אור ברסלב
ידי דוד נזיר › דף טז:

ידי דוד· רבי דוד מועטי

נזיר · דף טז:

דף טו:

גמ' אפי' היה שם ל' יום אין עולין לו מן המנין וכו' פיר"שי כלומר אין עולין לכך שתהא חלה עליו אותו נזירות שקיבל כשנטמא ואין מביא קרבן טומאה ע"כ פירו' הא דאמר אין עולין לו מן המנין אין כמשמעות הלשון דודאי דאין עולין אלא דלא חשבינן אותה נזירות כמו שנטמא אח"כ בתוך טהרת נזירות דהוא מביא קרבן טומאה אלא אינו מביא קרבן טומאה. והנה משמע מדבריו אבל נזירות מיהא חלה עליו דאסור לשתות יין ובתגלחת וליטמא למתים וזה אינו לא כדברי ר' יוחנן לפי מה שפי' הוא ז"ל בדברי ר' יוחנן דמשמ' דגם לר' יוחנן אינו אסור עכשיו ומכ"ש דלא כדברי ר"ל. ועוד קשה לפי פירושו בדברי ר' יוחנן והא הוא קא מותיב לריש לקיש מי שהיה טמא ונזר אסור לגלח ולשתות יין ועוד לפי פירושו זה למה נקט תנא אפי' היה שם שלשים יום דשלשים מאי מהנו וגם לפי פירוש התוס' אכתי תקשה קושיא זו למה נקט תנא שלשים. וראיתי דסד"א דכיון דשהא ימים הראויים. לנזירות יביא קרבן טומאה אפ"ה אין עולין לו מן המנין ועיין מה שכתבתי לקמן בד"ה רבי יוחנן אמר וכו':

יצא ונכנס עולין לו מן המנין וכו' פיר"שי וטבל ביום שביעי שלו מביא קרבן על הטומאה ע"כ נראה דהכוונה דאז הימים דמכאן ולהבא נחשבים נזירות בטומאה כדי להביא קרבן ולא פירש יותר באיזה יום נכנס אבל מדברי ר"א דאמר לא בו ביום משמע דת"ק דנכנס בשביעי שלו ור"ל דאותו יום טהרה עולה לו לענין זה שיהא קרוי נזיר והרי הוא נזיר שנטמא וזקוק לקרבן טומאה:

ר' יוחנן אמר נזירות חלה עליו סבר מיתלא תליא וכו' כבר כתבתי שמדברי רש"י כאן משמע דגם לר' יוחנן אינו אסור עכשיו כל דיני נזיר אלא לענין דמתלא תליא וקיימא וכיון דמשכחת טהרה חיילא אע"ג דלא הדר אמר אני מקבל עלי מה שאמרתי כשהייתי עומד בבית הקברות דזהו הפלוגתא בין לר' יוחנן ובין ר"ל דר"ל סבר דבעי הדר אמר אהא כמו שקבלתי בבית הקברות ואי לא אמר הכי גם אח"כ אינו נאסר בדיני נזירות וכבר כתבתי לעיל דמה יוקשה לפירוש זה וכן קשה דמשמעות התיובתא ראשונה דאמר קרבן טומאה דלא מייתי הא מיחל חיילא עליה הוא כך דאי לא חיילא עליה מהשתא מה שייך למיתני אינו מביא קרבן טומאה הא לא חלא עליו נזירות כלל. ואיפשר לומר דלדעת רש"י ז"ל אסור מעכשיו ג"כ כיון דמתלא תלי וכיון דמשכחת טהרה חיילא ממילא להכי צריך לשמור כל דקדוקי נזירות ולהכי לוקה אם גילח ושתה וכו' כיון דחיילא לוקה על דמעיקרא וכן נראה מדבריו לקמן בד"ה מי חל וכו' ודו"ק:

אי אמרת בשלמא חיילא היינו טעמא דסופג את הארבעים וכו' יש לדקדק דלמה האריך בלשונו דמשמע דלא מקשה דמשמע חיילא אלא מדסופג הארבעים והא כיון דאסור לגלח ולשתות יין משמע דחיילא וי"ל דמשום דמצינן למימר דאם מדאסור לשתות וכו' לא משום דחיילא אלא אסור מדרבנן להכי פריך עלה מדסופג הארבעים אלמא דחיילא:

תוכן העניינים

ידי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה