אור ברסלב
ידי דוד נזיר › דף מז:

ידי דוד· רבי דוד מועטי

נזיר · דף מז:

דף מז.

גמ' איבעיא להו משוח מלחמה וסגן הי מנייהו עדיף משוח מלחמה עדיף דחזי למלחמה או דילמא כ"ג עדיף דחזי לעבודה כתבו התו' דחזי למלחמה שנתמנה לכך לצאת עם העם למלחמה ותלו ביה רבים או דילמא סגן עדיף דהא חזי לעבודה וכו' נמצא כי עיקר מינויו לשמש בעבודה ועקר מינוי משוחי מלחמה למלחמה. איכא למידק דמשמע דידע דהסגן נתמנה בשביל שאם יארע פסול בכ"ג משמש הוא תחתיו וא"כ כוונת הבעיא אם מלחמה עדיפא דהיא דרבים או עבודה עדיפא אע"פי שאינה של רבים וקשה דהא עבידה ג"כ היא של רבים. ועוד קשה דאם ידע דהסגן הוא נתמנה בשביל כ"ג למאי אצטריך מר זוטרא להביא דתניא רבי חנינא בן אנטיגנוס וכו' וכי לא ידע זה הוא. ואיפשר לומר דהכוונה דתלו ביה רבים משעת מינויו כדי לצאת עמהם למלחמה דגדולתו אינה תלויה באחר ער שיעבור האחר אבל בסגן תלויה גדולתו באחר אם יארע פיסול בו אזי הוא ישמש דאינה כ"כ גדולה מעכשיו דצריבין לו רבים או דילמא סגן עדיף דהוא נתמנה לעבודה אע"פי שהיא תלויה באחר מ"מ מינוי שלו הוא בשביל העבודה דצריכה שלא תהיה הטומאה דהא הוא נעשה בשביל שמא יטמא כ"ג ויהיה הוא מוכן א"כ צריך לתת לו עדיפות בענין הטומאה יותר ממשוח מלחמה דהטומאה במנויו אינה מזקת המינוי. והשיב וכו' ואמר מר זוטרא לענין החיותו היא דודאי כיון דצריכין לו רבים בכל שעה הוא קודם לסגן דהסגן איפשר שלא יצטרכו לו.. אבל לענין הטומאה. כיון דהוא נתמנה בשביל הטומאה שמא תארע לכ"ג לכן נותנים לו עדיפות בענין הטומאה כיון שהוא נתמנה בשביל הטומאה. והביא ברייתא דר' חנינא בן אנטיגנוס אע"ג דכבר ידע לה המבעי לומר דודאי כך הוא דלא נתמנה אלא בשביל הטומאה שמא תארע בכ"ג דמר זוטרא קא עביד האי חילוקא בדת שלא יהיו הברייתות חלוקות כיון דסברא היא' לומר כך כן נ"ל:

עד כאן לא פליגי וכו' מנא הני מלי וכו ולאביו הוא דאינו מטמא הא מטמא הוא למת מצוה כתב המפרש על כל נפשות מת לא יבא לא בא אלא לקרובין דאי לרוחקין הרי כבר למדנו מכהן הדיוט וכו' אבל מטמא הוא למת מצוה ע"כ נראה דלאו מק"ו יליף מכהן הדיוט אלא דכמו דמלינו בכהן הדיוט דאינו מטמא לרחוקים א"כ כ"ג בכלל דלא גרע מכהן הדיוט וא"כ לא בא קרא דעל כל נפשות מת אלא לקרובין וא"כ אייתר לאביו ולאמו לומר אבל מטמא למת מצוה דלא גריס מק"ו בברייתא דלא שייך ק"ו הכא כיון דק"ו דעבדינן משום דמוזהר על הקרובים דהוא אביו ואמו א"כ לא אייתר אביו ואמו כדי לדרוש ליה אבל מטמא למת מצוה. ועוד דלמאי צריך ק"ו לרחוקים וכי כהן גדול גרוע הוא מכהן הדיוט דאינו מטמא לרחוקים אלא ודאי דלאו מק"ו יליף וזהו שדקדק בלשונו שכתב הרי כבר למדנו מכהן הדיוט דמשמעו' כבר הוא דכאשר הוזהר כהן הדיוט כ"ג בכלל הוא: אבל התוספות גרסי ק"ו בברייתא והוא לאו דווקא ואינו אלא לרווחא דמילתא וכו' ובעיני דוחק זה כיון דגרסי ק"ו בברייתא:

ולי נראה דשפיר גרסינן ק"ו בבריית' והכי קאמר דודאי דעל כל נפשות מת לא יבא איירי בקרובים וכיון שכן למה אמר קרא תרתי על כל נפשות ולאביו ולאמו דמה למדנו מועל כל נפשות מת דאם לקרובים הרי למדנו מלאביו ולאמו אלא ודאי כדי שנדרוש הכי לאביו ולאמו לא יטמא אבל מטמא למת מצוה דאי לאו הכי ועל כל נפשות מת יתירה:

תוכן העניינים

ידי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה