אור ברסלב
יד מלאכי חלק ג כללי התיו

יד מלאכי חלק ג· רבי מלאכי הכהן

כללי התיו

כללי השין

תקצח

תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם לא אמרי' אלא כשהם שוים ואין יתרון לזה מזה אבל כשיש יתרון לשאינו תדיר שאינו תדיר קודם שכנה"כ סי' תרכ"ב בהגהות הטור וכ"כ רבינו מנוח פ"ב מהלכות סוכה דף מ"ח ב' ועיין פרי האדמה דף מ' ד' ויש ללמוד משם דתדיר דאותו זמן עדיף מתדיר דכל השנה ודוק עיין שם:

תקצט

תתאה גבר דקי"ל היינו מה שהיה בכלי בתחלה אף אם עכשיו הוא צף למעלה כגון תרנגולת שנמלגה בכלי שני במחבת חולבת ועירו לתוכו מים רותחים אע"פ שהמים נכנסים תחת תרנגולת ומצפים אותה למעלה מ"מ מקרי חם לתוך צונן ותתאה גבר דסגי ליה בקליפה פר"ח יורה דעה סימן ס"ח ס"ק כ"ט:

תר

תרי כמאה לא אמרינן אלא כשנחקרה עדותן או נתקבל בב"ד דסוף סוף עדות איכא אבל בדבר שאינו בתוך עדות אלא גילוי מילתא בעלמא סברא הוא להאמין יותר המרובין מהמועטין דכל היכא דאין עדות ממש הלך אחר רוב דעות מוהרי"ק שורש קע"ב הביאו בעל המפה בח"מ סימן ל"ז ס' כ"ב וכן כתב מוהריק"ש שם ועיין במשפטי שמואל סימן פ"ג דף פ"ב א' וש"ך ח"מ סימן מ"ו ס"ק ס"ה:

תרא

תוך כדי דבור כדבור דמי חוץ ממקדש ומגרש ומגדף ועע"ז ומקדש ומגר' לא אמרו אלא במקדש עצמו וכן במגרש והיינו טעמ' לפי שהעושה דברים אלו בגמר דעתו הוא עושה אותם אבל העדים המעידים אף במילין דקידושין וגירושין מצו למיהדר בכל הדברים תכ"ד וזה דבר שלא נסתפק בו שום אדם מעולם הריב"ש בתשובה סימן רט"ו וכ"כ ריב"ל ח"א סי' ל"א וע' כנה"ג א"ה סימן מ"ב הגהב"י אות צ"ד:

תרב

תוך כדי דבור כדבור דמי בר ממקדש וכו' היינו היכא דעביד מעשה קודם הדיבור השני כגון שנתן כבר המעות בידה דאז לא אתי דבור ומבטל מעשה אבל במקום דלא הוה כי אם דבור לחודיה כגון אשה שאמרה נתקדשתי יכולה לחזור בה תכ"ד דאתי דיבור ומבטל דיבור מהרו"ך ז"ל הובאו דבריו בב"ח א"ה קונט' אחרון סי' מ"ז והוא ז"ל חולק עליו:

תרג

תוך כדי דבור כדיבור דמי בר ממקדש ומגרש ומגדף ועע"ז הטעם הוא דבשאר מילי דלא חמירי כולי האי כשאדם עושה אותה לא בגמר דעתו הוא עושה אלא דעתו שיוכל לחזור בו תכ"ד אבל המקדש וכו' כיון דחמירי כולי האי אין אדם עושה אותם אלא בהסכמה גמורה ומשום הכי לא מהני בהו חזרה אפילו תכ"ד הר"ן בנדרים דף פ"ז א' וע' קונטרס מיוחד לזה הכלל בס' חזון נחום על קדשים קנ"ו ב' ובפרי האדמה דף קכ"א ד' באורך וברוחב:

תרד

תקנתא לתקנתא לא עבדינן לא אמרי' רק כשעיקר השבוע' היא מן התקנה שאז אין לנו להוסיף עליו תקנה אחרת אבל בממון שהוא גופי' מכח תקנה שפיר יש לנו להשביעו שבועת היסת אף על גב דהוי תקנה לתקנה גן המלך סי' ח"י:

תרה

תתאה גבר אף בכלים אמרינן ליה וכן קבלנו מרבותינו וכ"כ הרמב"ן וכו' ע"ש כנה"ג י"ד סי' צ' הגהת ב"י ס':

תרו

תתאה גבר לא אמרי' במליחה כמו בשאר איסורין פר"ח י"ד סי' ע' ס"ק ב' שכ"כ התוס' וסה"ת והרא"ש והטור בנו ע"ש:

תרז

תכף שיעורו הוא פחות מכ"ב אמה תוספות פרק ואלו נאמרי' ל"ט א' ד"ה כל והביאו הב"י בא"ח סי' קכ"ח וע' בני חיי סי' א':

תרח

תנאי כתובה ככתובה דמי הוא דוקא לדברים הנפרטים בר"פ אע"פ ר' בצלאל בשיטת ב"מ דף נ"ח א' בשם הריטב"א ושם ע"ד בשם הרא"ש י"ד א':

תרט

תנאי ב"ד שאמרו בכל מקום ר"ל תקנה מדבריהם ידי אליהו סוף תיקון ק"א ובתוך תיקון ק"ג חזר ושנאו והביא ראיה לדבר:

תרי

תרי מגו לא אמרי' היינו דוקא לענין זכיה כההיא דמגו דאי בעי מפקר לנכסיה והוי עני ומגו דאי בעי זכי לנפשיה זכי נמי לאחריני ראש יוסף ח"מ סי' נ"ה סל"ד:

תריא

תחלתו בפשיעה וסופו באונס דחייב היינו באונס דשכיח ולא שכיח אבל באונס דלא שכיח כלל לא שו"ת מהרש"ך ח"ג ס"ס ק"י והש"ך ח"מ סי' רצ"א ס"ק י"ד חולק וכן הרב מחנה אפרים דף ס"ז ג':

סליקו כללי הדינים. בעזרת האל שוכן מרומים:

תוכן העניינים

יד מלאכי חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה