היכן נפגשים ההגיון והרגש
בעולמנו הטכנולוגי המתקדם, בו נוחל המדע הצלחות מסחררות ומוכחות בכל פעם מחדש, מתעוררת השאלה, האם עדיין יש מקום לההתנהגות היהודית המסורתית מדורי דורות, שאינה משודרגת בהתאם לרוח הזמן?
פתרונות פסיכולוגים זולים?
מזה דורות רבים, נהגו היהודים להתפלל לבורא עולם, לדבר איתו, להודות לו כשטוב, לבכות לו כשרע, ולקיים את מה שהוא כתב בתורה. מבט מבחוץ על התנהגות זו, לעיתים יוצר את הרושם אצל מי שלא טרח לתהות על קנקנה של היהדות, שזו, נוצרה על מנת לספק פתרונות פסיכולוגיים זולים לצרכים נפשיים, ואין בה ממש, כיוון שאין בה הגיון הנראה לעין וגם אינה מוכחת מדעית, ולכן אינה מתאימה לתקופתנו.
הכלים של המדע
באמת שהכלים המדעיים אינם יכולים למדוד כל דבר. ישנם דברים שלמדע לוקח שנים להבין, וישנם דברים שאינם נמצאים כלל בפרספקטיבה המדעית, ובכלל אלו כל העניינים הרוחניים.
אוהבי המוזיקה, לא יפסיקו ליהנות ממוזיקה טובה בהעדר סיבה הגיונית לשמיעתה, במוזיקה יש הגיון פשוט שאומר, תשמע מה שגורם לך הנאה.
התורה, לעומת המדע, כוללת בנוסף לענייני העולם הגשמיים גם את העניינים הרוחניים שהם בה העיקר. ואף על פי שהתורה אינה עוסקת בדרך כלל במתן הוכחות לכך, יש לה הגיון בריא וכוללני הרבה מעבר למה שאנו מכירים ראה במאמר "מהי הנשמה" , ומשום כך גם כלי ההוכחה של היהדות שונים מהכלים של המדע, כפי שמופיע בקיצור במאמר "מי אמר שהיהדות אמת".
המדע הוא דבר נפלא וחיוני, אך אינו מתיימר ואינו מתאים לבחינת סוגיות רוחניות, והבעיה אינה במדע, אלא בנסיון לייחס לו יכולות שאין בו.
חכמתו של בורא העולם
צורת הביטוי החיצונית של היהדות, אינה מסגירה, ולו במעט, את ההגיון הצרוף והחכמה האדירה החבויים בה.
בורא העולם בחוכמתו, הגדיר עבור הנשמות בטרם בריאת העולם, מטרות רוחניות, שלשם השגתן, ברא את העולם ראה במאמר "מהי הנשמה". , מטרות אלו מושגות באמצעות עשיית המצוות אותן כתב בתורה.
לשמחה, להתלהבות, ולעוד סממנים יהודיים חיצוניים לכאורה, הנראים חסרי הגיון, ישנה חשיבות רבה כחלק מעשיית המצוות.
צורת פעולתן של המצוות להשגת מטרתם הרוחנית, נשגבת במקרים רבים מבינתנו כבני האדם משום היותנו חומריים.
הראש בשמים והרגלים על הקרקע
יהודי שמתלהב בתפילה, עוצם עיניו, מתנועע ומנותק מהעולם, הוא מחובר כרגע לאוהב הגדול ביותר שלו – לבורא עולם, האבא הגדול שבשמים. נדנוד הגוף בעת התפילה או לימוד התורה, הם מעין מדיטציה של ניתוק מבוקר מהמציאות הגשמית וחיבור לבורא עולם. מצבים נפשיים מרוממים אבל שפויים, הבונים את האדם כאישיות חיובית ומלאה אנרגיה טובה המועילה לכלל הבריאה.
במצוות התורה קיימים ביטויים חיצוניים רבים למשמעויות רוחניות עמוקות, אותם צריך ללמוד כדי להבין.
התנהגות בדרך היהדות, מספקת לנפש האדם את צרכיה הרוחניים, ולכן במקרים רבים, בני אדם בשעת משבר, מתקרבים לאמונה בבורא עולם, לאחר שאבדו את האמון בגשמיות, משום שרק אמונה זו ממלאה את מחסורם האמיתי.
האם היהדות דורכת במקום?
דברים שיש בהם חסרונות, זקוקים לשיפורים, המחשב הראשון מילא אולם גדול. לאורך דורות של התפתחויות טכנולוגיות מרשימות, צומצמו מימדיו, בד בבד עם שיפור ביצועיו ומשאביו ללא הכר. נדרשו בו שידרוגים כיוון שהיו בו חסרונות. גם ענפים אחרים בטכנולוגיה השתפרו לבלתי הכר, ועוד היד נטויה.
את התורה קבלנו מבורא העולם, ולכן מצויים בה כל מיני השלימות ללא חסרונות וללא צורך לשפר. מי שחושב שיש מה לשפר בה, מראה בכך שהוא מחשיב את עצמו לחכם יותר מבורא העולם וזו בעייתם של הרפורמים, שמלבד שהם פוגעים בכבוד התורה הם גם עושים שינויים והתאמות כל הזמן לפי ראות עיניהם. , ובזה סותר את עצמו, מדוע הוא מנסה להתבסס על התורה, לשיטתו עדיף שיגדיר לו תורה משל עצמו. תורה שעשו בה שינויים אינה התורה של בורא עולם.
הואיל ועבודת המצוות היא רוחנית, ובעולמות הרוחניים אין גבולות כמו בעולמנו החומרי, יש לאדם אפשרות לעלות במדרגות הרוחניות מדרגה לדרגה, ולשדרג את עצמו כל חייו ללא הפסקה, אף על פי שאות אחת בתורה אינה משתנה ולא תשתנה לעולם.