אור ברסלב
ידי דוד נזיר › דף נז.

ידי דוד· רבי דוד מועטי

נזיר · דף נז.

דף נו.

גמ' איבעי להו עצם כשעורה הלכה וכו' או דילמ' רביעית דם הלכה ועצם כשעורה ק"ו ואין דנין ק"ו מהלכה וכו' כתב המפרש או דילמא הכי קאמר רביעית דם הלכה למשה מסיני דמטמא את האדם באהל. ועצם כשעורה ק"ו כלומר ומעצם כשעורה קא גמרינן קל וחומר דרביעית דם יהא נזיר מגלח ע"כ פי' או דילמ' דכוונת דבריו כיון דזאת החומרא שיש ברביעי' דם היא מה לכה לא תעביד לה נמי בחומרא דאית בקל מכח ק"ו דלא עבדינן ק"ו מדבר שהוא בא מהלכה ולא מקרא ילפי לה דחומרא זו לא אלימא כדי להביא לדבר זה חומרא אחרת מם שיש בדבר אחר הקל ונפקא מינה דלצד ראשון שאותה חומרא שיש בקל כיון דהיא מהלכה לא עבדינן לה נמי בדבר החמור דלא באה ההלכא אלא בזה דווקא אבל אה"נ דחומרא זו היא אלימא כדי לימעבד מינה ק"ו להביא לה החומרא שיש בדבר אחר הקל לצד השני אותה חומרא כיון דהיא באה מהלכה לא אלימא להביא החומרא שיש בדבר הקל אבל אה"נ שאותה חומרא אעפ"י שהיא באה מהלכה אם יש דבר שהוא חמור מאותו ענין יכול להביא אותה חומרא אצלו מכח הק"ו דודאי דנפקא מינה לדינא לעלמא בלהכי קמבעיא להו בש"ס ופשיט ליה ת"ש עצם כשעורה הלכה ורביעית דם קל וחומר ואין דנין קל וחומר מהלכה דהיינו שעצם כשעורה היא הלכה וכיון שהיא הלכה זאת החומרא שהנזיר מגלח עליו לא ילפינן מינה בק"ו לרביעית דם כדי שיהא הנזיר מגלח עליו שהוא צד ראשון של הבעיא ודו"ק: שני נזירים שאמר להן וכו' מגלחין ומביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה וכו' כתב המפרש משלימין לנזירותם ומגלחין ומביאין קרבן טומא' וקרבן טהרה בשותפו' ע"כ דודאי אינם יכולין לגלח כדין נזיר טמא אחר הזאת ג' וז' משום דאחד מהן נזיר טהור ואינו יכול לגלח בתוך ימי נזירותו כדכתי' תער לא יעבור על ראשו הכי צריך להשלים נזירותם כדי לגלח ומזין שניהם ג' וז' כדי שיוכלו לגלח ביום תשלום הנזירות ומה ששוהין התגלחת והקרבן על הטומאה עד סוף נזירותם ליכא מדי שהנזיר טמא יכול להשהות תגלחת טומאה וקרבן טומאה כמו שירצה אבל נזיר טהור כיון ששלמו ימי נזרו מצוה להביא תכף קרבנות טהרה ביום מלאת אחר תגלחת טהרה ונ"ל שמשום זה הוא שכתב המפרש בתחלת המשנה שני נזירים שקבלו עליהם נזירות ביחד דאל"כ למה צריך שקבלו עליהם נזירות ביחד שאע"פי שאחד קדם לחבירו איזה ימים שייך דין זה דמתני' שימתין עד שישלים המאוחר ומגלחין ומביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה וכו': כתבו התו' צריך לומר שהם שותקין שאם היו מכחישין אותו לא היה נאמן וכו' האי דאמרו שהם שותקין אין הכוונה שהם מודים שנזרקה טומאה בניהם ונגעה באחד ושכחו במי נגע שא"כ למה צריך זה העד הלא הלא בלא העד כיון שהם ידעו זה צריך לעשות האופן דקתני מתני אלא הכוונה ששתקו שלא הכחישוהו לומר לו שאין זה אמת ודו"ק:

אמר רבה בר רב הונא באומר ראיתי שנזרקה טומאה בניכם כתבו התו' וא"ת א"כ יביא כל אחד קרבן טומאה ודאי דכל ספק טומאה ברשות היחיד שורפין עליה תרומה פי' דהא כל אחד הוא בספק שמא הוא שנגעה בו טומאה: ותירצו דלא גמירי מסוטה אלא דבר שאפשר להיות כסוטה וכו' דודאי אחד טהור ע"כ פירוש דודאי דלחיובי כל אחד ואחד לא הוי דומיא דסוטה. דסוטה איפשר דנטמאת אבל הכא ודאי דאחד מהם לא נטמא להכי לא יביאו אחד קרבן טומאה אבל אחד שני נזירים יביאו קרבן טומאה דאיכא ספק טומאה בין שניהם דשמא לא זה שנטמא אלא השני:

וכן בשני שמא לא זה שנטמא אלא האחד וכיון דבין שניהם שייך הספק אי איכא או לא לכן יביאו קרבן אחד בין שניהם. וחזרו והקשו א"כ מאי פריך מעיקרא והא ספק טומאת ברשות הרבים וכו' והכא בודאי אחד מהם טמא ע"כ פירוש דלפי תירוצם שאמרו דלגבי כל אחד ואחד לא הוי דומיא דסוטא ולהכי לא מביא כל אחד ואחד קרבן טומאה משום דאחד מהם ודאי טהור א"כ מאי פריך מעיקרא דהויא ליה ספק טומאה בר"ה ולא יביאו קרבן טומאת אלא קרבן טהרה דהם טהורים מקרו והא הא דאמרינן ספק טומאה בר"ה ספיקו טהור משום דגמרינן מסוטה דלא מקרי טומאה אלא כעין סוטה דהיא ברשות היחיד אבל בר"ה טהור ואיך שייך ללמוד הכא והא סוטה דמטהרינן בר"ה משום דאיפשר דליכא טומאה כלל אבל הכא ודאי איכא טומאה דאחד מהם ודאי טמאה:

ותרצו דספק טומאה בר"ה לאו מסוטה גמרינן לה וכו' דהיינו דודאי ספק טומאה ברשות היחיד מסוטה גמרינן לה אבל ברשות הרבים דטהור לאו מסוטה גמרינן לה אלא משום דמוקמינן אחזקתיה דכל אחד ואחד אלא דברשות היחיד רחמנ' אמר דלא מוקמינן אחזקתיה וספקו טממה דזה מסוטה גמרינן לה ולהכי הוא דקא פריך מעיקרא דהא ברשות הרבים ספיקו טהור אע"ג דודאי אחד מהם טמא כיון דלא ידעינן ליה אבל אחד אמרינן דמוקמינן ליה אחזקתיה וטהור ודו"ק:

אמר רב אשי דייקא נמי דקתני ואני יודע איזה מכם כתב המפרש דייקא נמי דלא קאי בהדייהו דקאמר ואיני יודע דאילו הוה קאי בהדייהו אי איפשר דלא הוה ידע ע"כ פי' דמשמעות איני יודע הוא דלא ידע מעולם וזה ודאי משום דלא הוה עמהם אלא מרחוק ראה דנגעה טומאה באחד מהם ולא הכיר במי נגעה משום שהיה מרחוק ואין לפרש כוונת דבריו ואני יודע עכשיו משום ששכח דהם כן היה לו לומר שכחתי וכן פירוש דברי התוספות וק"ל:

תוכן העניינים

ידי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה