ידי דוד· רבי דוד מועטי
נזיר · דף כב.
גמ' ת"ש האשה שנדרה בנזיר ונטמאת ואחר כך היפר לה ואי ס"ד בעל מיגז גייז תייתי נמי עולת העוף פירוש משום דכי נטמאת היתה נזירה ולהכי צריכה להביא קרבנות טומאה ולעיל דקאמר הש"ס על הך מתני' שדרה בנזי' והפריש' את בהמתה וכו' דהחטאת תמות דש"מ בעל מיגז גייז אלמא דאי מיגז גייז החטאת תמות ולא תקרב התם שאני שהיא נדרה בנזיר והיפר לה קודם שתביא קרבנותיה כיון שבאותה שעה גייז לנזירותה אינה מביאה החטאת שעכשיו אינה נזירה וכיצד תביא חטאת נזירות אבל בנטמאת קודם שהיפר לה שבאותה שעה היתה נזירה ודאי שתביא גם החטאת לכפרה על טומאת נזירות:
אבל מדברי רש"י נראה דחד דינא אית להו אלא דלעיל מיירי בחטא' בהמה דלמיתא אזלה אבל בעוף לא אשכחן דתיזיל למיתה דמשמע דלהכי יקרב. וקשה לי על דבריו כיון דאין צריכא כפרה למה יקרב. ועוד. דהא קא פריך ואלא מאי מיעקר עקר חטאת העוף נמי לא מייתי. ואיפשר לומר דדבריו הם על מה דמוקים אח"כ הא מני ר"א הקפר וכו' דצריך כפרה. ולהכי מביא חטאת העוף דחטאת בהמה לא תביא דהוה ליה כחטאת שמיתו בעליה דהיינו דלעיל דנדרה והיפר לה וכו' אע"ג דהיא ציערה עצמה ג"כ מיין ודאי דלא מחייבא קרבן גם לר"א הקפר כיון דהיפר לה בעלה. והוה ליה כחטאת שמתו בעליה דלמיתה אזלא אבל בנטמאת דהוא חטאת העוף לא אזלא למיתה אע"ג דאינה מחייבה להביא קרבן וכן נראה מדבריו לעיל בד"ה ואית דגרסי וכו' וז"ל בסוף הדיבור משום דבחטא' בהמה גמרינן דתמות אבל בחטא' העוף לא גמרינן דתמות עכ"ל דאיירי לרמוז על כאן ומ"מ עדיין דבריו קשים כיון דלא מחייבא קרבן למה תביא חטאת חבל התוס' נתנו טעם לדבר משום דחטאת העוף בא על הספק כן נ"ל לפרש דבריו ודוחק ומה שנלע"ד כבר כתבתי דבנדרה והפר לה בעלה החטא' תמות דהיינו דדינא הוא שאין מביאה הקרבנות כיון דהפיר לה בעלה אע"ג דמיגז גייז אלא כיון דכבר הפרישה אותם החטאת תמות כדין חטאת שמתו בעליה ועולה ושלמים יקרבו בתורת נדבה ואין טעונין לחם כמו שמבוא' במתני' לקמן מדינים שלא יעשו כדין נזירות הטהרה אבל בנטמא' ואח"כ הפר לה בעלה חם אמרינן דמיגז גייז צריכא להביא כל קרבנות טומאה כיון דטומאה זו בימי נזירותה היא. וכן ראיתי להרמב"ם ז"ל בפ"ט מהל' נזירות דין י"ח דפסק בנטמאת ואח"כ היפר לה בעלה דמביאה קרבנות טומאה דהוא ס"ל דבעל מיגז גייז וכמסק' דהכא ובנדרה בנזיר והפרישה קרבנותיה ואח"כ היפר לה בעלה דהחטאת תמות והעולה תקרב עולה והשלמים יקרבו שלמים דמשמע דהוא בתורת נדבה שהרי כתב אין טעונין לחם וכסתמא דמתני' ודו"ק:
ת"ש דתניא בהדיא וכו' ש"מ בעל מיגז גייז ע"כ ולפי זה הך ברייתא דנטמאת דהיא מוכרח ס"ל דבעל מיעקר עקר דאי בעל מיגז גייז תיתי נמי עולת העוף פליגא האי בריתא וק"ל: