יד מלאכי חלק ג· רבי מלאכי הכהן
כללי הריש
תקמט
רותח מקרי כל שהיד סולדת בו ב"י א"ח סי' שי"ח:
תקן
רגיל מקרי כשאדם עושה אותו דבר שני פעמים הר"ן דנדרים מ"ו א' בשם הירושלמי:
תקנא
רוב המצויין אצל שחיטה מומחין הם היינו לענין שיודעים הל' שחיטה אבל לא לענין שישחטו שפיר ולא ינבלו הרא"ש בתשובה כלל ך' סי' י"ב וכ"כ ס' חדושי הגרשוני בפירושו לח"מ סי' ש"ו:
תקנב
רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הם לאו דוקא רוב אלא ר"ל כל המצויין אצל שחיטה מסתמא הם מומחין ואפילו מיעוט ליכא והאי דנקטו רוב אשגר' לישן הוא הרא"ה בבדק הבית דף ז' א' והרשב"א שם במשמרת הבית חולק עליו ע"ש וכ' הכנה"ג בי"ד סי' א' הגהות הטור אות ך' דכדברי הרשב"א נראה מדברי הר"ן:
תקנג
רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הם לא אמרי' רק בדליתיה קמן למבדקיה אבל היכא דאיתיה קמן אסור לאכול משחיטתו עד שיבדק אם יודע הלכות שחיטה אם לא ריב"ש סי' תצ"ח ושכן הסכימו כל הגאונים והאחרונים:
תקנד
רוב הנראה לעינים דאמרינן בכל מקום ר"ל רוב גדול כ"כ שנראה להדיא בלי מדידה שהוא רוב ומיהו איכא דוכתי דקאמר רוב הנראה לעינים אף ברוב כל דהו וסרכיה נקט ואזיל ע"ד השאלה ולכן כשהוא לחומרא כגון בשחיטה וכיוצא דאיכא למימר דבדקדוק נקטיה טפי אית לן לפרושי כפשטיה ולא למדחק אנפשין להוציא משמעות הלשון מפשוטו פר"ח י"ד סי' כ"א ס"ק ג' וע"ש אך בעל פרי תאר שם חולק עליו עש"ב ומצאתי להרדב"ז ס"ב סי' י"ב שכ' דרובא דמנכר הוא הוא שיהי' ניכר למרחוק רוב גדול בלי עיון והשגחה ורוב סתם וכן רוב הנראה לעינים הוא כל שהוא יותר מן החצי ע"ש ואחרי המחילה אישתמיט מיניה דרש"י בפ' אין מעמידין ל"ז ב' פי' דרובא דמינכר הוא רוב הנרא' לעינים ע"ש:
תקנה
רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הם לאו דוקא אצל שחיטה אלא אף לענין בדיקה אמרי' רוב מומחין הם כן משמע מהריב"ש סי' קצ"ח ועיין משנה למלך פ"ד מהלכות שחיטה:
תקנו
רוצה בקיומו של איסור לא אמרינן, אלא בע"ז ויין נסך אבל בחמץ לא שייך כלל טעם זה פר"ח א"ח ססי' ת"ן:
תקנז
רשות כל מקום שהוזכר בתלמוד כגון מים אמצעים רשות וכדומה היינו אם ירצה להחמיר רשות ונכון הוא ולא חשבינן ליה כיוהרא דבודאי כאן ראוי להחמיר רש"ל ביש"ש על חולין פ' כל הבשר ססי' ה':
תקנח
רובו ככולו אמרי' כולו כרובו לא אמרי' שו"ת רדב"ז ח"ב בלשונות הרמב"ם סי' מ"ב:
תקנט
רוב וקרוב הולכין אחר הרוב לא אמרי' אלא כשאין המועט מובדל בפני עצמו אבל אם הוא מובדל כגון שיש שכונה לישראל לבד בטילה רוב העיר מן השכונה ההיא ולא אזלינן אלא בתר רוב השכונה לחוד שאין רגל בני העיר מצוי שם הרשב"א במשמרת הבית בית ה' סוף ש"ד וכ"כ הפרישה וט"ז והש"ך בי"ד סי' קכ"ט ס"ק כ"ז:
תקס
רבים מדכרי אהדדי לא אמרי' אלא היכא דכולם עושים הדבר ביחד אבל אי כל חד וחד עושה צרכו בפני עצמו לא שייך לומר דמדכרי אהדדי זרע יצחק עירובין פ"ד מ"ו:
תקסא
רוב וקרוב הלך אחר הרוב אפשר לומר דלא אמרי' כן אלא בבעלי חיים דניידי אבל בדבר דלא נייד אזלינן בתר קרוב ולא בתר הרוב הרדב"ז בס' יקר תפארת פ"ו מהל' מעשר שני:
תקסב
רוצה בקיומו של אסור לא אמרו אלא ביין נסך אבל לא בשאר איסורי הנאה רדב"ז ח"ב סי' ר"מ:
תקסג
רובא וחזקה רובא עדיף לא אמרינן אלא היכא דהרוב מגרע החזקה והחזקה מגרע כח הרוב אבל היכא דאפשר להתיר מטעם החזקה בלא בטול הרוב לא אמרי' כן שיטה מקובצת על כתובות מר' בצלאל פ"ק דף מ"ד א' בשם הרא"ש יע"ש:
תקסד
רובא וחזקה רובא עדיף אפשר דלא אמרי' הכי אלא במקום שהרוב אמרוהו חז"ל כגון רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן אבל ברוב שהם ז"ל לא הזכירוהו אלא אנן אמרי' ליה דילמא בכה"ג לא אמרי' רובא עדיף מחזקה שו"ת הרדב"ז ח"ב סי' כ"ג:
סליקו כללי הריש