ידי דוד· רבי דוד מועטי
נזיר · דף נט:
גמ' מת אחד מהם וכו' פירוש שלאחר שאמר לו העד ראיתי אחד מכם שטנמא מת מת אחד מהם וזה הנשאר שהוא ספק טמא ספק טהור אי איפשר שיביא חולין לעזרה ואינו יכול להתנות שאם הוא טמא הרי קרבן טהרה נדבה וקרבן טומאה חובה ואם טהור הרי קרבן טהרה וקרבן טומאה נדבה וחוזר וסופר ל' יום אחרים ומביא קרבן טהרה ולומר אם טמא הייתי וכבר הבאתי קרבן טומאה וזה קרבן טהרה ואם טהור הייתי וכבר הבאתי קרבן טהרה הרי קרבן זה נדבה לפי שאין חטאת ואשם באים נדבה לפיכך יבקש אחד מן השוק שיהא נזיר כמו זה שיאמר לו אם טמא הייתי הרי אתה נזיר מעכשיו ואם טהור הייתי הרי אתה נזיר לאחר שלשים יום שנמצא שזה השני צריך למנות ב' נזירות מן הספק ובסוף ל' הראשונים מביאין בין שניהם קרבן טומאה וקרבן טהרה ויאמר לאותו שבשוק חם טמא הייתי שנמצא שחל נזירותך מיד כמו שהתניתי והרי נשלם עכשיו וצריך אתה לקרבן טהרה הרי קרבן טומאה שלי וקרבן טהרה הוא שלך ואם אני טהור שנמצא שלא ל' נזירותך אלא עד עכשיו הרי קרבן טהרה הוא חלה וקרבן טומאה קרב בספק ותהא עולת העוף עולת נדבה וחטאת העוף שאי איפשר לו לקרב בנדבה שאין חטאת קריבה נדבה היא על הספק כיון שהיא עוף שחטאת העוף קריבה על הספק אלא שאינה נאכלת ואזלא לקבורה אבל אשם אינו מביא דאשם אינו מעכבו וחוזרין וסופרים ל' יום אחרים ומביאין קרבן טהרה בשותפות לסוף השלשי' ואומר אם אני הייתי טמא ועיקר נזירותך היתה בשלשים הא' והקרבן הטומאה היה שלי וקרבן טהרה שלך עכשיו זה הקרבן טהרה הוא שלי ואם הייתי טהור וקרבן טהרה ראשון הוא שלי וקרבן טומאה הוא הוקרב בספק כנז' זה הקרבן יהא שלך לקרבן טהרתך והוא מבואר אלא דהמפרש כתב נמי דעולת העוף אי בעי לא מייתי כיון דהיא דורון וקשה לי דאמאי לא תייתי לה דאע"ג דהיא דורון כל כמה דמצי לאתויי לה אמאי לא מייתי לא כיון דיוכל להתנות דתהא עולת נדבה:
אמר לו בן זומא ומי שומע לו שידור כנגדו בנזיר כתבו התוספות אם אין דעתו לידור בנזיר לא זה שידור כנגדו נ"ל דפירוש דברי' דבאו לפרש דברי בן זומא דאמר ומי שומע לו שידור כנגדו הוא שאחד שאין דעתו לידור והוא מפייסו להיות נזיר לא ישמע לו להיות נזיר בכי האי גוונא דתרתי לא עביד להיות נזיר ויהיה בנזירות כמו זה בספק ואין הכוונה שאחד שהיה בדעתו להיות נזיר לא ישמע לו להיות נזיר בכי האי גוונא לפי שכיון שהוא רצה להיות נזיר על ידי פיוס זה יתרצה להיות נזיר בכי האי גוונא ולפי הגי' דלא גרסינן אלא הכי גרסי אם דעתו לידור בנזיר איפשר דהכי כוונת דבריהם דאחד שהיה בדעתו להיות נזיר אינו שומע לו להיות נזיר בכי האי גוונא שרצונו להיות נזיר גמור ויביא קרבנותיו כהוגן ולא כמו זה לא מי זה שידור כנגדו דהיינו מי ישמע לו להיות נזיר לפי שהרבה בני אדם שמפייסין אותם להיות נזירים וישמעו ויעשו כיון דנזירות קדושה הוא דקעביר:
אלא מביא מביא חטאת העוף ועולת בהמה וכו' כתבו התוספות ועולת בהמה כדי לגלח על אחד מן הדמים פירוש דהא הוא עכשיו מגלח על כל פנים דאם הוא טמא הרי היא תגלחת טומאה והוא מביא חטאת העוף ועולת העוף שהם קרבן טומאה וצריך להביא עולת בהמה דהוא מקרבן טהרה כדי שיוכל לגלח דבלאו הכי לא יוכל לגלח דשמא אינו טמא ואסור לגלח אם לו שיביא אחד מן הרמים של קרבן טהרה וכיון שחטאת אינו יכול להביאו על תנאי שאין חטאת נדבה להכי מביא עולת טהרה שהיא בהמה כדי שיוכל לגלח ומתנה שאם הוא טמא וזו תגלחת טומאה הרי הביא קרבן טומאה שהוא חטאת העוף ועולת העוף ועולת בהמה היא נדבה ואם טהור הרי העולת בהמה היא חובתו שה א מקרבן טהרה:
אלא שהמפרש כתב ולעולת העוף לא חיישינן וכו' הן אמת דמתני' לא קתני לה אבל איפשר לומר דלא חש לפרשה דודאי יביא כיון דהוא מתנה שתהא עולת נדבה למה לא יביא וכמו שכתבו לעיל:
אבל הודו לו חכמים לבן זומא כתב המפרש שאין חוששין אם הביא קרבנותיו לחצאין ועוד שאינו מוצא מי שידור נזיר כנגדו ע"כ משמע מדבריו שאמר ועוד. דבלאו הכי לא חיישי למאן דמקריב קרבנותיו לחצאין. ולי קשה דודאי דבלא סיבה ודאי חיישי דצריך להביא קרבנותיו כמו שכתב בתורה וכן התוספות כתבו דלא איכפת ליה אם מביא לחצאין דהלא לא ימצא אחר שידור כנגדו ע"כ משמע דמשום דלא ימצא מי שידור כנגדו הוא דאמרו דלא איכפת ליה אם מביא לחצאין וכמ"ש: