעודה רביעית בכבוד גדול. השבת רק יצאה וכבר מתחילים לצפות לשבת הבאה.
זהו סדר היום המלא של השבת, ומכל מקום, הדבר העיקרי והחשוב ביותר ביום השבת היא השביתה ממלאכה.
לא בגלל שזה קשה
במקביל לעשיה הרוחנית הענפה, התורה מצווה להמנע מעשייתם של שלושים ותשעה סוגי מלאכות בשבת.
איסור עשיית מלאכה בשבת אינו נובע מהקושי הכרוך בעשייתה, שגם אם בעבר היה קצת יותר קשה להבעיר אש, הרי שלהבעיר אש מאש אחרת היה ניתן גם בעבר בקלות רבה, ובכל זאת הדבר אסור באותה מידה, וכן בשאר המלאכות האסורות בשבת.
מטרת הפרישה מהמלאכה בשבת היא ההידמות לבורא העולם ששבת ממלאכתו ביום השבת כאשר העולם הגיע לשלימותו, ובכך להעיד על אמונתנו בו ובסיפור הבריאה כפי שמופיע בתורה, וכן על אמונתנו בהשגחתו הפרטית מעקב של הקב"ה אחרי מעשיו של כל אדם ואדם בנפרד, והכוונתו באופן אישי ויחודי, לעבר תכליתו הרוחנית. עלינו כפי שרואים בסיפור יציאת מצרים. כמו שמופיע בנוסח הקידוש "זכרון למעשה בראשית" ואחר כך גם "זכר ליציאת מצרים".
העושה מלאכה בשבת גורם לפגם רוחני גדול בנשמתו, כיוון שבמעשיו אלו הוא מתכחש למה שמסמלת השבת, ולכן עשיית מלאכה בשבת אסורה וחמורה ביותר ראה במסכת חולין ה. בעניין חומרת חילול השבת , ומה שהסביר שם רש"י בד"ה אלא לאו ה"ק: שהמחלל שבת חמור כיוון שהוא "כופר במעשיו ומעיד שקר שלא שבת הקב''ה במעשה בראשית" וראה בעניין עונשו של המחלל שבת מה שהסברתי במאמר "השכר והעונש ביהדות". . אפילו את המשכן, המקום המקודש ביותר בעולם, לא בנו בשבת.
זכינו, שרבים מעם ישראל משתדלים לשמור את קדושת יום הכיפורים כראוי, אולם צריך לדעת שקדושת השבת גדולה עוד יותר מקדושת יום הכיפורים. כיוון ששמירת השבת היא הביטוי המעשי החזק ביותר לאמונתנו בבורא עולם ולקשר העמוק שלנו אליו.
כיצד שומרים שבת
המביט מתחת למכסה המנוע של מכונית, רואה צינורות ופריטים רבים, אשר בלעדי אחד מהם המכונית לא תיסע כראוי או שעלולה לגרום לתאונה חמורה, כדי שהמכונית תסע כמתוכנן נדרשת שלימות במרכיביה כפי המתוכנן.
שמירת שבת קודש היא דבר נעים ובר ביצוע לכל יהודי, אולם לשם כך יש ללמוד בצורה טובה את הפרטים השונים הנדרשים לשם כך. לא לנסוע ברכב, לא לעשן ולא להדליק את אור החשמל בשבת, כל אלו אכן שייכים לשמירת השבת, אולם ישנם פרטים רבים נוספים שצריך לדעת, ולכן שמירת השבת כראוי אפשרית רק על ידי לימוד מסודר של הנושא. כיצד לשמור שבת ניתן ללמוד על ידי קריאת ספרים או שמיעת שעורי תורה בנושא, אחד הספרים הממולצים ביותר להכרת השבת הוא הספר "השבת בהגדה ובהלכה".
לשמור שבת כל אחד יכול.